ויבא יוסף את דבתם רעה.
ארז"ל שהיה אומר לאביו חשודים בניך על אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותם עבדים ותולין עיניהם בבנות הארץ. יש להקשות מהיכן נלמד שאמר כן, וששלשה דברים אלו הם הדבה רעה שהביא.
לעד"ן שהם נרמזים בפ' שאמר, יוסף בן י"ז שנה וכו' דהיל"ל יוסף היה רועה את אחיו בצאן ויבא יוסף את דבתם רעה, האי והוא נער קשיא, וכי כמה הם גדולים ממנו, הלא כולם נולדו זה אחר זה בתוך שבע שנים. ועוד את בני בלהה ואת בני זלפה מיותר אחר שאמר היה רועה את אחיו כולם. ועוד נשי אביו מיותר שהוא דבר ידוע. אלא כך הוא הענין כשהיה אביו מלמדו לאכול בכוונה וברכה כדי לתקן ולברר, היה חושב שהוא לבדו צדיק ואחיו אינם עושים כן ואוכלים בשר בלא כונה שהיא, כאלו אוכלין אבר מן החי שהוא בלא תיקון ע"י שחיטה, והכתוב מעיד עליו מתחלה והוא נער שהוא ג"כ היה כן שלא היה אוכל אלא להנאתו כנער, וכן כשלמד מאביו להיות אוהב לכל אחיו ומכבד אותם, היה חושב שאין אחיו עושין כן לבני השפחות. אלא מזלזלין בהם והכתוב העיד עליו תחלה את בני בלהה וכו' שזה המום היה בו בלבד שהוא נוהג בהם זלזול ומעשה נערות וכן כשלמד מאביו להתנהג בקדושה וגדר ערוה היה חושב שאין אחיו זהירין בזה ותולין עיניהם בבנות הארץ, והכתוב העיד עליו שהוא היה עם בני בלהה וזלפה ותולה עיניו בנשי אביו. וזשה"כ יוסף בן י"ז שנה היה רועה את אחיו בצאן אחר שלמד אצל אביו כל הצורך כמותם אז הלך לרעות עמהם ועדיין והוא נער שהיה אוכל להנאתו בלא כונה כנער, ואת בני בלהה ואת בני זלפה היה עושה מעשה נערות וזלזול. ובנשי אביו היה מסתכל. ויבא יוסף את דבתם של אחיו רעה אל אביהם מאלו המומין שבו אמר שהם באחיו שעדיין לא ידע שהם בו, כי לא הכיר במומו וזה היה פגימה של מדתו מדת היסוד ברית הלשון והיה תיקונו אח"כ כשלימד עליהם זכות ואמר ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה.
כתיבת תגובה