לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ
לצפייה בקטלוג המוצרים המלא לחץ כאן
 

מרכז קשרי אירוח לבני תימן

.

בקרוב בחנות

שמחים אנו להודיע כי "נוסח תימן" שוקדים בימים אלו על הוצאתו של ספר הילדים "התאג שלי" אשר יכיל עשרות רבות של איורים צבעוניים בשילוב המברך השישי.

מוהל מומחה

תולדות רבינו יוסף קורח זלה"ה

רבי יוסף קורח זלה"ה

אדוני אבי מורי ורבי יוסף, נולד לאביו הגר"ש קורח זללה"ה בשנת התרע"ג. ואת כל חינוכו ספג אצל אביו. קבע עיקר לימודו לפני הרב יחיא אביץ' זלה"ה, שם למד גמרא ופוסקים בהעמקה. בשנים האחרונות לפני עלייתו לארץ ישראל עמד בראש בית הכנסת אלכסאר, ורבים השתתפו בשיעורי התורה שלו, הן בלילות שבת מאחר חצות בלימוד המשנה, שהצטרפו עשרות רבות של לומדים, שעד היום יש שמספרים על שעות לימוד אלו שהיו שעות של קורת רוח, והן בשאר ימות השבוע שהתמסר להרבצת תורה בכל מאודו, מסירות שהמשיכה גם בארץ, אף שהיתה כרוכה בקשיים רבים. נהג לדרוש בכל מאורע מעין המאורע, ותקופה ארוכה אמר שיחות בפרשת השבוע שהיו משובצות בדברי מפרשי התורה הראשונים והאחרונים בשילוב פירושים מדברי חכמי תימן בטוב טעם ודעת.

עיקר מלאכתו בתימן היתה בלימוד תשב"ר מלאכת אבותיו, ואכן במלאכה זו יש לראות את גולת הכותרת בפעילותו, פתח לעצמו בית מדרש לתשב"ר ודאג לרווחתם של התלמידים, תוך שהוא דואג לחנכם לא רק לידיעת התורה בדקדוקיה וטעמיה, אלא גם בהסברת והבנת הפסוקים. דחיפה ועידוד לכך קיבל בשנת התש"ג על ידי שליח המוסדות באר"י מר יוסף בן דוד (בעדני), שעודד ודרבן להקמת בית ספר בצורה מסודרת תוך הקניית אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל. פעל ודאג לתמיכה במלמדי התינוקות כדי שיוכלו למלא תפקידם כראוי. קשר הדוק קיים עם מר יוסף בן דוד, וברשימת המלמדים משנת התש"ה בה נרשם פירוט המלמדים והתלמידים מופיע שמו של מורי אבי עם שבעים וחמשה תלמידים, כשלצדו עוזר רבי אברהם עמראני, ולצד שמו של מורי אבי רשומה הערה של בן דוד כי מורי אבי מלמד משכיל וחרוץ. ובשנת תש"ו החלה תקופה חדשה בתחום החינוך בצנעא, כאשר בהסכמה של ראשי הקהלה לכל פלגיה בראשות ועדה בת חמשה חברים ובהנהלת הרב יוסף שמן, נפתח בית הספר ובו חמש כיתות, והמחנכים היו: הרב יוסף קורח, הרב יחיא אלשיך, הרב סלימאן חיים קארה, הרב אלעזר קורח, והרב חיים צאלח. בית ספר זה פעל להקניית חינוך מסודר לתלמידים. ולאחר כמה חדשים צורף אאמו"ר לעמוד לצדו של הרב יוסף שמן בניהול ביה"ס, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנספח לתקנון ביה"ס שנערך באסרו חג סוכות תש"ז. הרב יוסף פנה במכתבים רבים אל הסוכנות ואל הברית העברית העולמית בבקשה לתמוך תמיכה חמרית בייצובו של ביה"ס, וגם במשלוח ספרי לימוד. התלמידים השתלמו בין השאר גם בלימוד כתיבה וחשבון. תלמידי אאמו"ר משתבחים באותה תקופה שזכו ללמוד לפניו. ומכתבים רבים שנשלחו מהם באותו זמן משבחים את הלימוד בביה"ס. גם לאחר עלייתו לארץ ישראל השתלב בצוות המחנכים בביה"ס תלמוד תורה בשיעורים בשעות אחה"צ, כדי להקנות לתלמידים את מסורת החינוך והמורשת של יהודי תימן, יחד עם מ"ו אלעזר קורח.

זריזותו ופעילותו של מורי אבי הציבתו בשורה הראשונה של עסקני הציבור בצנעא, הן בסיוע להצלת והברחת היתומים מתימן כדי להצילם מגזירות ההתאסלמות, וכפי שמציין זאת הרב עמרם קרח שהיה הרב הראשי האחרון בספרו סערת תימן. נוסף לכך שימש כמזכיר הועד לעזרת עניי תימן שקיבל תמיכות מהתאחדות התימנים באר"י ומארגון עזרת אחים וממגביות שנעשו באר"י כדי לעזור לעניי תימן, הוא כתב מכתבים רבים כדי לתאר את מצב העניים ולזרז את משלוח העזרה. ופעילות זאת השאירה רישומה בעשרות רבות של מסמכים ופנקסי חלוקת התמיכות למחוזות תימן והעתקי מכתבים לכל המוסדות הנוגעים. הרב עמרם קרח נעזר בו רבות בעבודה ציבורית זו. גם בארץ התמסר הרבה לצרכי הכלל, ורבים נעזרו בו בהשכנת שלום בין איש לאשתו, ובעזרה לכתיבת מכתבים למוסדות ציבוריים, הקדיש הרבה מזמנו לאחרים ללא תמורה על אף שהיה רדוף אחר מזונותיו.

פן נוסף באישיותו של אאמו"ר הוא תחום השירה שכן ניחן בקול נעים וערב. את יסודות השירה קיבל בעודו ילד מאביו הרש"ק שהיה יודע פרק בשיר שלמד בעת עבודתו עם ר' אברהם משרקי שהיה ידוע בכנויו "אלמת'מל" שנגינות שיר מיוחדות היו שלו. אותה רוח שירה העניק הרש"ק לאאמו"ר בעודו כבן שבע, שהיה מושיב אותו על ה"מדכא" (כסת מוצקה להסב עליה) לידו בסעודה שלישית של שבת ומלמדו שירים. רבו הרב יחיא אביץ' שהבחין בכשרונו, לא זז מחבבו והאיץ בו להשתלב בין המשוררים, וכך אירע שבעודו נער כבין חמש עשרה, היה נוכח במסיבה עם אביו במעמד הרי"א ורבנים אחרים. כמקובל התחיל הרי"א לשיר וביקש ממנו שיענה לו בשיר, הוא סירב משום שלא יאה לנער כמוהו לשיר במקום שיש רבנים וגדולים, אולם הרי"א פקד עליו ומילא אחר בקשתו, לאחר המסבה אמר אביו הרש"ק להרי"א שדבר זה שנער יענה בשיר אינו נכון, ומה גם שיש בכך עלבון לרבנים. השיב הרי"א אני רואה שהוא מוכשר ואני מעונין שיצליח בכך. כשרון זה נתן לו את המשיכה לשיר, ובפרט שניחון בקול צלול וחזק. הוא סיפר שפעם אחת עבר ברחוב באחד הערבים, והנה הוא שומע קול שירה עריבה מאד, נצמד לקיר הבית הבית שמשם בקעה השירה, והאזין לשיר "איומה לדוד חכי" שהושר על ידי הרה"צ אהרן הכהן, שהיה משורר ובעל קול ערב ונעים. אאמו"ר התענג מאד למשמע השיר שנלוותה אליו השראה וחן של יראת שמים וכיסופים, לאחר שהסתיים השיר נחרת במוחו ובמשך כמה שעות היה מפזם שיר זה, ואזנו היתה קשובה להאזין ולקלוט את נעימותיהם ולחניהם של המשוררים בתקופתו, ובזה הצליח להשתלב בין המשוררים במסיבות. נטיה זו לשירה הביאתו לשיר לצדו של הרב סעיד אלעזיירי ראש ורב בית הכנסת אלאוסטא, שהיה ידוע בשירתו המעולה, והיטיב עם אבי מורי בעין יפה להדריכו בעולם השירה. אנשים מספרים שקולו של אאמו"ר היה נשמע בשוררו במסיבות עד למרחקים. נטייתו לשירה הביאתו לעסוק באומנות אבותיו, ולחבר שירים למסיבות מיוחדות, כגון פדיון הבן, חנוכה ופורים, ורבו הרי"א היה מבקשו לשיר משיריו במסיבות. אותה שירה שהיתה מורשת הדורות ושהולכת ומשתכחת לצערינו, נתנה לו את הרצון להנחילה לאחרים על מנת לשמר אותה, לשם כך נענה ברצון לבקשת חובבי שירה לתת להם שיעורים בשירה, ובמשך שנים התקיים חוג לימוד בהדר יוסף בת"א, שבו הקנה להם את יסודות השירה המקורית הפיוטים והסליחות, ובזה תרם תרומה חשובה לשימורה של מורשת מקורית ללא סילופים וזיופים.

פעילותו ועסקנותו של אאמו"ר מנעה ממנו את האפשרות להתמסר לכתיבת חיבורים, שהיו כלולים בתכניותיו, אולם נשארו לו שירים שכתב בימי עלומיו משוקלים ומחורזים, שבכל אחד מהם רמז לשמו. הוא סיגל לעצמו צורת הכתיבה של אביו הרש"ק, וכפי שהתבטא אביו באחת מרשימותיו "שלפעמים אני מוצא איזה פיוט או שיר ומתפלא מתי עשיתי את זה, ומתוך התבוננות אני מוצא שזה משל בני המחקה אותי, ואשתומם על הדמיון הגדול שבסגנונו וסגנוני, עד שאני חושב שזה משלי ואינו אלא שלו".

כמו כן כתב אזהרות למצוות עשה לפי מנין המצוות להרמב"ם בסגנון צח וברור. ובעזבונו נמצאת רשימה ארוכה ומסודרת לאורך דפים רבים של חילופי נוסח כתבי יד בהלכות כלאים ומתנות עניים והל' תרומות, וכן הגהות והערות בגליונות ספרים. כמו"כ ריכז ואסף הרבה שו"ת מרבני תימן, בנוסף להרבה שו"ת שכתב והשיב לשואלים. פועלו הציבורי הותיר בעזבונו מכתבים רבים ומסמכים שיש בהם חשיבות רבה לידיעת תולדות הקהלה בדור האחרון. אף כתב ספר חיי שלום ובו תולדות אביו הרש"ק, ותיאור מאורעות היהודים בדור האחרון ורשימות על רבנים שהכיר, וגם תיאור המסע של עולי תימן לאר"י ותלאותיהם בדרכים, ופעילותו עם עסקני הציבור להקל את סבלותיהם וגמילות חסד של אמת עם אלה שנשארו בדרכים בתימן, אין ספק שכתיבה זו תאיר נקודות הטעונות הארה, כדי ללמוד על מסירות נפשם של יהודי תימן להגשים משאת נפשם לעזוב את תימן ולעלות לארץ הקודש.

לאחר שנים של יסורים שנזדכך בהם, הלך לבית עולמו ביום ד' כסלו תשנ"א, זכה לבנים ובנות שהולכים בדרך ה' ובמורשת אבותם. ת. נ.צ. ב. ה.

 



ספר חכמי היהודים בתימן, ירושלים תשנ"ב, עמ' קעט.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים
נחלת אבות
קודש לכל חי
תפילין תימן