לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

 

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית   |  הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ
לצפייה בקטלוג המוצרים המלא לחץ כאן
 

מרכז קשרי אירוח לבני תימן

.

בקרוב בחנות

שמחים אנו להודיע כי "נוסח תימן" שוקדים בימים אלו על הוצאתו של ספר הילדים "התאג שלי" אשר יכיל עשרות רבות של איורים צבעוניים בשילוב המברך השישי.

הרב מקייטן
מוהל מומחה

ברכת אשר נתן

בענין ברכת ברוך אשר נתן בשם ומלכות בראש חודש ובחול המועד למי ששכח להזכיר יעלה ויבא

 


סוגיית הגמרא

בטעה ולא הזכיר בברכת בונה ירושלים שפותח ברוך שנתן

 

גמרא ברכות (מ"ט א') יתיב רבי זירא אחורי דרב גידל, ויתיב רב גידל קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר, טעה ולא הזכיר של שבת, אומר, ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך מקדש השבת. אמר ליה מאן אמרה רב הדר יתיב וקאמר, טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון, ברוך מקדש ישראל והזמנים. אמר ליה, מאן אמרה רב. הדר יתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ולא ידענא אי אמר בה שמחה אי לא אמר בה שמחה, אי חתים בה אי לא חתים בה, אי דידיה אי דרביה.

 

וכתב הרי"ף (ל"ו א' מדפ"ה) והיכא דטעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון. ע"כ. ופסק דאינו חותם מספק, וכך פסק הרמב"ם פ"ב מהלכות ברכות הי"ב, ואמנם הרא"ש (פ"ז סי' כ"ג) פסק כדעת ר"י שחותם בה כשבת ויו"ט, אולם השו"ע (סי' קפ"ח ס"ז) פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שאינו חותם בה מספק.

 

דברי הראשונים שכתבו פתיחת הברכה בשם ומלכות

 

והנה בגמרא אין מפורש אם פתיחת הברכה אף בשבת ויום טוב בשם ומלכות, אולם רוב מכריע של רבותינו הראשונים הזכירו בהדיא שפתיחת הברכה בשם ומלכות היא, והם פסיקתא רבתי פרשה א', סידור רבי שלמה ב"ר נתן הסיג'ילמסי, הר"י מלוניל, ראב"ן סי' קפ"ו, תוס' מ"ט א' ד"ה ברוך, או"ז ח"א סי' ר' בשם רבינו יהודה שיריליאון, [וכ"ה בתוס' ר"י שיריליאון לפנינו], תר"י ברכות שם, חי' הרשב"א שם, הלכות ברכות למהר"ם, הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו, חי' הרא"ה, הלכות ברכות להריטב"א פ"ז ה"ז, שיטה להר"א אלשבילי שם, ספר החינוך (מצוה ת"ל), ארחות חיים להר"א מלוניל, כל בו, שבלי הלקט סי' צ"ד, תניא רבתי, דרשות מהר"ח או"ז (סי' ד' וסי' כ'), הגמ"י (ברכות פ"ב הי"ב), ריקאנטי סי' ל"ג, וכן פסקו בטור ושו"ע קפ"ח ס"ד.

הטעמים שיש לומר שלא לפתוח בשם ומלכות ודחייתם

 

והנה משני טעמים היה מקום לדון שלא תפתח ברכה זו בשם ומלכות, האחד משום שסמוכה לחברתה היא, והשני משום שאין זו ברכה קבועה וכשיטת הראב"ד שברכה שאינה קבועה אינה פותחת בשם ומלכות.

 

ובדברי הראשונים דחו לשני טעמים אלו, לטעם שסמוכה לחברתה כתבו התוס' שמכיון שאין קבועה לאומרה שם אלא אומרה לפרקים כששכח רצה והחליצנו אין זה קרוי סמוכה וצריכה שם ומלכות.

 

ובשיטה להר"א אלשבילי (הנד' ע"ש חי' הריטב"א) הרחיב בהסבר הדברים וכתב: וכל הני בשם ומלכות נינהו. ואף על גב דאי מדכר להו בדוכתייהו ליכא ברכה כלל היינו משום שהיו נכללין עם הברכה שמזכירין בה. אבל היכא שמזכירן בפני עצמן צריכים ברוך ושם ומלכות, ואף על פי שלעולם הן סמוכות ולא היה להן לפתוח היינו כשהן סמוכות שם בקביעות שהאחרת שלפניה פוטרתה, אבל בזו אין לומר כן לעולם דכשהוא מזכיר ברכה הקודמת לה אינו מזכיר על דעת ברכה זו כלל דבטעות הוא חתם כיון שלא הזכיר המאורע ובכי הא לא עשאוה כסמוכה.

טעם נוסף כתב הרא"ש דפותחת ברוך אע"פ שהיא סמוכה כיון שהיא דרבנן.

והרשב"א הזכיר שתי הטעמים שיש לומר שלא תפתח בברוך ודחאם וז"ל:  

ברוך שנתן שבתות למנוחה וכו' מסתברא דכל הני בשם נינהו, וכן נמי חתימתן בשם, ואע"פ שאם היה מזכירן במקומן לא היו בשם, היינו משום דכל שהוא מזכיר בברכה הסמוכה הרי הן נכללות בברכה שיש בה מלכות בפתיחתה וחתימתה, דכל שסמוכה הרי היא כאלו פותחת בברוך שפתיחת הראשונה כוללת את כולן, וכן נראה דעת רבותינו הצרפתים ז"ל, אבל הראב"ד ז"ל כתב שאינו מזכיר בה שם אלא כמו שהיא נזכרת בגמ', והרבה ברכות יש בלא שם, כברכת הזימון שהיא בלא שם ובלא מלכות, וטעמא דמלתא לפי שאינן ברכות קבועות, וכן בכל הברכות האמורות בפ' הרואה, ואינו מחוור דאף ברכות האמורות בפרק הרואה כולן בשם הן, וכמו שמפורש שם בהדיא בירושלמי ואנו עתידין לכתוב שם בסיעתא דשמיא.

גם המאירי הזכיר סברת הראב"ד וז"ל: וברכות אלו אין בהם מלכות כלל ולא הזכרת השם אלא בחתימתן הואיל ואינן ברכות קבועות כמו שבארנו במשנת פרק הרואה ויש מפרשים את כלן בהזכרת השם וכן היא בתלמוד המערב בפרק הרואה בברכות הנזכרות שם:

ובשו"ת הרא"ש כלל ד סימן ג' כתב: וששאלת מברכת הים והקשת והדומה להם, שאין מזכיר בגמרא בשום אחת שם ומלכות, אם צריך שם ומלכות. דע לך, כל רבותינו כתבו כן, וגם נוהגים כך, להזכיר בהם שם ומלכות, דאין ברכה בלא שם ומלכות; דלמה ישתנו ברכות אלו מכל שאר הברכות, ואין לחוש לדברי הראב"ד ז"ל בדברים הללו. והובא בב"י סי' רי"ח.

נמצא שרוב הראשונים פירשו בהדיא שצריך לפתוח בשם ומלכות, ולא מצינו למי שסובר במפורש שהברכה בלא שם ומלכות אלא להראב"ד הסובר כן בכל הברכות שאינן קבועות ודחאוהו כל הראשונים מכח דברי הירושלמי פרק הרואה, וכן פסק הרמב"ם פ"י מהל' ברכות, וכל הפוסקים.

 

בשיטת הרי"ף הרמב"ם

 

והנה הרי"ף והרמב"ם פ"ב הי"ב מהלכות ברכות [לפי גירסת הכת"י], הזכירו שם בחתימה ולא הזכירו שם בפתיחה, וז"ל הרי"ף:

והיכא דבריך ברכת המזון בשבת וטעה ולא הזכיר של שבת, אומ' ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית בא"י מקדש השבת, ואי טעה ולא הזכיר של יו"ט, אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה בא"י מקדש ישראל והזמנים, והני מילי היכא דאדכר מקמי דניפתח בהטו' והמטי', אבל לבתר דפתח בהטוב והמטיב חוזר לראש, והיכא דטעה ולא הזכיר של ראש חדש, אומר, ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ולית בה חתימה. ע"כ.

וז"ל הרמב"ם: שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום, אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית בשבת אומר ברוך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קדש ברוך אתה יי' מקדש השבת, ביום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים, ומתחיל בברכת רביעית וגומר, ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית פוסק וחוזר לראש שהוא ברכת הזן. ע"כ. וכ"ה בסמ"ג שהעלה לשון הרמב"ם.

והנה לכאורה מדזכרו הרי"ף והרמב"ם שם בחתימה והוסיפו על לשון הגמרא, ולא זכרו שם ומלכות בפתיחה משמע לכאורה דס"ל דחשובה סמוכה לחברתה אע"פ שאינה קבועה, וכ"כ בחי' הרשב"ץ בברכות וז"ל: וקרוב הייתי לומר שפתיחתן בלא שם והתימתן בשם וצ"ע ואחר כך מצאתיה בספר הרמב"ם ז"ל כן פתיחתה בלא שם וחתימתה בשם ע"כ. וכ"כ הא"ר (קפ"ח סק"ו) בשיטת הרי"ף והסמ"ג, וכ"כ הרד"ע בד' הרמב"ם (מובא בספר הליקוטים במהדורת פרנקל), והראשון לציון ברכות מ"ט א'.

 

ביאור הראשונים בדעת הרי"ף והרמב"ם

 

אולם מדברי תלמידי רבינו יונה מוכח שפירשו בשיטת הרי"ף שפותח בשם ומלכות, שכתב וז"ל: לאות ולברית ברוך מקדש השבת. ומפני שאחר שאומר אשר נתן לעמו ישראל מוסיף לאות ולברית הוו להו שני ענינים וה"ל מטבע ארוך ולפיכך חותם בה בשם ובמלכות ואומר בא"י אמ"ה מקדש השבת וכן חותם ביו"ט מפני שמוסיף לששון ולשמחה. ע"כ. ומדהוקשה לרבינו יונה למה חותם בשם מוכח דס"ל דפותח בשם דאל"ה הרי כיון שסמוכה ואינה פותחת בשם ע"כ צריך להזככיר שם בחתימה, אלא מוכח דפשיטא להו לתלמידי רבינו יונה בשיטת הרי"ף שפותח בשם ומלכות, ולכן הוצרך לפרש דהטעם שחותם בשם משום שמטבע ארוך הוא. [ומש"כ בחתימה מלכות עי' בצל"ח שטעות המעתיק הוא].

 

 

וכ"כ רבינו מנוח בפירושו לרמב"ם וז"ל: וכתב הראב"ד שברכות הללו שתקנו חכמים למי ששכח לית בהו לא הוכרת השם ולא מלכות לפי שאינו ברכה קבועה ודומה זה לברכת זימון וכו' ולא כן נראה דעת ר"מ דכ' הזכיר שם בסופה משמע דבתהילתה נמי איכא שם ומלכות ע"כ.

 

וכן מתבאר מדברי ההגמ"י (ברכות פ"ב אות ה') שכתב על דברי הרמב"ם וז"ל: ואם שבת וי"ט כולל שניהם ואומר בא"י אמ"ה אשר נתן שבתות לעמו ישראל לאות ולברית וי"ט לששון ולשמחה בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים ס"ה וראבי"ה. וכן שבת ור"ח אך שאין חותם בשל ר"ח כדלקמן בסמוך. ע"כ. הרי דפשיטא ליה אף בדעת הרמב"ם שאומר בשם ומלכות.

וכן עמד המאמ"ר ס"ק י"ג להוכיח מדברי הארחות חיים כל בו רבינו ירוחם ואבודרהם שפירשו בדעת הרי"ף והרמב"ם שפותח בשם ומלכות.

וז"ל הארחות חיים (הל' ברכת המזון אות נ'): בר"ח ובחש"מ שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שיתחיל ברכה רביעית אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לאות ולזכרון כא"י מקדש ישראל ור"ח כ"כ בה"ג והרמב"ם כ' שאינו חותם בה לפי שהו מטבע קצר ומתחיל בברכה ד' ואם נזכר אחר שהתחיל אין מחזירין אותו וכן בחש"מ. ע"כ.

 

וז"ל רבינו ירוחם נתיב יא ח"א דף סד א': טעה ולא הזכיר של ראש חדש בברכ' המזון אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואין אנו יודעים אם חותם בה אם לאו כלומר שיאמר בחתימה בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים כך פשוט בברכות. וכתב רי"ף דאין לחתום וכו'. ע"כ. מבואר גם בדבריו שפירש בדעת הרי"ף שפותח בשם ומלכות בר"ח אלא שאינו חותם.

 

וז"ל אבודרהם: טעה ולא הזכיר של ראש חדש אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון. ונסתפקו בגמרא אי אמר בה שמחה אי לא משום דראש חדש לא שייך ביה שמחה או דילמא כיון דכתיב וביום שמחתכם וגו' אלמא איתקש ר"ח למועד ולא איפשיטא. הילכך אין לומר בה שמחה עוד נסתפקו בה בגמרא אי חתים בה אי לא רבינו סעדיה והרי"ף והר"ם במז"ל כתבו שאין לחתום בה. ע"כ. הרי מוכח שמפרש בד' הרי"ף והרמב"ם דפותח בשם ומלכות ולא נחלקו אלא על החתימה.

וכן מפורש בדברי ספר הפרדס לר"א בר"ח שער י' שכתב וז"ל שאומר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית בא"י מקדש השבת, ואם טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך א"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון. אבל אין בה חתימה כן כתב הרמב"ם ז"ל, ע"כ. ושפתיו ברור מיללו שמפרש בד' הרמב"ם שפותח בשם ומלכות בין בשבת בין בר"ח.

 

וכן יש להוכיח מדברי הר"י מלוניל הרשב"א הרא"ה הר"א אלשבילי והמאירי שכתבו בפשיטות שפותחת בשם ומלכות והביאו דברי הירושלמי פרק הרואה שהיא בשם ומלכות ולא זכרו על דל שפתם דשיטת הרי"ף והרמב"ם שאינה פותחת בשם ומלכות, אלמא דס"ל שיש לפרש כן אף בלשון  הרי"ף והרמב"ם.

עוד יש לציין מה שכתב הרדב"ז בתשובות סי' ב' אלפים וק"ו "יש לנו לקרב דעת הרמב"ם לדעות שאר הפוסקים ולא לעשותו חולק על שאר הפוסקים".

 

וז"ל מרן הבית יוסף סי' קפ"ח ס"ו: ואם טעה ולא הזכיר של שבת וכו' טעה ולא הזכיר ביום טוב יעלה ויבא וכו'. פשוט בפרק שלשה שאכלו ואין מוזכר בגמרא שם ומלכות ולפיכך נחלקו בהם המפרשים ודעת ה"ר יונה (לו. ד"ה לאות) שחותם בהם בשם ומלכות וכתב בארחות חיים (הל' ברהמ"ז אות נ) שכן מפורש בירושלמי (ברכות פ"ז ה"ד), וגם הרשב"א (מט. ד"ה ברוך) כתב מסתברא דכל הני בשם נינהו וכן נמי חתימתן בשם ואע"פ שאם היה מזכירן במקומם לא היו בשם היינו משום דכל שהוא מזכיר בברכה הסמוכה הרי הן נכללות בברכה שיש בה מלכות בפתיחתה וחתימתה דכל שסמוכה הרי היא כאילו פותחת בברוך שפתיחת הראשונה כוללת את כולן וכן נראית דעת רבותינו הצרפתים עכ"ל, וכן כתב סמ"ק (סי' קט עמ' פג) וקצת נראה כן מדברי הרי"ף (לו.) וג"כ נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב (הי"ב): כתב הרא"ש (סי' כג) ואע"פ שהיא סמוכה לחברתה פותח בה בברוך כיון שהיא מדרבנן מידי דהוה אטוב והמטיב ועוד שאינה אלא אקראי בעלמא. עכ"ל הב"י.

הרי שבין בדעת הרי"ף בין בדעת הרמב"ם פירש מרן שפותח בשם ומלכות, ומבואר שדקדק מעיקר מה שזכרו שם בחתימה אלמא דברכה גמורה היא, וא"כ הדין נותן שתפתח גם בשם ומלכות, וכדברי רבינו מנוח.

(

גם מהרי"ץ בתכלאל עץ חיים (ח"א קס"ט א') אחר שהעלה לשון השו"ע בברכות אלו בשם ומלכות כתב בהדיא וז"ל: וכל ברכות הללו בשם ומלכות, ואע"פ שראה לשון הרמב"ם והתכאליל שהעלו לשון הרי"ף שאין הזכרת שם ומלכות בפתיחה ס"ל למהר"י צאלח שאין לדקדק מכך שאין שם ומלכות בפתיחה וקיצור לשון הוא, וכדס"ל להראשונים הנ"ל ומרן הב"י בשיטת הרי"ף והרמב"ם. וכ"כ מהר"ח כסאר זצ"ל בשם טוב (הל' ברכות שם) בדעת הרמב"ם שסמך על מה שכתב בפ"א מברכות ה"ה שברכה שאין בה שם ולא מלכות אינה ברכה.

 

ומה שיש להקשות כיון דהוסיפו הרי"ף והרמב"ם חתימה בשם בשבת ויו"ט מה שלא נתפרש בגמרא, אם איתא דפותח בשם ומלכות הוה להו להוסיף שם ומלכות בפתיחה כשם שהוסיפו שם בחתימה, ברם התשובה לזה פשוטה דמה שהוצרכו לפרש החתימה בשם הוא משום לפרש החילוק שיש בין שבת ויו"ט לר"ח דבהני חתים ובהא לא חתים, לכן היה להם לפרש מהי חתימה, אבל בפתיחה לא הוצרכו לכך. וכ"כ המאמ"ר (קפ"ח ס"ק י"ג).

 

ודע שאף רבינו חיים בן עטר בחיבורו ראשון לציון הגם שפירש דברי הרי"ף והרמב"ם שאין פותח בשם ומלכות וכמו שהובא לעיל מכל מקום כתב דלענין דינא אורויי לא מורינא איפכא מכולהו רבוותא בתראי ז"ל דנראה בעינייהו דדעת הרמב"ם כדעת התוס' דלא הוי סמוכה לחברתה ובעי ברוכי בפתיחה בא"י אמ"ה וכו' בא"י מקדש השבת. ע"כ. וזה מפני דברי רבוותא בתראי הכס"מ והלח"מ שפירשו כן ברמב"ם, כל שכן אם היה רואה הראשון לציון דברי רבוותא קמאי שפירשו כן ברי"ף וברמב"ם ודאי היה מורה לדינא כפירוש הראשונים.

(

במטבע ברכת אשר נתן בר"ח

 

והנה לפי דברי כל הראשונים שפירשו שהברכה פותחת בשם ומלכות מבואר דהא דמספק"ל לגמרא אי חתים בר"ח או לא, היינו לגבי החתימה, אבל לגבי הפתיחה שלא נסתפקו בה כל עיקר משמע שפותח בשם ומלכות.

 

ורבים מן הראשונים כתבו בהדיא שבר"ח פותח בשם ומלכות, שכן הוא בראבי"ה סי' קל"א, פסקי ריא"ז, [וכן מוכח גם בפסקי הרי"ד עיי"ש], שבלי הלקט סי' קפ"ב, תניא רבתי סי' ל"ד, או"ז סי' ר', הגהות רבינו פרץ לסמ"ק מצוה ק"ט, ארחות חיים מלוניל הל' ברכת המזון אות נ', כל בו הלכות ברכת המזון, רבינו ירוחם נתיב י"א ח"א (דף ס"ד א'), אבודרהם, ספר הפרדס לרבינו אשר בר"ח שער י', ספר המנהגים טירנא שבת סל"ז, האגודה סי' קע"ח, יוסף אומץ סי' תתשל"ו, צדה לדרך מאמר א' כלל ג' פכ"ד. [וחלקם הובאו בא"ר מאמ"ר וביאור הלכה]. וכן מוכח בספר האשכול (י-ם הל' סעודה) עיי"ש.

 

וכן מצאתי בס"ד בסידור הקדמון לרבי שלמה ב"ר נתן הסיג'ילמסי (פט"ז עמ' קכ"ב) שכתב וז"ל: ואם שכח להזכיר ראש חודש בכרכה הנ"ל ואחרי שגמר הברכה הג' ולפני שפתח בברכה הרביעית נזכר אומר בא"י אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו צריך לחתום בברכה זו. ע"כ.

 

והנה אמנם בפסיקתא רבתי פרשה א', הרוקח סי' רכ"ח וסי' של"ט, גם הובא הברכה בשם ומלכות בפתיחה, אך להביא ממנה ראיה לנ"ד כיון שהפסיקתא והרוקח שהעלה לשון הפסיקתא סוברים שיש לחתום בשם וממילא ה"ה לפתיחה ולא הוצרכנו בזה אלא להסוברים שאינו חותם בשם דמ"מ פותח בשם ומלכות.

והנה בשכ"ג כתב לדחות שאין ראיה מדברי האבודרהם כיון שפסק לחתום בשם בר"ח, אך המעיין בדברי האבודרהם יראה שמוכח בדבריו שאף לצד הגמ' שאינו חותם בשם סובר שיש לפתוח בשם ומלכות.

 

וכן בדברי הארחות חיים והכל בו הנ"ל הגם שכתבו לשון זה בדברי בה"ג שחותם בשם מ"מ סיימו בה דהרמב"ם כתב שאינו חותם בה לפי שהוא מטבע קצר, ומבואר שאין כאן אלא טעם למה אינו חותם, אבל בפתיחה שפיר פותח בשם ומלכות אף בר"ח.

 

וכן מוכח בחי' הרא"ה שכתב וז"ל: פי' ובהני ברכות דלעיל דברוך שנתן בכל חדא מיניהו איכא שם ומלכות דברכה גמורה היא לפתוח ולחתום ולא עשאוה כדין סמוכה לחברתה שאינה כלל ממין ברכת המזון אלא ברכה לעצמה ומטבע לעצמות והיכא דטעה ולא הזכיר של ראש חדש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ולית בה חתימה פי' דהא דראש חדש לא חשיבא כולי האי למחתם בה. ע"כ. הרי שדקדק בלשונו בתחילה דבכולהו צריך לפתוח ולחתום בשם, ובר"ח כתב דלית בה חתימה מוכח דפתיחה בשם איכא.

 

וראיתי בספר בירור הלכה (תנינא סי' קפ"ח) שכתב לדקדק מספר המנהיג שאינו פותח בר"ח, אך המעיין שם יראה שאין בדברי המנהיג ראיה כלל, שאינו אלא העתקת לשון הרי"ף והרמב"ם, וכבר הבאנו דברי הראשונים שפירשו בד' הרי"ף והרמב"ם שפותח בשם ומלכות.

 

עוד כתב בבירור הלכה שם להוכיח מהלכות ברכות למהר"ם שכתב בשבת ויו"ט שם ומלכות בפתיחה ובר"ח לא הזכיר שם ומלכות בפתיחה, אלמא דבר"ח אף אינו פותח בשם, אולם זהו לפי הנדפס, אך כעת שזכינו ונדפס מחדש עפ"י כת"י (הוצאת מ"י) הגלה נגלה כי גם בר"ח גורס בשם ומלכות, וז"ל: טעה בשל ראש חדש יאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ומספקה ליה תלמודא אי חתים ביה אי לא וכתב רבינו חננאל הילכתה מספיקה לא חתים בה. ע"כ. וכן מפורש הדבר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ד' ברלין סי' אלף מ"א עמ' ש"ט) שהובא שם לשון מהר"ם הנ"ל בשם ומלכות, וא"כ תחת הקושיה באה הוכחה גדולה שפותח בשם ומלכות ממהר"ם מגדולי רבותינו הראשונים.

 

ובר מן דין יש לתמוה על מה שסבר בבירור הלכה לדקדק שאין פותח בשם ומלכות שהרי גם לפי הנדפס מפורש בהמשך דבריו שפותח בשם ומלכות שכתב וז"ל: ופסק רבינו יוסף דאפילו נזכר שלא אמר של ראש חדש קודם שפתח בהטוב והמטיב אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ר"ח וכו' ואפילו בלילה, ואע"ג דכתב בתפילת השחר ברכות (ל' ב') אין מחזירין אותו בלילה אפילו לתפילה לפי שאין מקדשין את החדש בלילה ה"מ להחזיר אבל ברכת ר"ח אחת כי הכא אומר אפילו בלילה. ע"כ. הרי מפורש שפותח בשם ומלכות גם בשם רבינו יוסף, ולא הזכיר מהר"ם שנחלק עליו, וזה מוכיח שהאמת כגירסת הכת"י ושו"ת שפותח בשם ומלכות.

 

נמצא שבדבר הראשונים מפורש שפותח בשם ומלכות גם בר"ח, ועי' בחי' הרשב"ץ שהקשה מאי שנא פתיחה מחתימה, ונראה ליישב לפי מה שכתבו הראשונים שהטעם שאינו חותם בה מפני שמטבע קצר הוא, א"כ אין זה סברא אלא לגבי החתימה ולא לגבי הפתיחה.

 

ואמנם בחי' הרא"ה כתב הטעם דר"ח לא חשיבא כולי האי למחתם בה, ולפי"ז חזר קושיית הרשב"ץ, אך בעניותי לא זכיתי להבין תמיהת הרשב"ץ כל עיקר, דשנא ושנא פתיחה מחתימה, דבלא שם ומלכות בפתיחה אינה ברכה כלל, ומש"ה אף דאין מזכיר בחתימה, על כרחו צריך להזכיר בפתיחה.

 

בדברי מרן בכסף משנה

 

והנה מרן בכס"מ כתב וז"ל: ונראה מדברי רבינו דבאינך חותם בהם בשם ומלכות וכן דעת רוב המפרשים, וכן משמע מדמספקא ליה בר"ח אלמא דבאינך פשיטא ליה דחתים. ע"כ.

והנה כבר הקשה השיירי כנסת הגדולה על דברי הכס"מ במה שכתב דבאינך חותם בשם ומלכות, דהיכן מצינו מלכות בחתימה, וכמו שתמה כיוצ"ב בלחם חמודות על לשון תר"י שכתבו לשון זה, ועי' במה שכתב הא"ר ודחו פירושו הצל"ח הברכ"י והמאמ"ר קפ"ח ס"ק י"ג בדברים נכוחים.

 

והברכ"י כתב לפרש שכוונת הכס"מ שדין הפתיחה ודין החתימה שוה, ומש"כ בשם ומלכות קאי אפתיחה ולומר דבשבת ויו"ט דוקא הוא דפותח בשם ומלכות, אבל בר"ח כשם שאין חותם בשם בר"ח ה"ה דאין פותח בשם ומלכות, עיי"ש.

והנה פירוש זה צע"ג לחדש שאין מזכיר שם ומלכות לא בפתיחה ולא בחתימה, ואם כן אין לה תורת ברכה כלל, ובשלמא לד' הראב"ד מצינו תורת ברכה אף בלא שם ומלכות, אך למאי דקי"ל דלא כהראב"ד א"כ אין לה תורת ברכה כלל אלא הזכרה בעלמא, וא"כ למה לא יזכיר נוסח יעלה ויבא כמו שמזכיר תוך הברכה, ולמה נשתנה המטבע מחמת מה שחתם בבונה ירושלים, ובשלמא אם בא לברך ברכה ניחא, אבל כיון שאין לה תורת ברכה למה נשתנה המטבע.

 

וביותר יש לתמוה כיון שראה מרן דברי הארחות חיים כמובא בבית יוסף, ושם מפורש שפותח בשם ומלכות אף בראש חודש, ואף בדעת הרמב"ם פירש כן, א"כ איך יחלוק עליו בלא שיזכיר דבריו כלל.

גם מש"כ הברכ"י שמקצת הראשונים כתבו גם בר"ח שם ומלכות הנה להמבואר אינם מקצת כי אם הרבה מן הראשונים, ולא  מצינו חולקים עליהם כלל, ומה שצירף שיטת הרי"ף והרמב"ם שאינו פותח בשם ומלכות, הנה דבריו סמוכים על מה שהביא  לעיל שיטת הראשון לציון בדעת הרי"ף והרמב"ם, וכיון שנתבאר שהראשונים ומרן הב"י לא פירשו כן לשון הרמב"ם להם שומעין.

 

ולכן נראה שהעיקר בפירוש דברי הכס"מ הוא כמו שכתב המאמ"ר שם לפרש שמש"כ 'ומלכות' לאו בדוקא הוא ושיגרת לישן הוא, ועיקר כוונתו על החתימה בשם, וכ"כ הצל"ח בד' הכס"מ.

 

בדברי הטור ושלחן ערוך

 

והנה לשון הטור ושלחן ערוך סי' קפ"ח ס"ז אם טעה ולא הזכיר בה של ר"ח, בין ביום בין בלילה, אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ואינו חותם בה, ע"כ. ומזה שלא כתבו הטור  והשו"ע שם ומלכות בפתיחה דקדקו הפמ"ג (משב"ז סק"ו) והברכ"י שאף אין פותח בשם ומלכות, וכ"פ גם בסידור דרך החיים שאינו פותח בשם ומלכות בר"ח.

אולם יש לדחות דקדוק זה שהרי גם לגבי יו"ט שחל בשבת שהביאו קודם דין ר"ח לא הזכירו שם בפתיחה ולשון הטור ברוך שנתן וכו', אלמא דלקצר כתבו כן, וסמכו על מה שכתבו מקודם לכן שם ומלכות וה"נ לגבי ר"ח, וכבר כתב כן המאמ"ר (קפ"ח ס"ק י"ג) לדחות דקדוק  זה. וכן נקט בפשיטות הפר"ח סי' תכ"ד בד' מרן.

 

וכן פסקו לפתוח בר"ח בשם ומלכות, הלבוש, שכ"ג, הא"ר, אור חדש לר"ח בוכנר תלמיד רבי שבתי סופר כלל כ"ז ס"ט, מעשה רוקח, שתילי זיתים, ח"א קי"ח ס"ב, שו"ע הגר"ז, קיצור שו"ע סי' מ"ד סי"ד, ביאור הלכה.

 

וכן מצאתי לרבי יצחק ארגואיטי מגדולי רבני קושטא שהשלים את חיבור ילקוט מעם לועז פרשת עקב וכתב שם (עמ' תע"ח) נוסח הברכה לר"ח בשם ומלכות.

ואף שחכמי הספרדים נמשכו אחר דברי החיד"א שלא לפתוח בשם ומלכות בר"ח, כמו שהביא בכה"ח, מ"מ לדידן העיקר כדברי הראשונים, וכפי שפסק בשתילי זיתים. [ודלא כסידור תו"א שנמשך אחר דברי כה"ח, והתעלם מדברי רבינו השתילי זיתים זיע"א].

(

 

בדברי הערוך השלחן

 

וראיתי בערוך השולחן (קפ"ח סט"ז) שמתחילה כתב דבעי שם בפתיחה דהא לא מספק"ל אלא בחתימה, ולשון הטור  ושו"ע אין ראיה די"ל שסמכו על שבת ויו"ט, אך אך חזר והקשה איך נקבע ברכה בשם ומלכות בדבר שאינו מוכרח ותמה על מפרשי הש"ע שלא דיברו בזה [מלבד הא"ר שעורר בזה], וסיים ולענ"ד כדאי הוא הראב"ד דס"ל דגם בשבת ויו"ט אין לברך בשם לסמוך עליו עכ"פ בר"ח בפרט דמלשון הטור וש"ע משמע להדיא כן. ע"כ.

ויש לתמוה עליו איך צירף דעת הראב"ד שדחאוה כל הראשונים ולא חיישינן לה  כלל לגבי ברכות המוזכרות בפרק הרואה, ועיקר תמיהתו כבר כתב המאמ"ר ליישב עפ"י מש"כ הטור בשם רבינו יוסף.


 


 

מסקנת הדברים שהעיקר כמפורש בראשונים שיש לפתוח אף בראש חודש בשם ומלכות, ולא מצינו מפורש בדברי הראשונים שחילקו בין ר"ח לשבת ויו"ט לענין הפתיחה, וכן הבינו הראשונים בדעת הרי"ף והרמב"ם ולהם שומעין, וכפי שהכריעו לדינא הלבוש, שכ"ג, הא"ר, והמשנ"ב בבאור הלכה ועוד פוסקים שהובאו למעלה. ובפרט כן עיקר לדידן קהילות תימן שהכריע כן מאור הגולה רבינו השתילי זיתים.


 

עוד...

מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
תפילין תימן
קודש לכל חי
מנורת המאור שתילי זיתים
נחלת אבות
מצות גמליאל