לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

סדר ספירת העומר

סדר ספירת העומר

 


סדר ספירת העומר כך הוא, לפני הברכה [א] יש נוהגין לומר לשם יחוד קובה"ו וכו' ואח"כ כולם [ב] נוהגין שהש"ץ מודיע מספר הספירה של יום אתמול בזה"ל [ג] אתמול חד יומא בעומרא [ד] ויש נוהגין לאמרו בלשון הקודש [ה] אתמול יום אחד [ו] לעומר אח"כ מברך בקול רם על הספירה [ז] ומוציא את הרבים ידי חובתן בברכתו,

 


[א] יש נוהגין. כ"ה בסידורי המקובלים, הרמ"ק (דף שלג.) השל"ה (דף קמז.) הרש"ש () בית יעקב (דף רנט:) ס' חמדת ימים (כרך מועדי ד' דף לב: טו"ב).

 

[ב] נוהגין. מנהגינו זה שהש"ץ מודיע את מספר הספירה של יום אתמול לא מצאתי מקור מיוחד לו א), גם לא הובא בתכאליל, ולענ"ד נראה דמנהג זה הוא בדוקא למנהגינו זה שהש"ץ מברך לבדו ואח"כ סופר יחד עם הקהל (על"ק) דהנה העלה רבי' השת"ז (סי' תפט סעקט"ו) משם הט"ז (שם סעק"י) שכ' דלכתחילה לא יברך עד שידע ברור את מספר הספירה היום.

וכן ראיתי בחידושי הגרי"ז זצ"ל (מנחות דף סה) שכתב כן גם משם הר"ן עיי"ש ולפי"ז את"ש מנהגינו. דמאחר ורק הש"ץ מברך והרי צריך השומע לידע את מספר העומר דהיום לפני הברכה כדי שיספור מיד יחד עם הש"ץ לכן כדי להקל בזה למי שאינו יודע מודיע הש"ץ לפני הברכה את מספר יום אתמול משא"כ להנוהגים שהש"ץ מברך וסופר קודם לעצמו ואח"כ חוזרים הקהל לברך ולספור הרי מי שאינו זוכר את הספירה הש"ץ מזכירו בספירתו ואת"ש.

 

[ג] אתמול. על"ק.

[ד] ויש נוהגין. על"ק.

[ה] אתמול. על"ק.

[ו]  לעומר. על"ק.

 

[ז] ומוציא. וכו', מנהגינו זה שהש"ץ מוציא את הרבים בברכתו ואלו את הספירה אומרין כולם יחדיו הובא בתכאליל, והא לך חד מנייהו (כת"י משנת הרל"ג) וז"ל, האדי כאנו ציבור פליבארק שליח ציבור להם ויג'יבו אמן. ויעד כל ואחד לרוחה. פי אלילה אלאולי יקולו האידנא חד יומא בעומרא וכו' עכ"ל, (תרגום ללה"ק, אם הם ציבור מברך ש"ץ להם ויענו אמן ויספור כל אחד לעצמו ובלילה הראשון יאמרו האידנא חד יומא בעומרא).

 

גם המהרי"ץ ז"ל העלהו בע"ח (ח"ב דף מא:) וז"ל, המנהג שהש"ץ מברך בקול רם להוציא הרבים ואח"כ סופרים כל הקהל יחד. שמצוה על כל א' לספור לעצמו. וכן מבואר (בתשו' הרשב"א סי' קנו ב) ועי' תשובת המבי"ט (ח"א סי' ק"פ)א עכ"ל, ע"ע בלבוש (שם) דש"מ רק דאין יוצא בספירה אבל בברכת הספירה יוצא, וכ"כ להדיא החק יעקב (שם אות ד') דיוצא רק בברכת הש"ץ ואפי' לכתחילה ולא בספירה עיי"ש.

________________________

א) מה שהובא בספר שבה"ל ותניא רבתי המובא לקמן דאומר אתמול כך וכך בעומרא אינו מעניינינו, עיי"ש ודוק.

 

ב) הנה מבואר כאן בדעת מהרי"ץ שלמד בדעת הרשב"א דרק בברכה מוציא הש"ץ את הצבור ואלו הספירה צריך כאו"א לספור לעצמו, אך עיין בתשובותיו פעו"צ (ח"ב סי' קע"ח) דהעלה תחלה את דעת מג"א (סי' תפ"ט סעק"ב) שהביא כן בדעת הרשב"א (שם) ואח"כ דחה דאין ראיה מן הרשב"א, ודס"ל להרשב"א לדינא דגם הספירה יוצא ע"י הש"ץ אם כיון. וכדמוכח בתשו' סי' תנ"ז עיי"ש ושכ"ה דעת מרן הב"י ושכן פי' הפר"ח שם. ע"ע למהרי"ל (שם) דהעלה גם משם שו"ת דבר שמואל (סי' נט) שכתב דיכול לצאת לכתחילה בספירת הש"ץ והסיק כדבריהם, וכן העלה דברי הגמ' בזה במנחות (דף סה:) ז"ל, ת"ר וספרתם לכם שתהא ספירה לכאו"א, ע"כ. הנה משמע לכאורה מדברי הגמ' דאדרבה צריך כאו"א לספור. אך כבר דחה מהרי"ץ (שם) משם הפר"ח דאין הכוונה בגמ' לדרוש שתהא ספירה לכאו"א בדוקא אלא דדרשא זו אתיא לאפוקי שכאו"א מישראל חייב בספירה ולא רק שזה מסור לבית דין כמו בספירת שמיטה. שזה מסור רק לבי"ד עיי"ש, וביאור זה בדברי הגמ' נראה ג"כ בפשטות לשון התוס' (שם ד"ה וספרתם) ז"ל, וספרתם לכם שתהא ספירה לכאו"א, גבי יובל כתוב וספרת לך, דאבית דין קאמר להו רחמנא, שמא בית דין סופרין ומברכין כמו שאנו מברכין על ספירת העומר וכו' עכ"ל, הרי מבואר מלשונם דעיקר דרשא זו דכאו"א היא לאפוקי רק שלא ע"י בי"ד כמו בספירת השמיטה ודוק.

   עוד ראיתי בא"ר (שם) שהביא משם הכל-בו והאבודרהם כביאורי הנ"ל יעויין בדבריהם, שו"ר דנראה מפורש כן בדברי השאילתות דרא""ג שכך למד כפי' זה בהאי דינא, דהנה כתב (פר' אמור שאילתא קז) וז"ל, שאילתא, דמחייבין דבית ישראל למימני שבעה שבועי וכו' ולאו לבית דין בלבד הוא דקא מזהר רחמנא למימנא אלא לכולהו ישראל, דתניא וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד וכו' עכ"ל, ודוק.

   עוד נראה קצת לדייק כפירוש זה בדעת רבי' הרמב"ם ז"ל דהנה כתב (פ"ז הל' תמידין ומוספין הלכ"ד) וז"ל, מצוה זו על כל איש מישראל וכו' עכ"ל, הנה מזה ששינה רבי' לשונו מלשון הגמ' ומכל הפוסקים שהעלו הלכה זו כלשון הגמ'. יש לדייק קצת דס"ל כפירוש זה דעיקר הדרשא בגמ' איתא לאפוקי שלא רק לבית דין החיוב אלא לכל איש ישראל, ודוק.

 

ג) כוונתו של מהרי"ץ, ששם דן המבי"ט בענין זה שבמצוות שונות אחד מברך ומוציא את הרבים, ושם האריך טובא להוכיח שזה עדיף משום ברב עם הדרת מלך, ואם כי בסו"ד העלה את מנהגם בספירת העומר שכולם מברכים וסופרים כולל הש"ץ בעצמו והעלה שם טעם ליישב מנהג זה כי יש מקום לטעות היות וצריך לכוין את מספר הספירה. אך כ"ז אינו למנהגינו שאנו נוהגין שהש"ץ מודיע את מספר יום אתמול ורק אח"כ מברך ואז כולם סופרים יחד עם הש"ץ את מספר היום ואף מי שלא ידע המספר לפני הברכה כבר הודיעו לפני הברכה ומסתברא שבזה יודה הרב המבי"ט שלמנהגינו את"ש שאחד יברך וכולם עונים ואומרים יחד בספירה. וביותר כ' שם הרב המבי"ט על מנהגם וז"ל, ועל הראשונים אנו מצטערים והם באים להוסיף עליהם וכו' עכ"ל, כוונתו שהם מצטערים  על מנהג זה של ספירת העומר שאין אחד מברך ומוציא אחרים בברכתו והם במנהגם מוסיפים שכ"א מברך ברכת השחר לעצמו ואין אחד מוציא את כולם עיי"ש.



¹

 

אך את הספירה נוהגין לאמרה יחד עם הש"ץ בזה"ל [ח] האידנא ד) תרין יומי [ט] בעומרא, ויש הנוהגין לומר [י] בלשון הקודש. היום שני ימים [יא] לעומר [יב] ולא בעומר י).

 


[ח] האידנא. מנהג זה שסופרין בלשון ארמי הוא ע"פ התכאליל, וכ"ה מנהג רוב יהודי"ת וק"ק מחוית ואגפיה בינותם, ומקורו בסדור הרס"ג (עמ' קנד) ז"ל, בליל ט"ז בניסן מברכים ברוך וכו' על ספירת העומר, ונאמר האידנא חד יומא בעומרא וכו' עכ"ל.

 

וכ"ה בסי' (ע"פ הגאונים) של רבי' שלמה ברבי נתן (עמ' צא) עיי"ש, וכן ראיתי בסי' נוסח התפלה של יהודי פרס (צכת"י עמ' 140-141) שכן העלה נוס' הספירה בארמית [ורק שהוסיף אחר מס' הספירה לומר יִהְוֶה סימן טוב עלינו עיי"ש].

שו"ר שגם השבה"ל (הל' ספירת העומר סי' רלד) העלה נוס' הספירה בלשון ארמי בדין מסוים ומשם הגאונים וז"ל, ובתשובות הגאונים ה)  זצ"ל מצאתי, מאן דאישתלי ולא בירך בלילה הראשון מברך בליל שני ואמר דאתמול הוה חד בעומרא ויומא דין תרין בעומרא וכו' עכ"ל, גם בס' תניא רבתי (הל' ספירת העומר סי' נ') העלה כל' השבה"ל הנ"ל עיי"ש. שו"ר שגם הריצ"ג בספרו שערי שמחה, (ח"ב הל' ספירת העומר עמ' ק"ט) העלה את שאלה הנ"ל (שהעלו השבה"ל והת"ר) משם רב האי גאון והלשון כמנהגינו וז"ל, איתמל חד יומא בעומרא והאידנא תרי יומי בעומרא עכ"ל הריצ"ג (אך להשבה"ל ולהת"ר לא ס"ל לספור בל' ארמי שכן העלו בהדיא את לשון הספירה בלשון הקודש, והא לן ל' השבה"ל (שם) וברכת העומר זו הוא בא"י וכו' על ספירת העומר היום לעומר יום אחד וכן שני ימים עד שבעה ואומר היום לעומר שבעה ימים שהן שבוע אחד וכו' עד עשרה אומר ימים. ומאחד עשר אומר יום, וזה דרך צחות לשון הקדש וכו' עכ"ל, וכ"ה כאותו לשון בתניא רבתי (שם), גם הריצ"ג העלה נוס' הספירה (שם) בלה"ק אלא שלא העלה תיבת לעומר בסופו וכפי שהעלנו כאן חבל פוסקים דלא גרסי תיבת לעומר או בעומר.

 

ועי' למהרי"ץ בע"ח (שם) שכ' בזה ב' טעמים לספירה בארמית וז"ל, המנהג לספור בל' ארמי – אולי טעמו כטעם הקדיש שלא יתקנאו בנו המלאכים לפי שבספירת העומר אנו נכנסים ומתעלים במ"ט שערי טהרה, ומצאתי בס' התניא שמביא המספר בלשון ארמי ע"ש בשם הגאונים. א"נ אפשר דבבבל נתקן בל' ארמי כדי שיבינו המספר פי' ע"ה דבאינו מבין לה"ק לא יצא כמ"ש מ"א, משום הכי נתקן בל' ארמי עכ"ל.

 

[ט] בעומרא. כ"ה הגי' בכל הפוסקים שהבאנו לעיל שהעלו הגי' בל' ארמי, וע"ע למהרי"ץ (שם) שכ' בהדיא לגרוס בבית ולא בלמד וגם ציין הטעם בזה וז"ל, בעומרא, בבי"ת ולא בלמ"ד, ופי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום ט"ז ובימים האחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין ימי העומר כולם קאי (משא"כ בלמ"ד תהיה הכוונה למה שכבר הביאו עי' ט"ז סי' תפט וכו' עכ"ל, וע"ע לקמן (...) שהבאנו כמה פוסקים שגורסין בעומר והוי נמי אסמכתא למנהגינו שאומרין בבית ולא בלמד.

 

[י] בלשון הקודש. כ"ה בכל הפוסקים שזכרו נוסח הספירה זולת אלה שהזכרנו לעיל   (...).

 

[יא] לעומר. הנה לעצם נוס' הספירה יש פוסקים ו) שלא זכרוה כלל אם כי העלו דיני חיוב ספירת העומר וכלשון הגמ' במנחות (דף סו.) שג"כ לא הובא שם נוס' הספירה ז"ל, דאמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי וכו' ע"כ, ויש שזכרו ז) אך ללא תיבת לעומר או בעומר ומשמע שכ"ה גירסתם לומר היום כך וכך ללא שום תוספת. ויש ח)  שגרסו כן אלא שגרסו שהיום ולא היום.

 

וכמנהג זה שגורסין בסיום נוסח הספירה לעומר כ"ה ברוב הפוסקים שהעלו נוס' תיבה זו. הלא הם, רשיז"ל בספר האוֹרֶה (סי' צא) ובס' הפרדס (סי' מו) ס' האשכול (הל' ספירת העומר ח"ד עמ' פה), רבי' ירוחם (ס"א נת"ה ח"ד) ט)  הראב"ד בהשגותיו לס' המאור שלהי פסחים בדרך אגב, שכ"כ בתוך דבריו וז"ל, שהרי אנו אומרים היום יום אחד לעומר וכו' עכ"ל, הרשב"א (בתשו' ח"א סי' תנז) שנשאל בזה וענה שכן ראוי לומר שהוא לשון יותר ברור עיי"ש, הארחות חיים (הל' ספירת העומר אות ב, ג), הכ"ב (הל'  ספירת העומר סי' ז). שבה"ל (סי' רלד), ס' תניא רבתי (סי' נ  הל' ספירת העומר) ורק שהקדימו תיבת לעומר לפני הספירה, הר"ן (שלהי פסחים ד"ה וכי היכי), ס' אהל מועד (ח"ב דרך ששי נתיב ב' עמ' קו), ס' הפרדס לרבי' אשר ב"ר חיים ז"ל (השער התשיעי פרק יז אות ד הוצ' הר"מ הרשלר, ובהוצ' הרב בלוי עמ' קלה-ו), ומכאן בגדולי האחרונים, התשב"ץ בתשו' (ח"א סי' קעח עיי"ש ודוק), הרמ"ע מפאנו בס' מאמרי הרמ"ע מפאנו (ח"ב מאמר מעין גנים ד"ה קצה העומר עמ' רד הוצ' ישמח לב י-ם). וז"ל, לעומר. מלא עם ד' אותיות וכו' עכ"ל, ס' מנהגי אמשטרדם (פ"ג ס' ג' סעיף א' אות ו').

ומכאן לגדולי המקובלים הרמ"ק בסידורו (דף שלג), המהרח"ו עפ"י דעת האריז"ל ובס' שער הכוונות (ענין ספירת העומר דרוש יא ד"ה על דף כה: הוצ' י-ם תרסב), ובס' פע"ח (שער כ"ב שער ספירת העומר פ"ו ד"ה על ספירת העומר דף קז:  צדפו"י שנת תש"ל.), ס' מערכת האלהות (פי"ו דף קכט) והשל"ה הקדוש (פסחים אות ס') משמו, וכ"ה בקיצור השל"ה (מס' פסחים דיני ספירת העומר, דפוס וורשא עמ' סז: ודפוס ירושלים עמ' קפו), מחזור רומניא (בתוך מחקרי תפילה ופיוט עמ' 143), הלבוש (שם סע"א) שכן ראוי לומר לעומר, רבי יעקב עמדין בסדורו (דף רכט: ובדף רס) כ' שכן מוסכם בשם האריז"ל, ס' יוסף אומץ לרייה"נ (סי' תת"ל), ס' משנת חסידים (מסכת העומר פ"ב אות א' עמ' ק'), רבי' בנימין הלוי ז"ל בספר מעגלי צדק (סי' כה דיני ספירת העומר), רבי' חיים הכהן ז"ל בס' מקור חיים- טור ברקת (סי' תפט), שלחן גבוה (סי' תפט סע"ק......) שכן מנהגם, סידור רבי' שבתי (ח"א עמ' עז וח"ב עמ' 254 הוצ' ישיבת בלטימור – ארה"ב), בעל כנסת הגדולה בספרו פסח מעובין. מוהר"ר יעקב במוהר"ר שמואל  בעל שו"ת בית יעקב בשם חמיו מוהר"ר אייזיק ז"ל, וליה לא ס"ל,וכן ראיתי שהובאה גירסא זו בכמה הגדות עתיקות, הגדה דפוס אמשטרדם (משנת תעב), עם פי' אברבנאל ומטה אהרן, הגדת ה"רוזנטליאנה" (ד"צ משנת תצ"ח), הגדה (דפ"צ משנת תצ"ט דף יד:).

שע"ת (שם סעק"ח) וכדעת האריז"ל, מאמ"ר (שם אות ב'), הגר"ז בשלחנו (שם סע"ז), יפ"ל (ח"ב אות ז'), שלמי חגיגה (דיני ספירת העומר סעט"ז) ושכן היא הגירסא הנכונה, ובא"ר (שם סקע"ז) העלה שב' הגירסאות יש להם סמך, קרן אורה (עמ"ס מנחות דף סה:), ילקוט מעם לועז (פר' אמור דיני ספירת העומר עמ' עט), ס' יד אהרן (או"ח סי' תפט בהגה"ט על שיטה כז). שכן מנהגם לומר לעומר, ושכן הוא ברוב הנוסחאות.

 

וכן משמע מן הפוסקים דלקמן ולא שכ' בהדיא לגרוס כן, ה"ה נגיד ומצוה (ח"ב עמ' קמב), שו"ת מכתם לדוד (סי' טז), מהריק"ש בס' ערך לחם (שם), פר"ח (שם), ע"ע בס' חק יעקב (שם סעק"ט) שהעלה ב' הגרסאות וטעם הט"ז לגירסת בעומר. והוא גופיה העלה טעם לגורסין לעומר וז"ל, וצריך לומר דמלת לעומר משמע שהוא ליום העומר כך וכך ימים מה שאין כן בעומר משמע שעכשיו הוא זמן העומר ובאמת זמן העומר הוא כך יום א' דהיינו ט"ז ניסן וכו' עכ"ל, מוהר"א אזולאי ז"ל (בהגהותיו ללבוש שם), כנה"ג (סי' תפ"ט בהגב"י שיטה י"ח) ב' מהר"ש הלוי (חאו"ח סי' ה'), וכ"ה הגי' בסדורי ספרד ואשכנז.

 

[יב] ולא בעומר. כ"כ בהדיא בס' נוהג כצאן יוסף (עמ' רכד אות ה'), ס' עמק ברכה (עמ' רסג) לגרוס לעומר ולא בעומר.

 

________________________

ד) תיבה זו היא קיצור של ב' תיבות האי עידנא פי' זמן זה (עי' ע"ח ח"ב דף מא:).

 

ה) בתשו' הגאונים שלפנינו לא מצאתי.

 

ו) השאילתות פר' אמור שאילתא קז. הלכות פסוקות הל' פסח שלהי עמ' ד הוצ' מכון אהבת שלום, הלכות גדולות סי' יד הל' עצרת בהוצ' מכון י-ם, ובהוצ' מקיצי נרדמים, כרך א' הל' ספירת העומר עמ' 298. הרי"ף שלהי מס' פסחים, רבי' הרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכ"ב אך בספר המצוות עשה קסא זכר בדרך אגב בזה"ל, והראיה הברורה על זה היותנו מונים גם כן בכל לילה שהם כך וכך שבועות כך וכך ימים וכו' עכ"ל, [בס' מעשה רב הוצ' הרב מ. זלושינסקי על אות סט כ' ב' החק יעקב שכ' ב' הב"י שכ' ב' הרמב"ם לומר לעומר, ולא מצאתי דבר זה ב' הרמב"ם לא בח"י ולא בב"י שכן הרמב"ם (שם) לא זכר כלל נוסח הספירה], ספר העיטור (עשרת הדברות שלהי הל' מצה ומרור, ס' הסמ"ג עשה ר, הסמ"ק עשה קמה, ס' היראים סי' רסא [קכה], הרי"ד בס' המכריע על חלק או"ח הל' פסח סי' יח. והוא בשלהי סי' כט בספרו דף לו:, ס' המחכים עמ' צד, פירושים ופסקים לרבי' אביגדור פר' אמור שלהי פסק ריא. פי' ר"י אלמאדרי עמ"ס פסחים דף קכא: בתוך ס' קמחא – דפסחא עמ' קפד, המבי"ט בס' קרית ספר פ"ז מתמידין ומוספין מצוה קמ.

 

ז) מחז"ו ס' קג עמ' 301, הריצ"ג בשערי שמחה ח"ב הל' ספירת העומר עמ' כח. הראבי"ה במס' פסחים סי' תתכ"ו פרק ד' עמ' 176-177 (משמע), רבי יהודה בר יקר בספרו פירוש התפילות עמ' עט, הרא"ש בתשובות כלל כד אות יג (משמע) ובנו רבי' הטור (ס' תפט) ס' הרוקח סי' רצד [ובס' ח"י העלה משמו שגרס לעומר ולפנינו ליתא] אור זרוע ח"א סי' שכט – (משמע) צרור החיים ריש עמ' קלא. ס' האסופות בתוך מאורות הראשונים אות לג עמ' צג., רבי' המאירי בס' בית הבחירה עמ"ס פסחים דף קכא: - (משמע), עץ חיים כרך א' הל' העומר פ"א עמ' שלט, ס' מצוות זמניות הוצ' הרב בלוי – השער העשירי עמ' תנד, ס' האגור הל' ספירת העומר סי' תתכה. ס' המוסר לר"י כלץ פרק רביעי עמ' קכו, מנהגי ר' חיים פלטיאל, בתוך מחקרי תפילה ופיוט עמ' 56, מנורת המאור למהר"י אלנקוה כרך ב' פרק התפילה עמ' 271, זכר צדיק לר"י ב"ר צדוק עמ' קסד. ומכאן בגדולי האחרונים, מרן השו"ע (שם) אם כי בב"י העלה בשם הרשב"א שראוי לומר לעומר אך מזה שלא זכר בשלחנו משמע דלא ס"ל לומר כלום, המהרש"ל בתשו' סי' סד ושכן היה אומר החסיד מהר"ר יצחק ז"ל עיי"ש, ס' מט"מ סי' תרכו ועטז"ק שם משמו, השל"ה בפסחים אות נט, וע"ע בס' מנהגות וורמייזא עמ' רלח הוצ' מכון י-ם, שכן העלה כגי' זו והוסיף טעם בדבר וז"ל, ואומרים היום יום אחד וא"א בעומר. כי כבר אמר בברכה על ספירת העומר, וכו' עכ"ל.

 

ח) כ"ה במהרי"ל הל' ספירת העומר הוצ' מכון י-ם, ריש עמ' קנא. וס' מנהגים לרא"ק הל' פסח אות קכא הוצ' מכון י-ם, הגדה של"פ ד"צ וויניציא – רסט, סדר הגדה של"פ ד"צ איטינגן – תפט  [אלא שבכל ההגדות הנ"ל גרסי בשלהי הספירה תיבת בעומר. הגדה של"פ עם פי' צלי אש ד"צ  ויניצאיה שפ"ט.

ט) עי' ברי"ו שם, דהעלה כן גם  משם ס' המנהיג, ולפנינו ליתא במנהיג.

 

י) גי' זו בעומר מצאתי מקורה לאחד הראשונים בלבד בס' האגודה במס' מנחות סי' לג, וכן העלה גי' זו מהר"י טירנא בס' המנהגים הל' פסח עמ' נט הוצ' מכון י-ם,

 [וראה שם בהגהות המנהגים אות יז מש"כ ואין לו מובן במקומו עיי"ש, ואפשר שהציון קאי על שורה אחריו על התיבות "שהם שבוע אחד" ובאמת שאלתי את הרב פלס נר"ו ואמר לי שבדפוסים ישנים ההגהות באו ברצף ללא ציון אותיות] וכן פסקו רמ"א ז"ל בהגהתו שם והגר"א בס' מעשה רב אות סט, וחיי אדם כלל קלא סע"א והגר"ז בשלחנו שם סע"ז ב' י"ז, וכ"כ הט"ז שם סעק"ג שכן מנהגם והוסיף טעם בזה וכפי שהעלה מהרי"ץ בע"ח שם, משמו, גם הלק"ט (הובא בע"ח שם) העלה כן ב' שו"ת בית יעקב סי' כג. עמ' מד. ושם העלה טעם אחר בזה עיי"ש, שלחן שלמה להרש"ז מירקיש ז"ל סי' תפט סע"ב וכן ראיתי בכמה הגדות עתיקות שכ"ה הגי', הגדה של פסח ד"צ וינציא משנת רס"ט, סדר של פסח ד"צ אמשטרדם שנת קנה דף כ"ד, הגדה אופנבך משנת תפב [ורק גורס ספירות העומר] הגדה של פסח איטינגן משנת תפט – הגדה של"פ ויניציא עם פי' צלי אש, ד"צ משנת שפ"ט.



 

(

 

עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר האידנא [יג] שבעה יומי [או היום שבעה ימים] בעומרא, [או לעומר] דאינון חד שבועא [או שהם שבוע אחד] וכשמגיע ליום כ"א יאמר האידנא [יד] עשרין ותרין וכו' [או [טו] שנים ועשרים וכו'] ובסיום הספירה אומר המברך [טז] הרחמן [יז] ברוך [יח] הוא [יט] [ויש שאין גורסין תיבות ברוך הוא] [כ] יחזיר עבודת ביהמ"ק וכו' [כא] למנצח בנגינות וכו' [כב] ויש מוסיפין לומר כאן אנא בכח וכו' [כג] ויש מוסיפין אל נא קרב תשועת וכו'.

 


[יג] שבעה יומי בעומרא, דאינון חד שבועא, כ"ה מנהגינו להקדים תיבת בעומרא [או לעומר] לפני מס' השבוע וכגי' התכאליל, ודלא כדעת הרמ"א בהגהתו (שם) שכן הגיה תיבת לעומר אחר ספירת השבוע עיי"ש, וכ"ה גירסת הרס"ג (שם) [אלא שמשבעה ימים והלאה העלה הנוס' קצת אחרת אף שבענינינו סבר כוונתן עיי"ש] וכ"ה בהדיא בסי' רבי' שלמה בר"נ, ובסי' נוסח פרס, וקצת פלא בדעת רבי' השת"ז שהעלה הגהת רמ"א במקומה ולא העיר מזה כלום בפירושו שלא נוהגין בזה כמותו דהא הוי דלא כהתכאליל, גם זה שלא העיר אי אמרינן בלשון ארמי ק"ק שלא כתב מזה כלום.

 

[יד] עשרין ותרין.  ה"ג למנות המספר המרובה לפני המספר המועט וכגי' התכאליל וכ"ה גי' הרס"ג וסי' רבי' שלמה בר"נ וסי' נוס' פרס, ובע"ח (שם) העלה מהרי"ץ הטעם בזה וז"ל, מיום העשרים ואילך צריך להקדים המנין המרובה עשרין וחד וכו' כי כן הוא צחות לשון ארמי משא"כ בלשון הקודש דמקדים המנין המועט וכו' עכ"ל, עי' בכל המקרא ודוק שכן מובא הלשון המועט קודם. ואלו בתרגום מובא הלשון המרובה קודם.

[טו] שנים ועשרין. כ"ה בלשון הקדש שמקדימין המועט לפני המרובה, וכדלעיל בסע"ק שלפנ"ז משם המהרי"ץ ז"ל.

 

[טז] הרחמן וכו', נוס' זה לא הובא בתכאליל הקדומים, זולתי מהרי"ץ בסידורו ע"ח (ח"ב דף מ:) יא) ובעוד תכאליל מאוחרים, וכן הובא לומר נוס' בקשה זו בכמה פוסקים, הלא הם האבודרהם (עמ' רמב), זכר צדיק (עמ' קסד), הרמ"ק בסידורו (דף שלג). סי' השל"ה (דף קמז), סי' בית יעקב (דף רנט). מהרח"ו בשעה"כ ענין ספירת העומר (דרוש יד דף פז: טו"ב), ילקוט מעם לועז (פר' אמור דיני ספירת העומר עמ' קעט), בעל כנה"ג בספרו פסח מעובין, משנת חסידים (מס' העומר פ"ח אות א' עמ' קו), וכ"ה בכל סידורי הספרדים והאשכנזים.

 

[יז] ברוך. גירסת תיבה זו לא מצאתי לה מקור אם כי הובאה בכמה תכאליל מאוחרים, אך יש לקיימה ע"פ מנהגינו בברכהמ"ז, שכן גם שם מוסיפין ברוך הוא אחר תיבת הרחמן ע"פ כמה תכאליל, ועי' להגאון רבי' יוסף צובירי (שליט"א) זצ"ל בפירושו אמת ויציב על הסידור כנה"ג (ח"א עמ' תרנב) שיישב גירסא זו בברכהמ"ז. וז"ל, הרחמן ברוך הוא וכו', הכי גרסינן כמקובל מאבותינו ורבותינו לומר עם כל הרחמן שאומרים כאן שתי תיבות ברוך הוא ונכון הוא כדי לברך את ה' על כל בקשה ובקשה, וכן מצאתי דגרס להו בהרבה תכאליל וכו' עכ"ל, ולפי"ז יש לומר גם כאן במנהג זה שלפנינו שמוסיפין תיבות אלו כאן מהך טעמא שהזכיר רבי' הנ"ל (שם) ודוק.

 

שו"ר ליישב ע"פ גירסתינו בהמשך הפסוקים שאומרין לפני קרה"ת (עי' מס' סופרים פי"ד הלי"ב) ובזה"ל הרחמן ברוך הוא יחזיר שביתינו ושבית כל עמו בית ישראל למקומה במהרה בימינו וכו' ואמרו אמן, והובאה פיסקא זו בחלק מן התכאליל כגון מהר"י משתא (כרך א' עמ' עג) ומהרי"ו, ורק שהושמטה שם תיבת ברוך, אך בתכאלל ע"ח הובא כגירסתינו עם תיבת ברוך ולפי"ז י"ל שלמדו לומר כן גם כאן בספירת העומר או איפכא.

 

[יח] הוא. ה"ג לתיבה זו כאן מן הפוסקים שהזכרנו לעיל.... הרמ"ק, השל"ה, שעה"כ, ילקוט מע"ל, פסח מעובין, וסי' בית דוד ושלמה, וסי' אשכנזים.

[יט] ויש וכו'. שכן לא העלו גי' זו בכל הפוסקים שזכרו בקשה זו הרחמן.

 

[כ] יחזיר. כ"ה הגי' בכל הפווסקים שזכרנו לעיל, [ובסי' ר"ש בר"נ עמ' צ"ב העלה הגי' ישיב במקום יחזיר].

 

[כא] למנצח וכו'. כן העלו אמירת מזמור זה בס' זכר צדיק (שם) יב) מושב זקנים עה"ת (פרשת אמור עמ' שפ"ג ד"ה שבעה שבועות) ובס' עקידת יצחק (פרשת אמור ריש דף קיג: ובדף קיד: ד"ה והנה) עם טעמים שונים ע"פ הסוד עי' עליהם וכ"ה בס' מנהגים דק"ק וורמיישא למהר"י שמש (עמ' צא' הוצ' מכון י-ם) מנהגות וורמייזא למהרי"ל קירכיס (עמ' רל"ח הוצ' מכון י-ם). בסידורי הרמ"ק (שם) השל"ה (שם) בית יעקב (שם), ס' שער הכוונות (שם שלהי דרוש יא) נגיד ומצוה (עמ' קמב) מג"א  (שם סעק"ה) שו"ע הגר"ז (שם סעי'"א) וא"ר (שם) בשם יש נוהגין, ילקוט מע"ל (פר' אמור דיני ספירת העומר עמ' רעט) משנת חסידים (מס' העומר פ"ח אות א' עמ' ק"ו) ס' מעגלי צדק (סי' כה דיני ספיה"ע), וכן חתם עלה מהרי"ץ בע"ח (שם) אלא שכ' לאמרו אחר למנצח על הגתית ושם העלה גם הטעם לאמירתו בשם השל"ה עיי"ש, ס' כתר שם טוב עמ' תשכ"ב.

 

[כב] ויש וכו'. כ"ה בסידורי הרמ"ק השל"ה ובי"ע, וכ"ה בשעה"כ (שם דרוש יב דף ע"ז: ופח:) ושו"ע הגר"ז.

 

[כג] ויש וכו'. כ"ה מנהגינו ק"ק מחוית ואגפיה ועוד, והוא כמנהגינו בליל שבת אחר אמירת מזמורי קבלת שבת שאומרין שם אנא בכח וכו' מוסיפין לומר שם נוס' בקשה זו וכפי שהעלה אותה מהרי"ץ (שם) ופירשה עיי"ש.  

________________________

יא) אך עיין בפירושו (שם דף מא.) שכ' וז"ל, ואחר שבירך וספר אומר יהי רצון וכו' עכ"ל, ולמעשה אין מי שנוהג כן וכפי שכבר העיר ע"ז בענ"ח (שם), וכן מבואר שכן דעתו שלא לומר את זה מדלא העלה לאמרו בנוס' סדר הספירה ורק בפי' העלהו משם הלבוש אך אין כוונתו שכן המנהג לאמרו, וגם רבו רבי' השת"ז (שם סעק"ו) העלה לאמרו ב' הלבוש, וגם לגביה צ"ל דאף שהעלהו מ"מ לא כדי לציין שכן המנהג לאמרו וכדמצינו הדבר בכמה מקומות שמעלין איזה דין או מנהג משם הפוסקים ולא ס"ל, ורק מי שירצה לנהוג כן יש לו סמך לדבר, ואגב: בפוסקים רבים הובא נוס' בקשה זו בלשון יה"ר הלא הם, רש"י ז"ל בסידורו סי' קלז, מחז"ו סי' קד עמ' 301, תוס' במגילה דף כו: ד"ה כל. ס' הדרישה סי' תפ"ט משמו. ס' האסופות בתוך מאורות הראשונים עמ' פח ובעמ' צד: כ' בל"א קצת שתשיב, מנהג ר"ח פלטיאל (בתוך מחקרי תפילה ופיוט עמ' 56 (אך גורס שתבנה)  מהר"י חזן בס' ע"ח כרך א' עמ' שלט, שבה"ל סי' רלד. ותניא רבתי סי' נ, ורק שגורסין שתשיב וכו', מהר"י טירנא בס' המנהגים מנהג של פסח, ס' מהרי"ל עמ' קנא הוצ' מכון י-ם (ורק שהוסיף התיבות "ותן חלקנו בתורתיך"), ס' מנהגים להרא"ק עמ' קיז (ורק שגורס שתבנה) ס' מנהגים דק"ק ווירמיזא למהר"י שמש עמ' צא, ס' מנהגות ווירמייזא עמ' רלח, ס' מנחה בלולה עה"ת פר' אמור, מט"מ סי' תרסז, הגר"א במעשה רב אות סט, הלבוש סי' תפ"ט ס"ו, הגדה של פסח דצ"ו – רסט, הגדת ויניציאה שפ"ט, סדר הגדה של"פ דצ"א – תנה דף כד., הגדת אופנבך תפב. הגדה של"פ איטינגן תפט, הגדה ה"רוזנטלאנה" – תצח, הגדה – תצט דף 31-ע"ב. הגדה דצ"א תעב דף ל. – רבי בנימין  הלוי בס' מעגלי צדק סי' נה דיני ספירת העומר, השל"ה מס' פסחים אות ס"ג.

 

יב) באבודרהם (עמ' קכד) העלה ג"כ מנהג יש מקומות שנוהגין לומר מזמור זה בכל יום מימי העומר אך כתב סדר אמירתו אחר תפילת שחרית ולא אחר ספירת העומר.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים
תפילין תימן
נחלת אבות
קודש לכל חי