לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

 

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית   |  הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

פרופ' יהודה רצהבי ז"ל

פרופ' יהודה רצהבי (נולד ב-1916), חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים.
נולד בסעואן שבמרכז תימן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור ובילדותו קיבל חינוך קפדני ב"חדר". רצהבי עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו בשנת 1924. בהיותו בן 20 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שפה וספרות ערבית, ספרות עברית, מקרא, לשון וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נקרא להתנדב לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, והפסיק את לימודיו. לאחר הקמת מדינת ישראל עבד בחיל המודיעין ובמקביל פרסם מאמרים בתחומי התעניינותו, בספרות ישראל ובתרבות תימן. כעבור 24 שנה, בשנת 1963, חזר לאוניברסיטה (לאוניברסיטת בר-אילן). הוא החל בקריירה אקדמית והתקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין.
הוא פרסם מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. בין פרסומיו החשובים על יהודי תימן:
אוצר לשון הקודש של בני תימן, שהוא מילון ללשונות הדיבור והספרות המיוחדות לבני תימן. מילון שהקדיש ללשון הערבית בתפסיר של רבי סעדיה גאון למקרא, ובו ריכז את הערבית המיוחדת ליהודים.
במעגלות תימן, שבו כינס מבחר ממחקריו בתחומים שונים.
פרופ' רצהבי עשה רבות לקירוב חובבי הספרות לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה, בפרסום ספרי לימוד וילקוטים לקורא המשכיל והמתעניין.
ב-1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. הוועדה קבעה כי "פרופ' רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות".
(מתוך אתר ויקיפדיה)

מתוך מאמריו

יהודי תימן וקידוש השם - ד'

יהודי תימן וקידוש השם - ד'

פרק אחרון בסדרת המאמרים - בפרשת וישב אנו מתוודעים לראשונה ברמז לתחילת גלות עם ישראל בכל הדורות. כידוע, גלות מצרים הינה בית אב לכל הגליות כולן... יוסף נמכר על ידי אחיו בשכם, ומשם התחיל להתגלגל סיפור הגלות. יוסף הוא זה אשר התחיל את תהליך ירידתם לגלות, ויוסף הוא זה שמתחיל את תהליך גאולתם. אנו בגלותנו בעוונותינו אך יש לנו תיקון ויעד אמיתי להגיע לגאולה בארצנו.
יהודי תימן וקידוש השם - ג'

יהודי תימן וקידוש השם - ג'

פרק שלישי בסדרת המאמרים - בפרשת וישב אנו מתוודעים לראשונה ברמז לתחילת גלות עם ישראל בכל הדורות. כידוע, גלות מצרים הינה בית אב לכל הגליות כולן... יוסף נמכר על ידי אחיו בשכם, ומשם התחיל להתגלגל סיפור הגלות. יוסף הוא זה אשר התחיל את תהליך ירידתם לגלות, ויוסף הוא זה שמתחיל את תהליך גאולתם. אנו בגלותנו בעוונותינו אך יש לנו תיקון ויעד אמיתי להגיע לגאולה בארצנו.
יהודי תימן וקידוש השם - ב'

יהודי תימן וקידוש השם - ב'

פרק שני בסדרת המאמרים - בפרשת וישב אנו מתוודעים לראשונה ברמז לתחילת גלות עם ישראל בכל הדורות. כידוע, גלות מצרים הינה בית אב לכל הגליות כולן... יוסף נמכר על ידי אחיו בשכם, ומשם התחיל להתגלגל סיפור הגלות. יוסף הוא זה אשר התחיל את תהליך ירידתם לגלות, ויוסף הוא זה שמתחיל את תהליך גאולתם. אנו בגלותנו בעוונותינו אך יש לנו תיקון ויעד אמיתי להגיע לגאולה בארצנו.
יהודי תימן וקידוש השם - א'

יהודי תימן וקידוש השם - א'

בפרשתינו פרשת וישב אנו מתוודעים לראשונה ברמז לתחילת גלות עם ישראל בכל הדורות. כידוע, גלות מצרים הינה בית אב לכל הגליות כולן... יוסף נמכר על ידי אחיו בשכם, ומשם התחיל להתגלגל סיפור הגלות. יוסף הוא זה אשר התחיל את תהליך ירידתם לגלות, ויוסף הוא זה שמתחיל את תהליך גאולתם. אנו בגלותנו בעוונותינו אך יש לנו תיקון ויעד אמיתי להגיע לגאולה בארצנו.

הרעב בתימן בין השנים תקפ"ה - תקפ"ז

בכל גלויות ישראל סבלו היהודים מרדיפות, מעלילות, משוד וביזה. כך גם יהדות תימן סבלה מכל הפרעות הנ"ל אך משום עניותה של תימן ובידודה הדמוגרפי יחסית הביאו ליהודי תימן מכה קשה נוספת והיא שנות הבצורת. במאמר זה מגולל לפנינו פרופ' יהודה רצהבי את הרעב בתימן בין השנים תקפ"ה - תקפ"ז.

לתולדות יהודי תימן - עוללות היסטוריות

מאמר נרחב מקיף על יהודי תימן מאת: פרופ' יהודה רצהבי ז"ל.

ברכות-נימוסין שבפינו

אין לשון בעולם, שלא צרה מטבעות של ברכה לדובריה. לא יצאה מכלל זה הלשון העברית לתקופותיה- מקרא, ספרות חכמים, ספרות ימי הביניים וספרות חדשה- שבאוצרה מתגלגלות ברכות, ולהבדיל קללות, והן עדות ללשון חיה בפי הבריות...

לשאלת התרגום בבתי הכנסיות

..והנה, כאן בארץ ישראל התחלנו לזלזל בערכו של מנהג זה. אבותינו ואבות אבותינו ידעו לשמור עליו מאות בשנים, ואנחנו, האחרונים, שבפניהם הרינו "כקוף בפני אדם", באנו לארץ, התערבנו בקהלות אחרות, למדנו מהן, וכל מה שאנו רואים אצלם, אנו מכניסים ישר לתוכנו מבלי להבחין אם טוב הוא או רע...

קריאת ההלל במסורת יהודי תימן

*קכ"ג פעמים הללו־יה *המנהג לאור ספרות ראשונים * הרמב"ם גומר את ההלל על מנהג זה * שיטה זו של "קירוי" כפי שהיא נקראת בפי יהודי תימן עד היום נזכרה פעמיים במשנה * שינוי המנהג *מהרי"ץ עומד בפרץ *כיום, בעיקר קהילת הבלדי ממשיכה במנהג קדמון זה.

השכבה להמן

בכתב היד לא נתפרש מי מחברה. אך יש מקום להניח שנתחברה בידי ר' חיים מודעי, שחי במאההי"ח. הוא היה יליד צפת ושימש אב בית-דין באיזמיר. בערוב ימיו חזר לארץ ישראל ונפטר בה בשנת תקנ"ד (1794)...

טלית קדמונים של בני תימן

...מקבילות אלו מספרות חכמים שהעלינו, אינן אלא מועט מן המרובה. אבל דיין כדי להוכיח עד כמה היו יהודי תימן צמודים למסורת ראשונים עד הדור האחרון.

הליכות חיים לאור המקורות

כשחרב הבית בשנייה ונגזרה גלות על ישראל נתפזר העם למדינות העולם. בארצות גלותם המשיכו ישראל להחזיק במסורת הדת והתרבות, שהביאו עמם מארץ ישראל. והדברים אמורים בתורה ותפילה, במצוות ובמנהגים ובהליכות-חיים, מסורת זו עשירה היתה בראשית הגלות...

ברוך דיין האמת פרופ' יהודה רצהבי ז"ל

פרופ' יהודה רצאבי היה גדול חוקרי תימן, חיבר למעלה מ-20 ספרים, נפטר בן 93, הלווייתו תצא היום יום ג' ל' שבט בשעה 14:00 מרחבת בית הכנסת באוניברסיטת בר-אילן, ובשעה 16:00 תמשיך לכיון בית העלמין בקרית שאול בתל אביב. תנצב"ה

צדיקי-דורנו מבני עדתנו (זכרונות נעורים)

האירה לי ההשגחה פנים ובאתי לעולם בעת רצון. את ילדותי עשיתי בכפר של יהודם עמלים ויראי אלהים. בזכות שמים ובזכות אבותי עקרנו מארץ מאפליה ובאנו לחצרות קדשו. ואף כאן זימנו לי ממרום חכמים אנשי מופת: בתורה, ביראה ובמידות, גדלתי ביניהם וניאות הייתי לאורם. תחילה בתל-אביב בתקופת הילדות, ואח"כ בירושלים בימי העלומים. דמויותיהם מלוות אותי עד היום, והן פוקדות אותי גם בחלום. אמרתי בלבי: ראויים הם לציון בשורות ספורות למען צעירי הצאן של ימינו, שלא זכו לאישים כיוצא בהם.
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים
מצות גמליאל
קודש לכל חי
נחלת אבות
תפילין תימן