לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

איסור נישואין ותספורת בימי העומר

איסור נישואין ותספורת בימי העומר

 


א.      [א] יש נוהגין שלא לישא אשה [ב] בין פסח לעצרת,

 


[א] יש נוהגין. מנהג זה הכולל בתוכו חלקי מנהגים של אבלות ומניעה משמחה העלוהו

הרבה מהגאונים והראשונים וב' טעמים לו, האחד, משום שבתקופה זו מתו תלמידי רבי עקיבא , וכן הובא בכל הראשונים זולת השבה"ל המובא לקמן שהעלה ב' אחיו רבי בנימין טעם אחר וז"ל , ואחי ר' בנימין נר"ו פי' הטעם , מה שנהגו שלא לישא בין פסח לעצרת לפי מה שמצינו בסדר עולם פ"ג , משפט רשעים בגיהנם שנים עשר

חדש שנאמר [ ישעי' סו,כג ] והיה מדי חדש בחדשו . ר' יוחנן בן נורי אומר מן הפסח עד עצרת וכו' עכ"ל , אלא שבראשונים ובאחרונים הובאו דעות שונות לתקופת המנהג , דהנה רוב הראשונים והפוסקים העלו מנהג זה ואיסורו לכל תקופה זו של בין פסח לעצרת וכפי שיובאו לקמן בסע"ק שאח"ז.

 

[ב] בין פסח לעצרת. כ"ה ברוב הפוסקים ומנייהו גם בגאונים שזכרו כמנהג זה

וטעמו זה , לך נא ראה בתשובות הגאונים שערי תשובה (סימן רעח) שהובא מנהג זה בשאלה ותשובה ובנימוק הטעם הא' הנ"ל וז"ל, וששאלתם, למה אין מקדשין ואין כונסין בין פסח לעצרת אם מחמת איסור או לאו. הוו יודעים שלא משום איסור הוא אלא משום מנהג אבלות שכך אמרו חכמים שנים עשר אלפים זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכלם מתו בין פסח לעצרת על שלא נהגו [כבוד] זה בזה וכו' ומאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס וכו' עכ"ל. גם מהר"י בשירי ז"ל בסדורו העלה מנהג זה ב' רב עמרם גאון¹ (על"ק לשונו) וכן העלה רבי' שלמה ברבי נתן בסדורו שע"פ הגאונים , מנהג זה וטעמו כנ"ל , והא לך עוד חבל ראשונים שזכרו מנהג זה , הלא הם , הריצ"ג בשערי שמחה ( שלהי הל' ספירת העומר ) ושכן הורו הגאונים , רש"י בס' האורֶה (סי' צב), רבי'  ירוחם (חלק חוה נתיב כב חלק שני דף קפו צד ד) וע"ע לו בחלק אדם (נתיב כב ח"ד דף מד: טו"ב) משכב"ז , ס' הרוקח  ( סי' שנה ) פסקי תלמיד הרשב"א ( בתוך שיטת הקדמונים שבת עמ' שער אות לב ), א"ח ( החלק הב' א' סי' ו' הל'  קידושין אות כא עמ'  62) ושם דחה את המנהג שנוהגין  רק עד ל"ג ( וב' הר"ן יישב המנהג) [למעשה כבר רמז מנהג זה בחלק ראשון

שלהי הל' ספירת העומר וכתב שם  שיכתוב טעמו בהל' קידושין], ס' האסופות (הל' ספירת העומר כת"י ועתה נדפס בחלקו ) המאירי בבית הבחירה ( יבמות סב: ) , שבה"ל ( סי' רלה ) ב' יש נוהגין  ( וב' י"מ מר"ח אייר ) , תניא רבתי (שלהי סי' נ' ב' י"מ) והביא סמך מסדר עולם (וב' י"מ מר"ח אייר), תוס' מהר"מ על הגמ' (שם בתוך שיטת  הקדמונים). רבי' אברהם מן ההר(שם בתוך ס' מאורות הראשונים סי' שפב עמ' צז-צח). צרור החיים (עמ' קעז), רבי' הטור (או"ח סי' תצז), ס' המנהיג (סי' קו הל' אירוסין ונישואין) ס' הזכרון לרבי ישמעאל הכהן (שלהי פסחים) רבי' מנחם ז"ל בס' צדה לדרך (מאמר רביעי חלק שלישי פרק יג ברי"ד) ושכן נהגו (ובסו"ד כ' עד לג)

,אבודרהם (סדר ימי העומר עמ' רמד-רמה) ב' י"מ, מהרי"ל (דיני הימים שבין פסח לעצרת , בנדמ"ח הוצ' מכון י-ם עמ' קנד).

ומכאן באחרונים , מהר"י חלאוה ז"ל בספרו אמרי שפר (פר' חיי שרה, בראשית פרק כג שלהי פסוק נד) העלה מנהג זה בסמך הבבלי (שם) שכ' שמתו בו תלמידי ר"ע מפסח עד עצרת,וע"כ יש מחמירין בזה,אך עיין בהמשך דבריו דהעלה את הירושלמי

דמבואר מיניה שמתו עד פרוס עצרת ושעל פי זה היה המנהג הקדום עד פרוס העצרת עיי"ש, וכ"ה בס' המנהגים דמהר"י טירנא (שלהי מנהג של"פ ובסו"ד העלה שעתה המנהג עד ל"ג), מנהגי מהרא"ק (הוצ' הנ"ל סי' קכט הגה ט'), דרשות רבי' יהושע אבן שועיב (ויקרא יום ראשון של"פ עמ' רכב) מט"מ (סי' תרפו), קיצור השל"ה (דיני ספירת העומר),

1)     א"י מקומו

 

 

 


 

ויש מהם הנוהגין לישא [ג] ביום ל"ג עצמו בלבד ולפניו ולאחריו לא.


[ד] ויש הנוהגין באיסור הנישואין רק עד ל"ג בעומר ומשם ואילך מתירין.

 


וכן רמז מנהג זה בס' מדרש שמואל עמ"ס אבות (בהקדמתו שלהי דף א.), גם מהר"י בשירי בתכלאל שלו (ס' תפלות לפסח) העלה מנהג זה ב' רע"ג וכדלעיל וז"ל, [מועתק מל"ע] ודע שכבר הורגלו בקהלות ישראל להמנע מקשרי נישואין בימי העומר, והמנהג הזה מפורסם באומה , והוא מטעם אבלות ולא מחמת איסור הלכתי והסיבה שהביאה לכך היא מה שקבלנו שקהלה גדולה מתלמידי ר' עקיבא ז"ל מתו באותה תקופה, ומשום כך נמנעה האומה מלהתיר הנישואין בה וכו' זה מצאתי בסי' של ר"ע שלהי פרק עשירי עכ"ל, שו"ר בס' אור תורה להר"ר פינחס הכהן ז"ל (פר' אמור עמ' רס) שהעלה מנהג זה ב' ס' היכל הקדש שכ' ב' הרמב"ן, עיי"ש.

 

[ג] ביום ל"ג. כן העלה הלבוש (סי' תצג סע"ב) שכן נוהגים בארצותם. גם בס' נוהג כצאן יוסף (עמ' רלג) כ' כן. וכ"ה מנהגינו ק"ק מחוית ואגפיה, והוא לפי מנהגינו בתספורת שאין נמנעין ביום ל"ג (על"ק) וכמ"ש הב"ח על הטור (שם) שהיכן שלא נוהגין ביום זה להסתפר ה"ה שאין נושאין ויש שזכרו מכלל זה.

 

[ד] ויש הנוהגין. כן העלה הא"ח ( בהל' קידושין שם) ב' הר"ן¹ והוא עצמו העלה ברי"ד כל ימי העומר (על"ע), ס' הכל בו (הל' אישות סי' עה), ס' המאורות (שלהי מס' תענית), ס' המנהיג (שם) ב' מנהג צרפת ופרובינצא , ושם העלה סמך מהרז"ה (וברי"ד העלה כל ימי העומר, על"ע), רבי' אברהם מן ההר ביבמות (שם), ס' כפתור ופרח (פרק שביעי עמ' קלז הוצ' לונץ י-ם תרנז), ס' התדיר (בתוך שיטת הקדמונים סי' כה עמ' רכב), אבודרהם (עמ' רמה) ב' יש מקומות ומשם אבן הירחי (המנהיג), צדה לדרך (שם) שכן נהגו (על"ע) ועעל"ע דהעלנו ב' ס' אמרי שפר דכך היה המנהג הקדום עד פרוס עצרת דהיינו ל"ג ועפ"ד הירושלמי עיי"ש, מהר"י טירנא בס' המנהגים (שם) שכן עתה נוהגין (ועל"ע) וכן זכר מנהג זה בדרך אגב הרדב"ז בתשו' (ח"ב שלהי סי' תרפז) וכן סתם מרן שו"ע בלשונו (שם סע"א) וכ' וז"ל, נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר וכו' עכ"ל, ומדוייק כן בדעתו ממה ששינה ממש"כ בענין התספורת (לקמן סע"ב) שכ"כ בזה"ל, ואין להסתפר עד יום לד ומדסתם כאן, משמע שרק עד ל"ג ודוק. ובפר"ח (שם) הובא ברבי' השת"ז לא כתב כן אלא ציין על דברי מרן ועד בכלל עיי"ש, אך לפי מה שדייקנו לא משמע כן.

 


ב.      באיסור התספורת בימי העומר שלשה מנהגים בו. [ה] האחד, שאין

מסתפרין כל ימי העומר, [ו] השני, מסתפרין ביום ל"ג בלבד ולפניו ולאחריו לא,

[ז] השלישי, שאין מסתפרין עד ל"ג ואלו מל"ג ואילך מסתפרין.

 


[ה] האחד. כן העלה מנהג זה רבי' הטור (שם) ב' יש מקומות וכ"כ הא"ח (שם) וז"ל, ומנהג שלא לכנוס מפסח ועד עצרת וגם לא מסתפרין מפני אבלות י"ב אלף זוגות שהיו לו לר' עקיבא  ומתו כולן מפסח ועד עצרת וכו' ומאותה שעה ואילך נהגו שלא לכנוס ולא להסתפר וכו' עכ"ל. וכ"כ האבודרהם (ריש עמ' רמה) מנהג זה ב' קצת מקומות.גם המהרי"ל עצמו נהג שלא להסתפר עד שבועות אף כי התיר לתלמידיו מל"ג (עי' מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות, מועתק ממנהגי מהרא"ק בשמו, אות ח עמ' קנז הוצ' מכון י-ם) וכ"כ בס' צרור המור (פר' אמור דף יד:) בהטעימו שימים אלו הם ימי דין לכן נהגו בהם איסור תספורת עיי"ש, וכ"כ בס' דרשות אבן שועיב (כרך א עמ' רכב ד"ה ולכן),ומרן הב"י (סי' תצג) משמו, וכן העלה מנהג זה בס' סדה"י (שלהי סדר ספירת העומר ) ונימוקו עמו ע"פ הסוד וז"ל, וכן ראוי שלא להסתפר באלו הימים אלא לגדל פרע כל זמן שהטומאה נמצאה אתנו והם כדמיון האשה היושבת על נדתה ז' ימים במספר והיא רחוקה מבעלה עד יבא לה שעת הכושר ותטהר ותתרצה בעיני בעלה ועיניה תלויות לאותו יום אשר תזכה להיות לה נחת רוח עם בעלה. כן עינינו תלויות ליום החמישים שנשמח עם נותן התורה ועם תורתו שאין שמחה כשמחת התורה שאין אחריה תוגה והיא עומדת לעולם. וכן העלה מהר"י בשירי בסדורו משמו, וכ"כ בס' המנהגים דמהר"י טירנא (שלהי מנהג של פסח).וכ"ה עפ"י הסוד שכן הובא בס' שעה"כ (דף פו.) ,ובפרי ע"ח (שער כב פ"ז), ובנהר שלום(דף כה) , ומהר"מ פאפיריש בס' אור הישר(סי' יח), טור ברקת מדרש שמואל (על מס' אבות בהקדמתו), כנה"ג (שם בהגב"י) וב' מהר"ש הלוי שפלפל בדברי הר"י בן שועיב ז"ל, ולבסוף סיים , והמחמיר על עצמו שלא להסתפר עד עצרת תע"ב עיי"ש, נוהג כצאן יוסף(עמ' רלג אות ג), ברכ"י (שם אות ו), ס' השומר אמת (סי' לד אות ח"י), גם המהרי"ץ בתשו' פעו"צ ( ח"א סי' קמג [קמד]) רמז שיש נוהגין כן עיי"ש. וכן נהג אבי זקני רבי יהודה ז"ל שהיה מתנהג בחסידות.

 

[ו] השני. כ"כ בס' מטה משה (סי' תרפח), וכן העלה הלבוש (שם סע"ב) מנהג זה וטעמו וז"ל, ובאלו הארצות נוהגין להפך, שביום לג בעומר מסתפרין וכו' ולא לפניו ולא לאחריו עד העצרת. ולפי מנהגינו זה הוא טעמא אפשר, משום דק"ל דבו ביום בלבד לא מתו ובימים שלאחריו חזרו ומתו עד העצרת , ועעיי"ש שהעלה עוד טעם ודחהו ולבסוף יישבו, וכ"כ הב"ח (שם) ב' י"מ , והא"ר (שם אות ו) שכן נהג זקנו, וכן רמז בס' מקור חיים (בכרך) שם בקיצור הלכות שכן מנהגם עיי"ש ודוק. וכ"כ בס' נוה שלום (דיני העומר סע"ה) וכ"ה מנהגינו ק"ק מחוית יע"א ואגפיה.

 

[ז] השלישי. כ' מרן בשו"ע (שם) וז"ל ואין מסתפרין עד יום לד וכו' עכ"ל.² הנה מנהג זה דמרן שמסתפרין מלד ואילך אינו לפי שום מנהג בעדתינו ולא נהגו בו בשום מקום בתימן , וכמנהג זה שלפנינו הנה העלהו רבי' הטור (שם) וטעמו עמו וז"ל, ... ויש מסתפרין מל"ג בעומר ואילך שאומרים שאז פסקו מלמות, וכן העלו מנהג זה בס' המאורות (שלהי תענית), שבה"ל (שם), ותניא רבתי (שם), ובשם י"מ, רבי ישמעאל הכהן בס' הזכרון (שם), ס' התדיר (שם) ב' יש מחמירין.

 

2) וכמנהג זה שהעלה מרן כ"כ רי"ו בס' אדם (נתיב ה ח"ד דף מד: טו"ב), גם מהר"י צ'אהרי זצ"ל

    זכרו בספרו צדה לדרך (פר' אמור דף נו:) וכ"כ בס' דרשות אבן שועיב (ןיקרא יום א שלהי עמ'

    רכב ) ובס' שו"ת התשב"ץ (ח"א סי' רעח) עיי"ש.

 

 


 

 

 

 

ולשני המנהגים הנ"ל אין מסתפרין אלא ביום ל"ג [ח] בבקר. [ט] הרביעי, אין נמנעין מלהסתפר לכבוד שבת גם בימי העומר.

 


כ"ב (סי' עה הל' אישות דף מד: בחלק הב'),רבי' מנחם בס' צדה לדרך (מאמר רביעי כלל שלישי פרק יג) ע"פ הטעם הנ"ל וכ"כ בס' אבודרהם (שם) ב' י"מ והעלה מהר"י ונה בסידורו משמו, מהרי"ל (שם) שכן התיר לתלמידיו וכדלעיל, אך הוא עצמו נהג באיסור כל העומר, ס' המנהגים (טירנא שלהי מנהג של"פ) ב' יש מסתפרין ,הרמ"א בד"מ ובהגהתו (שו"ש) בשמו,גם רבי' שלם שבזי זצוק"ל רמז מנהג זה בספרו חמדת ימים (פר' אמור דף שמט) 3 ,ע"ע למוהר"ר פנחס הכהן מגארי ז"ל בס' אור תורה (שם) ב' ס' היכל הקדש וב' הרמב"ן בפי' החומש שהעלה מנהג זה והאריך בטעמו ע"פ הסוד  וז"ל, כתב הרב רבי משה בן נחמן בפי' החומש, לכן בעוונותינו שחרב הבית אנו ממעטין בה בשמחה ואין מגלחין בהן וכו' עד ל"ג וכו' עכ"ל. וכן העלה מנהג זה בס' נוהג כצאן יוסף (עמ' רלה), ב' יש מסתפרין ובס' שומר אמת (סי' לד אות ח).

 

[ח] בבקר. כ"כ רמ"א ז"ל בד"מ ובהגהתו (שם) וז"ל, ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו, ולא   מבערב עכ"ל 4 ,וכ"כ הב"ח (שם), גם רבי' השת"ז העלה הגהת רמ"א הנ"ל ולא השמיטו. 5

 

[ט] הרביעי. כן העלה מהרי"ץ ז"ל מנהג זה באורך ובמשא ומתן בשו"ת פעו"צ (ח"ב

סי' עו), ב' הרדב"ז והר"מ לונזאנו ותו"ד שאין המנהג יכול לדחות דברי עשה של נביא (ישעי' נח, נג) וקראת לשבת ענג, והעלה דבריו ולשונו בס' שושנת המלך בגליון השו"ע (שם), וכן ראיתי להרב כפה"ח (שם אות יג) שהעלה עוד משם עולת שמואל (סי' יא), ועיקרי הד"ט ( סי' כא אות ה), ובית יעקב (אות יב) שהעלו מנהג זה, וכן ראיתי  בס' מנהגי מצרים (או"ח אות נב) שכ' וז"ל, פה מנהג מצרים רבים מאנשי מעשה מסתפרים בכל שבוע כמנהגם לכבוד שבת וחילייהו מתשו' הרדב"ז החדשות (סי תרפז) אף כי הוא לא נהג בעצמו וכו' עכ"ל.6

איברא. עיין בפעו"צ (שם) שהעלה מהרי"ץ ב' רבי' השת"ז וז"ל,... והנה עתה חזרנו למנהגינו הא' ע"פ הוראת כמוהר"ר דוד משרקי נע"ג וכן נהג הוא בעצמו ונימוקו עמו. שהרי מצינו שכמה הקפידו חז"ל שלא לעורר שום צער בשבת וכו' עכ"ל.

אחרי ראותי דברי מהרי"ץ אלו בדברי רבי' דוד זצ"ל תמהתי מעט שכן בפירושו השתילי זתים לא רמז כלום ממנהג זה, וביותר לא השמיט את הגהת רמ"א ז"ל (שם) במש"כ שאין מסתפרין עד ל"ג ועוד יש לדקדק ולהבין בלשונו (שם סעקי"ב) שכ' בזה"ל, הטעם דלכ"ע נוהגים איסור ל"ג יום וכו' עכ"ל.

וליישב דעת רבי' דוד ז"ל יש לומר דאף אמנם כדברי מהרי"ץ שכן נהג רבי' דוד עצמו להסתפר בימים אלו לכבוד שבת אך בוודאי שלא התעלם מן המנהג שנהגו בזמנו חלק מן הקהל שלא היו מסתפרין עד יום ל"ג בעומר ולא השמיטו מדברי הרמ"א. ומכאן אנו למדין שיש שנהגו בזמנו במנהג זה שאין מסתפרין עד יום ל"ג ולכן ראה לנכון לקיימו ולבארו לאלה הנוהגין בו.

 

3)מספר חמ"י משמע שהעלה מנהג זה ב' צרור המור, אך בס' צרור המור מבואר במסקנתו כמנהג

   האחד שהעלנו כאן עיי"ש ודוק.

4)ברמ"א שו"ש העלה מקורו ממהרי"ל, ולפנינו ליתא.

5)ועעל"ק דעת רבי' השת"ז בכ"ז.

6)אך עיי' בס' נהר מצרים(הל' העומר אות כז) שדחה מנהג זה מכל וכל ובסכינא חריפא סיים 

דבריו וז"ל, ועתה לא חזינא פה מצרים מי מאנשי מעשה וירא את דבר ד' העושה כן. ושומר נפשו  ירחק מזה כי הם ימי דין הקשה כידוע ולא יכניס עצמו לעשות דבר נגד מנהג שנהגו כל ישראל לאסור בימי האבילות האלה והשומר אמת ינחנו בדרך אמת כי ממנה תוצאות חיים עכ"ל, ועיי"ש בשלולית הנהר (אות כו) מה שתמה מאוד מכמה אנפין על דברי מנהגי מצרים ודחהו עיי"ש.

 

עוד יש לי לעורר וכפי שביקשוני רבים ע"ז מה ששמעתי ורואה הנני כמה מצעירי עדתינו ובפרט אלה המוכתרים בשם טוב בני תורה שמגלחין זקנם בימי העומר כביכול לכבוד שבת וגם מורין כן לאחרים ונימוקם עמם שהוא ע"פ שושנת המלך שהעלה  תורף תשובת מהרי"ץ הנ"ל המיקל בזה. וגם שמעתי שיש מצעירי רבני עדתינו שהסכימו להורות להם כן,ואען ואומר, שאם כל משענתם רק ע"פ המהרי"ץ ז"ל מעיקרא ליתא ומתרין אנפין. האחד, הנה ראשית אומר שכל המנהג הזה שהעלה מהרי"ץ כמש"כ בפעו"צ (שם) שמעתי וכמעט שלא נהגו בו בדור האחרון בתימן אלא חלק מתושבי צנעא ויחידים בעוד כמה מאגפיה אך הרוב המוחלט בכל ערי תימן נהגו אחד משלשת המנהגים הראשונים שהזכרנו, וגם המהרי"ץ גופא בח"א סי' קעג, זכרנו לעיל משמו שגם בזמנו היו כאלה שנהגו במנהג שלא להסתפר כלל בימי העומר כולל יום ל"ג. ואף אמנם אם נאמר שיש לתלות בדברי מהרי"ץ בתשו' ח"ב (שם), הני מילי לאלה שנהגו בזה אבותיהם והם כביכול ממשיכין לנהוג כמותם אך אלה הדרים כאן בא"י הנתלים בדבריו כמעט ואין מי שיאמר אבותי נוהגין כן וא"כ  מהיכי תיתי לשנות מנהג אבותיהם ואם כי האריך בזה מהרי"ץ (שם) אם אפשר לשנות ולחזור כביכול למנהג הא' כדבריו ה"מ בזמנו שהיה ברור להם שהם שינו מנהג אך בזמנינו כבר נהגו רובם ככולם כמנהג  איסור התספורת ולכן אין להם לשנות ועוד צ"ב.

ומ"מ הנראה לענ"ד בפשטות שאין שום מקור כלל למנהג זה של צעירי זמנינו להתלות בדברי מהרי"ץ, ומנימוק אחר והוא, שהרי אמרו חז"ל (ירושלמי קידושין פ"א הל"ז) ושבת (פ"א הל"ב) שכשאדם אומר שמועה מפי חכם צריך שיהא בעל השמועה כנגד עיניו, וביאורו, שכשאדם אומר דבר בשם אומרו או שמבאר את דבריו צריך הוא להתבונן באם היה זה עתה בעל השמועה לפניו האם היה מסכים שאלו הם דבריו וזו כוונתו ועי"ז ישקול היטב את דבריו בדברי בעל השמועה.

והנה ידוע שבתימן לא נהגו כלל לגלח זקנם, ואף לא סיפרו או קיצצו ממנו ואם ח"ו היה אדם משונה בדעתו שעשה כן נקרא בפי כל מַחְלוּק אַלדִּקְן היינו מגולח הזקן, שהוא ביטוי שלילי וחמור ביותר אף אצל אומה"ע [ובמקו"א הארכנו שמנהגינו זה שאין מגלחין את הזקן אינו רק ע"פ המקובל שהוא ע"ד הקבלה בלבד, דיש ראשונים שהסיקו כן ומנייהו יש שדייק גם בדעת הרמב"ם ז"ל] וא"כ נתבונן נא באם היו באים ושואלים את כבו' המהרי"ץ ז"ל האם מותר לנו לגלח זקן בימי העומר מה היתה תשובתו, בוודאי שהיה משיב להם בשלילה לאיסור ובנימוק הכי דלא לוסף עלה, שכן גם בשאר ימות השנה אין מנהגינו לגלח ומי שמשנה ידו על התחתונה ועובר הוא על לאו של לא תטוש, ומה שנהגו להקל ה"מ בתספורת הראש שכל פעם שמגלח ראשו ומניח מקום הפאות מקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשיכם" (ויקרא יט,טז) משא"כ בגילוח זקן לא רק שאין כאן מצוה אלא ח"ו הסתייגות ממנהגי אבות ואז בוודאי שהיה מורה לאיסור וב"ה הערתי והארתי לרבים מהם והפסיקו בזה, ודי בזה למבין ולשומע ינעם.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
14. אבי (29/05/2016 00:01)
13. אברהם (11/05/2015 14:02:54)
12. ניר (4/05/2015 22:17:57)
11. שלמה (22/04/2015 21:47:33)
10. משה (21/04/2015 22:28:31)
9. אבנר (19/04/2015 09:02:05)
8. יצחק (16/04/2015 18:05:53)
7. מנחם (16/04/2015 17:02:27)
6. 
מבטלים מצוות פרי ורביה מהתורה בעבור אגדה
אפרים יעקב (8/05/2014 08:56:51)
5. אלון (30/04/2014 09:29:18)
4. דוד (5/04/2013 13:01:52)
3. אברהם (4/04/2013 18:22:20)
1. 
מה זה כה''ר??
איציק (3/04/2013 18:08:18)
2. 
סוף סוף מישהו כותב את הדברים בצורה מסודרת
הראל יעקב (3/04/2013 07:01:48)

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
ספר עב הענן
אתר מסורת
נחלת אבות
מנורת המאור שתילי זיתים
קודש לכל חי