לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ
לצפייה בקטלוג המוצרים המלא לחץ כאן
 

מרכז קשרי אירוח לבני תימן

.

בקרוב בחנות

שמחים אנו להודיע כי "נוסח תימן" שוקדים בימים אלו על הוצאתו של ספר הילדים "התאג שלי" אשר יכיל עשרות רבות של איורים צבעוניים בשילוב המברך השישי.

מוהל מומחה

רבי יחיא ב"ר יוסף צאלח - 'מהרי"ץ' זלה"ה

רבי יחיא ב"ר יוסף צאלח - 'מהרי"ץ' זלה"ה

"ראה הקב"ה שהצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור" =(יומא לח). אמרה זו מאפיינת את דמותו של מו"ר הגאון מהרי"ץ זצ"ל גאון הדורות בתימן, הוא הגבר הוקם על ממשפחת ר"ם, כליל החכמה ונזר הענוה, שכיהן כראב"ד בתימן ושפט את ישראל קרוב ליובל שנים. מהרי"ץ חי בתקופה שהיתה סמוכה לשוב הגולים מגלות מוזע, ודרושה היתה אישיות גדולה שתשקם ותבצר את אושיות הדת ומוסדות הקהלה, וכמלאך משמים נשלח מו"ר מהרי"ץ להושיע את ישראל.

רבינו יחיא, נולד בחשון שנת התע"ד לאביו רבי יוסף בכמו"ר צאלח זצ"ל. כב' מו"ר צאלח היה חבר בביה"ד שבראשו עמד הגאון רבי דוד חותר. וגם כיהן במשרת השוחט הכללי דמתא וראש הבודקים הבקי ביותר בדיני הטרפיות. בנו כה"ר יוסף מילא מקומו בשחיטה ובדיקות, ונפטר בשנת התק"ל. בנו בכורו של כה"ר יוסף הוא הרב יחיא הידוע בשם מהרי"ץ. רבי צאלח זקינו ראה שהנער חונן בכשרונות נעלים, לכן הקדיש תשומת לב מרובה לחינוכו וגידולו בתורה וחכמה, ולאחר שנפטר זקינו, שימש אצל גדולי הדור, הגאון רבי דוד משרקי (מחבר ספר שתילי זיתים על שו"ע או"ח, וראשי בשמים על יורה דעה ורביד הזהב), והגאון רבי יחיא בן השר והנגיד שלום עראקי, ומהרי"ץ מזכירם בספריו ביראת הכבוד.

לפרנסתו, עסק תחלה במלאכת הצורפות ונהנה מיגיע כפיו. ולאחר מכן עסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, מלאכת קודש שבה החזיקו צאצאיו אחריו. מו"ר יחיא, עמל ויגע בתורה, ונפש עמל עמלה לו, ותורתו מכרזת עליו, ובשנת התק"ח נתמנה ונבחר לראב"ד לקהלות היהודים בתימן.

מכל המחוזות בתימן הריצו אליו שאלותיהם וספיקותיהם ותעצומותיהם, וטרח להשיב לכל שואל לאחר בירור מעמיק ודקדוק הדין. אפשר לומר, כי לפניו ואחריו לא קם כמוהו מורה בתימן שהשיב תשובות לאלפים, ומעט מתשובותיו נקבצו באו בספרו "פעולת צדיק", וכלשונו בהקדמתו "הנה להיות כי מדי יום אשר נשאלתי על כמה ענינים ההוים תמיד מעשים בכל יום כמה שנים, והייתי משיב בנחיצה רבה לרוב התלאות אשר מצאוני ורב הטרדות אשר השיגוני, ולא עלה בדעתי לשמור משמרת כל התשובות כסדר ראשון ראשון שנשאלתי עליהם לכתבם, אך אמנה דפים ועלים הייתי כותב, ולא נזהרתי בהם לשמרם אחת לאחת, וביני ביני רובם ככולם חלפו אחת הנה ואחת הנה... לכן, נתעוררתי לקבץ את המעט שנשאר ולכתבן בסדר נאות לכבודו יתברך" ע"כ.

בספר זה ביסס וחיזק מנהגי יהדות תימן, ויש בו ידיעות הסטוריות רבות שיש בהם ללמד על חיי יהודי תימן בתקופתו. בחלק מהתשובות דן עם חכמי הישיבה שעמד בראשה, והועתקה בזמנו מבית הכנסת מ"ו יחיא הלוי אלשיך לביהכנ"ס של מהרי"ץ. ובישיבה זו העמיד תלמידים רבים, ביניהם בנו מו"ר אברהם שמילא מקום במשרת הראב"ד, וכה"ר יוסף אלקארה שכיהן כראב"ד אחריו.

את רבנותו נהג באהבה וחבה לבני עדתו, ולא חס על כבודו והיה שומע ומאזין לזולת מתוך ענוה והכנעה, והתנהג בחסידות ופרישות כל ימיו. וכך כותב רבי סעדיה מנצורה בספר המחשבה עמ' קל"א ...הרב הגדול הזה לא הניח כמותו בדור הזה, לא נשאר בדור מגין על דורו ולא מנהיג, שהרב הגדול הזה כל מילי אית ביה, מקרא, משנה, תלמוד, אגדה, משלים, מעשיות וחידות, חכמת הדקדוק, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הויות דאביי ורבא, אילן שהכל בו, עניו חסיד ומלמד לקטן לעמי הארץ ולנשים, לבו פתוח כאולם, מנחם אבלים עושה שלום בין איש לאשתו, בין אדם לחבירו, בין ישראל לאביהם שבשמים, משתדל בצרכי ציבור, היה מתענה בסתר עליהם כשיש בר מינן צרה על שונאיהם של ישראל, ונתן נפשו עליהם בתפלה ותחנונים לפני קונם, אין הפה יכול לדבר במעשיו ע"כ.

על טוב לבו כותב הרב עמרם קרח "...מזקנים שמעתי מודים שבחיו מפי זקניהם, כושר מידותיו וטוב לבו, כשראה חבירו הדיין הרב יחיא משרקי מצמצם עצמו בחלק הקטן המגיע לו מהגבוי בבית דין, והכנסה אחרת להשלים אספקתו לא היתה לו, ונודע לו כי מפני דחקו אוכל סעודתו כל ימות השבוע פת חריבה. דאג לצערו ונדב לו בשר ללפתן משכר השחיטות השייכות לו מבית המטבחיים הציבורי והקציב לו שיעור המספיק לכל ימות החול, שיגבה אותן לעצמו מיד קצבים ידועים בכל שבוע כדי שלא יתבייש. הנהגתו התורנית והמוסרית לעדתו וחמלתו על אנשי קהלתו, היו לנטע אהבה בלב כולם, כל פה יהללוהו וכל לשון תהגה שבחו" =(סע"ת כ"א).

מו"ר המהרי"ץ קנא לכבוד הראשונים, וטרח ועמל לבסס מנהגי קדמונים, הן בהלכה והן במסורת התפלה. ולשם כך חיבר את הסדור פירושו "עץ חיים", שבו בירר וליבן ופירש נוסחאות התפלה לפי התכאליל, ועמד בפרץ כנגד הרוצים לשנות את נוסח התפלה לנוסח שאמי, ובעוז רוחו הכבירה שמר ושימר את נוסח התפילה הבלדי, וכפי שכותב בהקדמתו לסידור עץ חיים אודות המשנים במנהגי התפילה.

גם בענין זה עומד רבי סעדיה מנצורה וכה דבריו "...סיני ועוקר הרים הוא הרב המופלא אב ב"ד וריש מתיבתא דק"ק צנעא ע"א. אשר אנו היום שותים מימיו, אשר כרה כמה בארות ודלה והשקה כמה תלמידים ממימי תורתו, וגם פסקיו ותשובותיו נמשכו בארץ התימן, ובפרט שהיה בקי במנהגות ארץ התימן, הוא הרב המאיר מוהר"ר יחיא בן מוהר"ר יוסף בן כמוהר"ר צאלח נ"ע שהוציא מוניטין שלו בחייו ספר עץ חיים, פירוש על התפילות כמנהג אבותינו רבני וגאוני צנעא הקדושים, כפי מנהג אבותיהם אשר בידיהם מאבותיהם קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה, היום כמו אלפים שנה ומאתים וס', שלא שינו את לשונם ולא נעתקו ממלכות למלכות כמו אשר גלו לבבל ולשאר ארצות ששכחו לשונם ותורתם" ע"כ.

מהרי"ץ לא הסתפק בשימור מנהגי אבותינו בהלכה ובתפלה, אלא גם במסורת המקרא חיבר ספר "חלק הדקדוק", ובו ביאר הגרסאות ומסורת הקריאה בארבעה ועשרים בטעמיה ונקודותיה, שדלה וזיקק מתוך ספרי התיגאן העתיקים ומתוך מסורת אבותיו, ומסורות אלו נשתמרו עד היום כמסורת מהרי"ץ.

משנתו ותורתו של המהרי"ץ היתה סדורה ואכן פוריה היתה יצירתו הרוחנית בכל התחומים, הן בספרי הלכה אם זה בספר "זבח תודה" וספר "שערי קדושה" על שו"ע יו"ד. וספר "שערי טהרה" בלשון ערבי, כדי שיבינו הנשים ועמי הארץ, וספר "מעיל קטן" שסובב הולך על הלכות תפלת השחר, ציצית ותפילין שעודנו בכת"י, וכן בפירושו לשלש מגילות אורח לחיים, והן בהגהותיו למשנה, שו"ע, וספר אלכאפי ושאר ספריו המעוטרים בהגהותיו שבשולי הגליון. גם ההסטוריה של יהדות תימן נגעה ללבו, וחיבר את מגילת תימן שבה תיאר ראשית גלות תימן ומאורעותיה השונים, מחיבור זה נשתמר רק חלק קטן, בעוד שרוב חיבור זה נאבד ונעלם. דומה שעוד לא קם ליהדות תימן ענק רוח כמהרי"ץ בתחום היצירה התורנית. ואף הוא נתן את נפשו על חבוריו כפי שכותב בהקדמתו לסידור "עץ חיים"... ולא לכבודי ידי עשתה זאת, ולא לכבוד בית אבא, כי אם לכבוד שמים דלא ליעול בכסופא קמי מלכא, ובעינא חוטרא לסיבתי, כי מה בצע אם נסיעתי כביאתי..." ע"כ.

דבריו אלו נשנו באגרותיו לקוצין שבהודו לר"ד רחבי =(נדפסו ע"י הרב יוסף קאפח בסיני עט-פ) "...ואת נדרו נדר של מצוה אשר נדר לעבדו נאמן באהבתו, את ספר זבח תודה, ושו"ת הנקרא פעולת צדיק להביא לבית הדפוס, למען תהיה לי מהלכים בין העומדים לפני ה' תמיד... אנא אדוני אל נא תהא יגיעתי ח"ו לריק, כי עדי בשמים ושהדי במרומים כמה יגיעות יגעתי להוציא לאור שני ספרים אלו, ליאור באור החיים לכבוד ה' אלקי ישראל, דלא ליעול בכיסופא קמיה... ע"כ. זכה מו"ר המהרי"ץ ורוב חיבוריו יצאו לאור.

בשנת התקכ"ב, גזר המלך אלמהדי עבאס בן אלמנצור חסין להרוס את בתי הכנסת של הקהילה היהודית בצנעא, הקהל התפזר והתפללו בבתים. גזירה זו זעזעה את מהרי"ץ שחיבר ארבע קינות לזכר חורבן בתי הכנסת. לאחר כשלשים שנה כשמלך אלמנצור בנו של אלמהדי עבאס, נתרצה תמורת תשלום שוחד להתיר ליהודים לשוב ולבנות מחדש את בתי הכנסת. מהרי"ץ הזדרז והוציא הוצאות מרובות ובנה מממונו ברב פאר והדר את ביהכנ"ס בית צאלח, ושמח בצאתו ובבואו שזכה לראות את ביהכנ"ס כליל בהדרו ויופיו לאחר שנות חרבן, לפני פטירתו ייחד דברים בצואתו לבניו על דבר בית הכנסת, וכה דבריו: "בני הי"ו אליכם המצוה הזאת, חזקו בתורה ואמצו במעשים טובים וקוו אל ה'... צריך שתדעו, כי ישובה תלוי בנמיכת רוחכם לפני קהל ה', תעשו עצמכם כאסקופה הנדרסת, ותחשבו הקהל לאדונים לכם ואתם לעבדים להם, ואפי' קטן שבציבור לפי מחשבתכם, דעו שהוא אדון לכם..." ע"כ. בדבריו אלה אנו למדים שיטתו של המהרי"ץ בהנהגת עדתו שהיא בענוה וחמלה על צאן מרעיתו.

על אישיותו של המהרי"ץ כותב הנוסע היהודי רבי יעקב ספיר בספרו "חדרי תימן" עמ' ק"א כדברים האלה "...עוד בית כנסת גדולה ומפוארה של מארי יחיא צאלח זצ"ל, הוא היה פה רב ואב"ד לגאון ולתפארת, וחבר כמה ספרים ראיתים בכ"י שו"ת ופסקים על ארבעה טורים, וחבור מיוחד על הלכות שחיטות וטריפות "זבח תודה", ונתקבלו הוראותיו בכל המדינה =(כמר"ן ב"י והרמ"א זצ"ל), והיה גדול בחכמת הקבלה ובעל מופת לרבים, גם סופר מהיר ואומן היה, ראיתי ס"ת ומגילות כתב ידו נחמד למראה. והיה גם מדקדק גדול ובעל מקרא ומוסרה ותרגום בקי מאד בכל תנועה נקודה וקוץ, כאשר ראיתי חבור בכ"י דקדוק והגהות בתנ"ך ובתרגום יפה וברה. ועשה גם פירוש על סדר התפלה של כל השנה, נוסח התפלות באמצע, ופירושים נחמדים מהצדדים עפ"י הפשט והדקדוק ונוסחאות ישנות וע"ד הסוד והכונות. וכל הדינים והנהגות האדם מיום הולדו עד שובו לאדמתו ונקרא תכלאל..." ע"כ.

את סקירתינו נסיים בדבריו של הרע"מ קרח, "כמוהו לא היה בנפת תימן ואחריו לא קם, שזכה ברוחב ודעת ובינה וזיכה את הרבים בעמלו ויגיעו, ספריו אשר השאיר אחריו למאורות לכל רב ודיין ומורה הוראות, גולת תימן תוכל להתפאר כי מבין רבני ומשכילי עדתה יצא חטר גאוה, מגאוני ישראל נמנה, ועם גדולי חכמיהם עומד בשורה..." =(סע"ת).

לרבינו המהרי"ץ נולדו שלשה בנים, רבי אברהם שמילא מקום אביו כראב"ד ושוחט ובודק לרבים. ושני בניו כה"ר יהודה וכה"ר יוסף שהיו תלמידי חכמים מופלגים. המהרי"ץ זכה והאריך ימים מעל לתשעים שנה וביום ש"ק כ"ח ניסן התקס"ה השיב נפשו לבוראו זקן ושבע ימים, לדאבון לבה של יהדות תימן. זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל.

 

 

ספר חכמי היהודים בתימן, ירושלים תשנ"ב, עמ' קמו.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
קודש לכל חי
תפילין תימן
נחלת אבות
מנורת המאור שתילי זיתים