r זהירות בהזמנת אורחים ביו"ט ובחוה"מ - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

זהירות בהזמנת אורחים ביו"ט ובחוה"מ

23 ינואר


הנה בימים טובים, ובפרט בחג הפסח הבא אלינו לטובה, מתכנסת המשפחה המורחבת אצל אבי המשפחה, ופעמים רבות באים אורחים שאינם שומרים תורה ומצוות, אם מבני המשפחה ממש, בנים או בני בנים, ואם יהודים או סתם שכנים, שמזמינים אותם כדי לקרבם. ומצוי ג"כ שיש בבית מטפל גוי או מטפלת גויה, הנמצאים שם תדיר לטפל במבוגר או במוגבל. ולפעמים מזמינים לבית גויים ממש הנמצאים בתהליך גיור. ויש לדון האם מותר לבשל בשבילם ביו"ט. או דילמא אפילו להזמינם ליו"ט יש לאסור, שמא יבוא לבשל בשבילם.


הנה מבואר בביצה דף כא ע"ב, אין מבשלין לצורך גוי ביו"ט. והטעם משום דכתיב (שמות יב, טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ודרשינן לכם ולא לגויים. וכיון שכן, אפילו להזמינו אסור, שמא ירבה בשבילו. וכן אמר רבי יהושע בן לוי, מזמנין את הגוי בשבת, ואין מזמנין את הגוי ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו. וכן פסק מרן בסימן תקיב, אין מבשלין לצורך גוי ביו"ט. לפיכך אסור להזמינו, שמא ירבה בשבילו.


והנה לעניין מטפל גוי או מטפלת גויה הנמצאים בבית, יש להתיר, וכמ"ש הרא"ש  (שם סי' יד) וז"ל, אם נשלח שליח גוי לישראל ביו"ט, מותר להאכילו ביו"ט. וכן נוהגין באשכנז שיש להם עבדים ושפחות גויים. דלא אסר רבי יהושע בן לוי אלא לזמן את הגוי, שהוא חפץ ביקרו ומרבה לו מנות, וחיישינן שמא יבשל קדירה לבדה שלא היה מבשל בה אם לא בשביל הגוי. דאם לא הרבה בשביל הגוי אלא בקדירה שהוא מבשל בה, ליכא חשש איסור. והא ליכא למיחש בעבדים ושפחות שבבית ישראל. שלא אסרו חכמים אלא לזמן הגוי שהוא רוצה לכבדו ומרבה מנות בשבילו, אבל אם יש לישראל עבדים ושפחות גויים, אוכלין עמו בי"ט. ולא ראינו מי שנזהר מזה. וגם שליח גוי שנשתלח לישראל, אוכל עמו בבית ביו"ט, עכ"ל. וכ"פ מרן בסימן תקיב ס"א דשרי להרבות לעבדו ושפחתו.


אלא שיש לנו לדון לגבי הזמנת יהודים מחללי שבת בפרהסיא. ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תשצו שכתב לחדש שאסור לבשל ביו"ט למי שאינו  מאמין ומודה בהלכות יו"ט, וכ"ש למי שמחלל את היו"ט שאסור לבשל בשבילו, והרי הוא כגוי לכל דבר. וכ"כ המשנ"ב שם סק"ב, ומחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר, ואסור לבשל בשבילו ולזמנו ביו"ט, ע"כ.


וא"כ יש לעיין על מה סמכו היום לזמן או לבשל ביו"ט לאורחים שאינם שומרים תורה ומצוות. ואם לא זימן אותם אלא הם באו מעצמם, בזה מותר להאכילם עימו, וכמ"ש מרן שם. ובלבד שלא יפציר בהם לאכול, שמראה בזה שהם חביבים עליו ויש לחוש שמא ירבה בשבילם. אבל לזמנם מי התיר.


ואין לומר דלא אמרו אלא שאין מזמנין ביו"ט, אבל בזמנינו שנוהגין להזמין מערב יו"ט, אין לחוש שיבשל עבורו ביו"ט, שהרי הוא מכין את הכל כבר מלפני יו"ט. זה אינו, דלא מצאנו שחילקו חז"ל בין יו"ט לערב יו"ט. והחשש הוא באורח שמכבדו וחפץ ביקרו, שמא  ירבה לו מנות. ואפילו מערב יו"ט יש לחוש כן. וכ"כ בשו"ת להורות נתן חי"ג סימן לב.


וכאשר אשת בעל הבית  יודעת שהיא לא תבשל יותר ביו"ט, כמו בשבת, וכגון שרגילה כך תמיד שלא לבשל כלל ביו"ט, אלא מכינה הכל מערב יו"ט ומניחה על הפלטה, צל"ע אם מותר להזמינם, כיון שבאופן זה אין לחוש שמא יבואו להרבות בשבילו.


ולפום ריהטא היה אפשר לומר שכל דרשת חז"ל לכם ולא לגויים, היינו לומר שאין לבשל לגויים לצורך שלהם, שלא התירה תורה אלא לכם. אבל כאן הרי מיירי ביהודי שחייב במצוות, וישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, והוא בא לשמוע קידוש ולאכול סעודת יו"ט, נמצא שהוא מקיים בזה מצוות שהוא חייב בהן, ובזה לא נאמר לכם ולא לגויים. אלא שזה חידוש גדול. וגם דחוק הוא, דכיון שאנו דנים אותו כגוי לכל דבר, כגון שיינו יין נסך, ופסול לעדות, למה נדון אותו כישראל כשבא לקיים מצות סעודת יו"ט.


ולכאורה יש להקל בזה מצד שהם כתינוקות שנשבו, וכל המטרה היא לקרבם לאבינו שבשמים, וכיון שבאים ללמוד ג"כ וחפצים מאד להיות עם המשפחה כולה ולקבל יהדות. מיהו גם זה יש לדחות, דבשלמא אם מיירי בעולים חדשים כמו אלו שעלו מרוסיה לפני דור, שבגלות מנעו מהם לקיים תורה ומצוות, ועכשיו הם רוצים לשוב ולהתקרב, מצוה רבה עלינו לקרבם, שהרי הם קרובים לאונס גמור, או הוו כתינוקות שנשבו כמ"ש החזו"א, עיין שו"ת יבי"א ח"א יור"ד סימן יא  שצידד להקל לדונם כאינם מחללי שבת בפרסיא שאין יינן יין נסך. מיהו י"ל שכל דבריו שם הם רק לעניין דיעבד, שלא להחשיב את היין כיין נסך. אבל לעשות מעשה ולהזמינם, למה נתיר. ועוד, דכל הפוסקים שהביא שם לדונם כתינוקות שנשבו, זהו דוקא באנשים שאינם יודעים מה הם עושים. אבל מה שמצוי היום הרי מיירי בבנים ובנות סוררים שמחללים שבת ויו"ט כל השנה, ויודעים דת היהודים, וחלק מהם שנו ופירשו, וכיצד נדונם לכף זכות כשידוע לנו שלאחר מכן יחזרו לסורם ואוולתם. וכ"ש גוי גמור, שאין להקל להזמינו, אף שהגוי נראה כמתקרב ורוצה לדעת, שאין זה אלא כלפי חוץ, שהרי גם הוא חוזר לאוולתו. ואפילו אם הוא בתהליך של גיור אין להקל, שהרי עדיין הוא גוי ממש לכל דבר.


שו"ר להרשב"א בחידושיו לביצה דף כא ע"ב שכתב לחדש דהך גזירה שמא ירבה בשבילו, היינו גזירה שמא ירבה בשבילו דברים האסורים, דליכא הואיל, והוי איסור תורה לבשל להם, עיי"ש. ומשמע דדוקא במאכלות אסורות יש לחוש, אבל באוכל כשר אין לחוש. וכ"כ הר"ן להדיא בדף י ע"ב, עיי"ש. מיהו שאר הראשונים ובכללם הרמב"ם (פ"א מהלכות יו"ט) והרי"ף והרא"ש (שם) ומרן, ודאי לא פירשו כן. ועדיין צ"ע.


ולעניין חוה"מ, הנה לדעת מהרד"ם שמלאכת חוה"מ אסורה מן התורה, לכאורה יש לאסור לבשל לגוי בחוה"מ, וכמ"ש הרב חיי אדם כלל קו סעיף יא וז"ל, נראה לי דכל המלאכות המותרות, אסור לעשות בשביל גוי אפילו בחנם. ולפי זה אסור לבשל לצורך נכרי לשלוח לו דורון, עכ"ל. אלא שכבר העירו עליו שאין דבריו מוכרחים, ואכמ"ל.


והעולה מן האמור:


א. מטפל גוי או מטפלת גויה הגרים בבית, מותר לזמנם לאכול ביו"ט, ואין לחוש שמא ירבה בשבילם. ונראה דה"ה אם אינם גרים בבית, אלא הם צמודים למבוגר שבא להתארח אצל בנו וכיו"ב.


ב. גויים אפילו הנמצאים בתהליך גיור, אין לזמנם ביו"ט כלל. ויזמינום לשבת ולא ליו"ט. ואם הגיעו ליו"ט ללא הזמנה, אין למנעם, ומותר להאכילם עימו. ונראה שאפילו אם הודיעו מערב יו"ט שיבואו, אין לדחותם.


ג. יהודים מחללי שבת בפהרסיא, אפילו הם הוריו או בניו, אין לזמנם ליו"ט. ואין להקל אלא כשהדבר ברור שהם כתינוקות שנשבו, ולא במי ששנו ופירשו. ואם הגיעו ליו"ט ללא הזמנה, אין למנעם, ומותר להאכילם עימו. וכ"כ הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בחוברת קול התורה קובץ מז. ונראה שאפילו אם הודיעו מערב יו"ט שיבואו, אין לדחותם.


וכל האמור כתבתי כדי לעורר את הלומדים, ולמעשה כל אחד ישאל את רבו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן