לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

ברכת המזון במוצ"ש כשחל ר"ח ביום א'

בענין המברך ברכת המזון

במוצ"ש כשחל ר"ח ביום ראשון

 


שאלה: ר"ח שחל להיות ביום ראשון, מה דין מי שאכל סעודה שלישית בשבת מבעוד יום ומברך ברכת המזון אם מזכיר בברכת המזון, רצה והחליצנו ויעלה ויבא, או שאינו מזכיר אלא רצה והחליצנו, או יעלה ויבא בלבד, והאם יש לחלק אם אכל פת אחר צאת הכוכבים או לא.



תשובה:


כתב מרן בב"י סי' קפ"ח ס"י וז"ל: אם התחיל לאכול בשבת סמוך לחשיכה וחשכה לו קודם גמר סעודתו כתב הרא"ש בתשובה כלל כ"ב (סי' ו) שאין לו להזכיר כלל של שבת בחול מידי דהוי אתפילת מנחה של שבת שאם לא התפלל אותה מתפלל במוצאי שבת שתים של חול כי אין להזכיר של שבת בחול אע"פ שנתחייב תפילה זו בשבת, וכן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום דקאמר רבי יוסי (פסחים קב.) גמרו סעודתן כוס ראשון אומרים עליו ברכת המזון [וכו'] בתוספתא דברכות (פ"ה ה"ד) שונה בדברי רבי יוסי ומזכיר של שבת בברכת המזון אע"ג דסעודת חול היתה כיון דמברך בשבת צריך להזכיר של שבת הכי נמי אע"ג דסעודת שבת היתה כיון דמברך בחול לא יזכיר של שבת עכ"ל וכן כתב רבינו בסימן תרצ"ה לגבי פורים שאם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב א"א ז"ל (שו"ת כלל כב סי' ו) שאין אומרים על הניסים: אבל בהגהות מיימון פ"ב מהלכות מגילה (הי"ד אות א) כתב בשם הר"ם שצריך לברך על הניסים כדאשכחן (ברכות כז.) רב צלי של שבת במוצאי שבת ע"כ ומצאתי כתוב בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' נו) דלסברא זו לא תיקשי מתפילת מנחה דשבת דמייתי הרא"ש דזמן תפילת מנחה עבר ואינו מתפלל במוצאי שבת אלא לתשלומין האיך יתפלל של שבת ודינו להבדיל בראשונה אבל ברכת המזון אתי על סעודה שסעד בשבת וכיון דאכתי לא צלי ערבית של חול צריך להזכיר מעין המאורע בברכת המזון וכן מנהג פשוט במדינות בני רי"ת להזכיר על הניסים בכה"ג וכן מוצאי שבתות כשנמשכה סעודתן עד הלילה עכ"ל, וכן כתב בארחות חיים וזה לשונו היה אוכל ויצא שבת כתבו התוספות שמזכיר של שבת בברכת המזון שהכל הולך אחר התחלת הסעודה והוא הדין בראש חודש ופורים (וכו') [וכן] בתפילת נעילה אע"פ שהוא לילה מזכיר בה של שבת עכ"ל. ע"כ דברי מרן הב"י.

ומבואר שנחלקו מהר"ם והרא"ש באופן שאכל בשבת ומברך במוצאי שבת אם מזכיר משום דאזלינן בתר תחילת הסעודה, או בתר השעה שמברך, דדעת מהר"ם שמזכיר דאלינן בתר תחילת הסעודה, ודעת הרא"ש שאינו מזכיר דאזלינן בתר השתא.

ופסק בשו"ע ס"י: היה אוכל ויצא שבת, מזכיר של שבת בבהמ"ז דאזלינן בתר התחלת הסעודה, והוא הדין לראש חודש ופורים וחנוכה. ע"כ.

 

קושיית הב"ח ושאר אחרונים מדברי השו"ע סי' רע"א

והקשה הב"ח (אות י"ב) דהכא פסק השו"ע כשיטת מהר"ם ואילו בסי' רע"א ס"ו פסק: אם גמר סעודתו וקידש היום קודם שברך בהמ"ז, מברך בהמ"ז על כוס ראשון ואח"כ אומר קידוש היום על כוס שני, וצריך להזכיר של שבת בבהמ"ז, אע"פ שמברך קודם קידוש. ע"כ. ומקור דין זה הוא בדברי הרא"ש פ' ערבי פסחים שהביא הטור דאזלינן בתר סוף הסעודה, ולכאורה סותר מה ששנה בסי' קפ"ח דאזלינן בתר התחלת הסעודה.

ואכן הרמ"א בהגה כתב: וי"א דאינו מזכיר של שבת, דאזלינן בתר תחלת הסעודה, וכן עיקר כמו שנתבאר לעיל סוף סימן קפ"ח. ע"כ.

 

תירוץ הט"ז ושאר אחרונים

ותי' הט"ז קפ"ח סק"ז וז"ל: ונלע"ד דהכל ניחא דודאי שפיר אזלינן בתר ההתחלה לענין זה שלא לגרוע למה ששייך להתחלה כגון רצה ועל הנסים אם בא עליו קדושה נוספת בשעת סיום הסעודה ודאי אומר ג"כ מעין אותה קדושה ואין זה ביטול הליכה אחר ההתחלה ע"כ שפיר מזכיר של שבת כשנמשך סעודה שהתחיל בחול ובמנחה בשבת וי"ט ביום א' ונמשכה הסעודה עד הלילה אזלינן בתר ההתחלה וחייב לומר רצה ואחר כך יאמר גם כן יעלה ויבא וא"ל בזה שזה סותר את זה דהא אין כאן סתירה דתחלה אומר של שבת ואח"כ של יום טוב מידי דהוי איקנה"ז שאומר תחלה קידוש השייך ליו"ט ואחר כך הבדלה השייכ' אחר השבת קודם שחל יו"ט דסוף סוף יש עליו אז ב' קדושות ה"נ בב"ה שמזכיר של שבת שעבר ושל יו"ט הבא עכשיו וה"ה בר"ח שחל במ"ש שאומר רצה ויעלה ויבא. ע"כ.

 

תירוץ המג"א

המג"א (סי' רע"א ס"ק י"ד) כתב לתרץ וז"ל: וצריך להזכיר של שבת אע"ג דבססי' קפ"ח פסק דאזלינן בתר התחלת הסעודה י"ל דספוקי מספק' ליה ומספיק' בכל ענין צריך להזכיר דאין קפידא אם מזכיר שלא לצורך כמ"ש ססי' ק"ח. ע"כ.

וגם בעיקר סברת הט"ז דלא  הוי תרתי דסתרי נחלק  המג"א (סי' קפ"ח ס"ק י"ח) וז"ל: ועמ"ש סי' ער"א דאיתא ברא"ש ובתוספתא דאם אכל גם בלילה פת צריך להזכיר של ר"ח ומכל מקום צ"ע דאם יזכיר שניהם מחזי כסתרי אהדדי מ"ד למי שהתפלל ערבית וא"כ הי מינייהו לדחי וצ"ל דיזכיר של ר"ח ולא של שבת דהא כמה גדולים סוברים דלעולם אינו מזכיר של שבת דאזלינן בתר השתא, ואם אכל בלילה לכ"ע מזכיר גם של עכשיו כדאי' בהדיא בתוספתא לכן יזכיר של ר"ח וכמ"ש של"ה לשיטתיה וק"ו במ"ש ליו"ט אבל במ"ש לחנוכה אינו מזכיר של חנוכה דאינו אלא רשות להזכיר וכמש"ל:

 

בדברי השתילי זיתים בזה

והנה רבינו השתילי זיתים (סי' קפ"ח סק"כ) העלה תירוץ הט"ז ובסי' רע"א לא הביא דברי מג"א שם, ונראה שהטעם שמיאן בתי' המג"א הוא מתרי טעמי, הראשון דהנה הרא"ש  הוכיח דמזכיר של שבת אע"ג דהאכילה היתה בחול, מדברי התוספתא דמבואר שבאכל בחול ומברך בשבת מזכיר של שבת, וכבר העמיד הט"ז הקושיה על מהר"ם וסיעתו הסוברים דאזלינן בתר תחילת הסעודה, וכי יש כח בידינו לחלוק על דברי התוספתא, ומכח זה אין לתרץ כהמג"א דיש ספק אי אזלינן בתר תחילת הסעודה או בתר סופה, שהרי דין התוספתא הוא דין ודאי.

ואמנם המג"א בסי' רע"א תירץ דברי התוספתא לשיטת מהר"ם עפ"י מש"כ הרא"ש (פסחים פ"י סי' ז') דיש לומר דהתם מיירי שאכל ג"כ משחשיכה, אבל הכא שגמר סעודתו מבע"י לא, ועפי"ז כתב המג"א דא"כ אם אכל משחשיכה לכו"ע צריך להזכיר, וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' נ"ו. ע"כ.

אולם כבר העירו האחרונים מדברי הבה"ג הלכות קידוש והבדלה שכתב בהדיא דאף בדלא אכל משחשיכה מזכיר, וז"ל: והיכא דגמרי סעודתייהו מקמי דקדיש ועד דמאשו ידיהו קדיש יומא ליברכו ברישא ברכת המזון ולידכרו דשבתא או דיום טוב וליסבון כסא אחרינא וליקדשו עליה, ע"כ.

גם הרא"ש שדחה דמיירי בשאכל נראה דלא כתב כן אלא בגדר דיחויא בעלמא, והראיה שבתשובה העמיד דברי התוספתא בדלא אכל, ופסק כן למעשה,  הרי דלא משמע ליה לדחות כה"ג דמיירי בדאכל, ולכן יותר מתקבל תירוץ הט"ז שמיישב דברי מהר"ם עם התוספתא. וכן תירץ גם הא"ר סי' קפ"ח בפשיטות.

 

 

עוד טעם למה מיאן השתילי זיתים בתירוץ מג"א, דהרי המג"א בנה יסודו על פירושו בד' מרן בשו"ע סי' ק"ח סי"ב הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה, שלא בזמנה, לא הוי הפסקה. ע"כ. ומפרש המג"א כדרך האחרונים שאף בתפלה סתם אין זה חשוב הפסק אולם בשתילי זיתים סי' ק"ח ס"ק כ"ח כתב: כיון דתפילה זו באה לתשלום היום שעבר אבל תשלומין דשאר ימים וכל שכן תפילה העיקרית מילתא דפשיטא דהוי הפסקה פירוש זה הביאו באר היטב בשם יד אהרן, ואף על פי שכבר כתבו בזה פרי חדש ושיירי כנסת הגדולה ועולת תמיד מה שכתבו יעו"ש, לעד"ן שפירוש זה הוא כפתור ופרח והוא הנראה מדברי רבינו בב"י בשם ארחות חיים וכן משמע בדברי רבינו בבית יוסף סימן תרצ"ג עיין שם (דב"ש) וכן היא כוונת רבינו מדלא נקט בזמנו בוי"ו שהוא לשון זכר ודו"ק, ודלא  כעולת תמיד. ע"כ. ונמצא לפי דרך רבינו השתילי זיתים דאף לד' מרן המזכיר מעין המאורע בשאר ימים הוי הפסקה, ודוקא בתפלת תשלומין הוא דלא הוי הפסקה, וא"כ נמצא שאין להזכיר הזכרה מספק דאיכא חשש הפסק, ועל כרחך לתרץ כהט"ז. ובמק"א הרחבתי בד' רבינו עוד.

 

בד' שו"ת פעולת צדיק

והנה בשו"ת פעולת צדיק (ח"ג סימן ל"ח) אחר שהביא בשם הב"ח דהוי כתרתי דסתרי כתב: ודעתי הדיוט כד' הב"ח ומלבד טעם הב"ח ז"ל עוד נ"ל טעמא דהסעודה לא באה רק בשביל שבת ולא בשביל ר"ח ומה יתן ומה יוסיף אם נכנס ר"ח אין לו זכר בסעודה זו כי לא באה בשבילו וא"כ למה יזכיר ר"ח ומה שמחלק הע"ת ז"ל דבתוך שעה ורביע יזכיר דוקא של שבת ולא כשנמשך יותר משיעור זה. אחר המחילה יש להשיב דאפי' נמשך יותר משיעור זה אכתי חיובא רמי עליה להזכיר שבת מעת שאכל כזית ראשון ודוק, אמנם אם לאחר תשלום שיעור התוספת דשבת שוב אכל יותר לכבוד ר"ח אזי יזכיר גם של ר"ח ולא הוו תרתי דסתרי אהדדי. וראייה נ"ל וכו'. ע"כ.

 

 

והנה מה שכתב בשם הב"ח הטעם דהוי כתרתי דסתרי, לא מצאתי דבר  זה בב"ח, כי הב"ח לא כתב טעם זה דתרתי דסתרי, אלא טעמו דאזלינן בתר התחלת הסעודה לעולם עיי"ש, וטעם דתרתי דסתרי כתב המג"א.

ובעיקר דברי הפעולת צדיק לא זכיתי להבין דבריו הק', איך כתב מתחילה שנראה לו דהוי כתרתי דסתרי ובתוך כ"ד כתב דאם אכל לשם ר"ח יזכיר גם של ר"ח, הא ניחא אם נאמר שכל הטעם שאינו מזכיר משום שלא אכל לשם ר"ח, והשתא דאכל לשם ר"ח שפיר מזכיר, אולם לפי הטעם שכתב דהוי כתרתי דסתרי אין מקום לחלק בזה ולעולם אין לו להזכיר תרתי דסתרי וכמפורש במג"א שהובא לעיל. גם עיקר הסברא שכתב מהר"י צאלח לחלק בין אם אוכל לשם ר"ח או לא, צ"ע שהרי הובא לעיל פסק מרן בסי' רע"א ס"ו שמי שגמר סעודתו וקדש היום מזכיר של שבת בברכת המזון אע"ג דלא אכל בשבת כלל כיון שמברך בשבת מזכיר של שבת, ודלא כרמ"א שם שנחלק, ואם כן מה יש כאן לתמוה למה יזכיר של ר"ח, הלא דין זה מבואר בסי' רע"א שאם בזמן הברכה קדש היום יש לו להזכיר. ואין לתרץ דמשום תרתי דסתרי הוא דאינו מזכיר  שהרי סובר הפעו"צ שאין תרתי דסתרי בהזכרת שניהם, ומודה בזה לסברת הט"ז, אלא שסברתו משום שלא נתחייב בהזכרת ר"ח, וזה נסתר מהמבואר בסי' רע"א וכנ"ל.


 

 

ולכן נראה שהעיקר לדינא כדברי רבינו השתילי זיתים שפסק כשיטת הט"ז דלעולם מזכיר של ר"ח כל שמברך אחר שתחשך ואין בזה תרתי דסתרי ואף שלא אכל משחשיכה, וכן הביא במשנ"ב דעה זו, ושכ"כ גם המגן גיבורים והבגדי ישע.

 

עוד...

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
קודש לכל חי
נחלת אבות
מנורת המאור שתילי זיתים
אתר מסורת
חנוכה
ספר עב הענן