לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

 

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית   |  הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתבי הקודש

אדם בן נון

זיכרון להולכים - מארי שמעון דהבאני זצ"ל

זיכרון להולכים - מארי שמעון דהבאני זצ"ל

לפני למעלה משבוע, בכ"ג במרחשוון ה'תשע"ז, הסתלק מאתנו מארי שמעון בן ר' יהודה דהבאני (זהבי) זצ"ל
4/12/2016
שני פולמוסים דקדוקיים בעיר רדאע

שני פולמוסים דקדוקיים בעיר רדאע

המאמר פורסם בתוך: דברי שלום ואמת – קובץ מאמרים לזכרו של ר' שלום ב"ר יוסף כהן ז"ל, קריית-אונו תשע"ו, עמ' 167–217.
1/08/2016
חקר נוסחאות התרגום בכתבי היד התימניים על ידי רבני תימן וחכמיה

חקר נוסחאות התרגום בכתבי היד התימניים על ידי רבני תימן וחכמיה

"חקר נוסחאות התרגום בכתבי היד התימניים על ידי רבני תימן וחכמיה", מסורה ליוסף ח, נתניה תשע"ד, עמ' 199–257.
הערות הרב יחיא קאפח על תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרות

הערות הרב יחיא קאפח על תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרות

"הערות הרב יחיא קאפח על תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרות", תהודה 30 (תשע"ד), עמ' 21–39.
על מנהג 'הפטרת וערבה'

על מנהג 'הפטרת וערבה'

להלן מובא מאמר קצר הסוקר את השתלשלות מנהג הפטרת וערבה בתימן
26/03/2015
בעניין שני שוואים בסוף המילה

בעניין שני שוואים בסוף המילה

להלן נעלה את התייחסות אדם בן נון לתגובת הרב איתמר חיים כהן בעניין שני שוואים בסוף המילה. ושם יתברר שוב (על פי הנתונים החדשים שפרסם הרב איתמר כהן) כיצד לימד מארי חיים צאלח, כיצד קראו בדור האחרון בבית צאלח וכיצד קרא מארי חיים לוי.
מאמר מיוחד בעניין תיבת ארידי

מאמר מיוחד בעניין תיבת ארידי

שנה שעברה התפרסם פה באתר לראשונה שבמסורת תימן תיבת ארידי נכתבת מלאה ביו"ד, ונרמז שכנראה כך צריך להיות גם במסורת טבריה. חוקרים ותלמידי חכמים הבקיאים בתחום המסורה אישרו את הדברים. לתועלת המעיינים מצ"ב סיכום הממצאים.
משפחת בניה הסופר - האמנם מעודד  הוא נכדו?

משפחת בניה הסופר - האמנם מעודד הוא נכדו?

משפחת בניה הסופר היא משפחת סופרים אומנים שפעלה בצנעא. מעיון בקולופונים של כתבי יד עולה שגם שלושת בניו (דוד, יוסף וסעדיה) ונכדו (אביגד בן דוד), ויש אומרים שגם בתו מרים, עסקו במלאכת הסופרות.
במאמרו של ריגלר (מיכאל ריגלר, "בניה הסופר וצאצאיו", פעמים 64 (תשנ"ה), עמ' 54–67) מוזכר נכד נוסף לבניה הסופר בשם מעודד בן דוד בן בניה. האמנם מעודד זה הוא נכדו של בניה הסופר?
ראה על כך בדברי אב"ן המובאים לקמן.
מנהג תימן בעניין המפטיר

מנהג תימן בעניין המפטיר

בעדת תימן קיימים מנהגים שונים בעניין מספר הפסוקים שקורא המפטיר. כמו כן מנהג תימן הקדמון היה שבסוף חומש קורא המפטיר חמישה פסוקים דווקא. מצורף בזה מאמר קצר באדיבות אדם בן נון הי"ו.
חוברת על מארי חיים צאלח זצ"ל

חוברת על מארי חיים צאלח זצ"ל

במלאת שבוע להסתלקותו של הישיש מארי חיים בן משה צאלח זצ"ל סגי נהור (מכפר עיוורים בגדרה), אנו מעלים קונטרס "זיכרון להולכים" המתאר את סיפור חייו, ומתעד קמצוץ מתכונותיו, הנהגותיו ומעלותיו, בתוספת מעט פנינים משמו.
מאמר לפרשת תולדות

מאמר לפרשת תולדות

מוגש לפניכם מאמר העוסק בבירור נוסחאות תרגום אונקלוס למילים "יודע ציד" (בראשית כה, כז)- נחשירכן, נחשידכן, נחש ירכן. מתוך הלכה ומסורה קובץ יב (טבת-אדר ה'תשע"ג), עמ' קלה-קלח; וקובץ יג (ניסן-סיון ה'תשע"ג), עמ' רכד-רכה.
מנהג קריאת מנורת המאור

מנהג קריאת מנורת המאור

החיבור ההגותי־דרשני 'מנורת המאור' נקרא מזה דורות בבתי הכנסת התימניים. מהדורה חדשה מציגה מסורת קריאה מדויקת שהיא פרי מחקר שקדני ומקיף. מאמר זה מאת הרב ד"ר כרמיאל כהן, חוקר ב"מכון מעליות" שעל יד ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
תוספתות לתרגום ההפטרות

תוספתות לתרגום ההפטרות

לקראת פרשת חוקת אנו מפרסמים כאן לראשונה מתוך כתב יד נוסח תוספתא על תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרת חוקת שנהגו לאמרו במקצת קהילות בתימן, וטרם נדפס במהדורות התיגאן וחומשים התימניים - בתוך מאמר "תוספתות לתרגום ההפטרות".
מנהג קריאת מנורת המאור בשלושת השבועות

מנהג קריאת מנורת המאור בשלושת השבועות

מקובל לומר שמנהג תימן שבשלוש השבתות של בין המצרים קוראים במנורת המאור את שלושת חלקי פרק שז. האמנם זהו המנהג הפשוט? האם במחוזות אחרים יש מנהגים שונים? ובכלל, עינינו הרואות שגם לאחר חלוקה זו, החלק הראשון והאחרון הם ארוכים פי שניים מפרק ממוצע... האם ישנה חלוקה אחרת? תשובות על שאלות אלה ואחרות תמצא במאמר המצורף המעובד מתוך המבוא והמפתח של מנורת המאור עם הפירושים נפש יהודה וחק יעקב - הוצאת שתילי זתים.

כללי הטעמים של ספרי אמ"ת - ספר משלי

מאמר מקיף על כללי הטעמים של ספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהלים), תוך התמקדות בספר משלי, אשר נוהגים בק"ק תימן יע"א לקוראו בשבתות אלו שבין פסח לשבועות. מתוך "ספר משלי ומסכת אבות", הוצאת מכון שתילי זיתים.

פניני לשון - קריאת שמע או קרית שמע

"קרית שמע" כך הייתה מסורת הקריאה בתפוצות ישראל בעבר הרחוק. עם השנים הלכה והשתכחה מסורת זו מעדות ישראל, ונשתמרה רק אצל בני תימן. מצ"ב מאמר העוסק בבירור הגרסה "קרית שמע", ובו הובאו דברי חכמי תימן בעניין על דרך הדרש (פירוש הרז"ה, רבי סעדיה עדני,רבי יצחק ונה ועוד) יחד עם ההסבר הדקדוקי על דרך הפשט. מתוך קובץ הלכה ומסורה יג (ניסן - סיון) תשע"ג, מדור פניני לשון, עמ' רטו-רכד.

דיוקים במסורת תימן

על מעלות חוברת מגילת אסתר שיצאה לאור בחודש האחרון ע"י "נוסח תימן", וכן תשובות מאת העורך על דברים שמסר מו"ר הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, במוצאי שבת פרשת "תרומה".

זיכרון להולכים - מארי עזרי צאלח זצ"ל

פרקי חיים של דור הנפילים שחלף והלך, כפי שעולה ומשתקף מדמותו המיוחדת של מארי עזרי בן מארי חיים צאלח זצ"ל משכונת נווה עמל בהרצליה.
מאמר זה סוקר בקצרה מעט מתולדותיו, הליכותיו ואורחותיו מנקודת מבטו של אדם בן נון שלמד אתו בקביעות במשך כשלוש שנים.

מנהגי כניס בית צאלח

מעט ממנהגי כניס בית צאלח בעי"ת צנעא אשר בה התפלל מהרי"ץ זצוק"ל ובני משפחת צאלח לדורותיהם, מנהגים אלו נמסרו מפי מארי עזרי בן מארי חיים צאלח זצ"ל, לאדם בן נון תוך כדי לימודו ושיחותיו עמו.

ובני לוי גרשון קהת ומררי

בירור טעות דפוס אשר הודפסה בתאג' הראשון שהודפס מעולם, הוא "תאג' ירושלים" בעריכתו של הרה"ג אברהם אלנדאף, והייתה גורמת לעוגמת נפש מיותרת לקורא בתורה.
  1. לעמוד הבא
מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים
תפילין תימן
נחלת אבות
קודש לכל חי