לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

שיטת מרן בענין סדר הקידוש ביו"ט

סדר קידוש ביום טוב

סדר הקידוש בשחרית דיום טוב [א] כשחרית דשבת ורק במקום הפסוקים: ושמרו בני ישראל וכו'[1] אומרים הפסוקים אלה: מועדי ד' וגו'[2] וידבר משה וגו'[3] כמו"כ מברכין ברכת בורא פרי הגפן [ב] בלבד.

[א] כשחרית דשבת, על"ע בהל' שבת... סדרו ומקורותיו.

[ב] בלבד. דין מיוחד לקידוש של שחרית יו"ט, בהרבה פוסקים לא העלהו משום מה ומנייהו הרי"ף[4], רבי' הטור ומרן השו"ע, אף שמקורו הובא בתלמוד, והא לך לשונו במס' פסחים (דף קה.) לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס, ויש בהן הזכרה בברכת המזון וכו' ע"כ ושם פי' הרשב"ם (ד"ה שבת ויו"ט וד"ה אין בהן) וז"ל שבת ויו"ט הימים ולא הלילות אין בהן קדושה על הכוס כי אם בורא פרי הגפן לבד עכ"ל, ולשון זה של הגמ' הוא גם בתוספתא בברכות (פ"ג הלי"ב) עיי"ש, וכן זכרו לשון זה של התוספתא והגמ' הנ"ל הגאונים, בשאלתות (פר' יתרו סי' נד) ובעל הלכות גדולות (ריש סי' ב' הל' קידוש והבדלה) וכן זכרו ל' הגמ' הנ"ל כמה מן הראשונים הלא הם, רבי' חננאל (בגמ' שם), הרא"ש בפסחים (שם), ס' המאורות (שם), הסמ"ג (עשין כט), וכ"ה ברבי' המרדכי בגמ' (שם קו:), ובל"א קצת וז"ל, ביום מאי מברך, פירוש שהרי אינו אומר קידוש היום, דהא אמר לעיל [דף קה.] ימי שבתות וימים טובים אין בהן קידוש על הכוס וכו' עכ"ל, וכן מבואר מלשון רבינו הרמז"ל (פכ"ט מהל' שבת הלכ"א) שכ' וז"ל, לילי יו"ט מקדש על היין כבשבת וכו' וכן ביו"ט מקדש קידושא רבא כדרך שמקדש בשבת עכ"ל, וכן העלה בס' הבתים (על הרמב"ם שם שער שני אות ח'), וכן העלו עוד כמה מן הראשונים[5] והפוסקים[6] דין זה בהדיא שבשחרית ביו"ט מברכין ברכת בפה"ג בלבד, וכן ראיתי לרבי' סעדיא ב"ר דוד העדני ז"ל (חד מקמאי מחכמי תימן הקדמונים) בפי' על הרמז"ל (כת"י פכ"ט מהל"ש) שג"כ זכר דין זה להדיא וז"ל, וכדאלק קידוש נהאר יום אלסבת או יום טוב יבארך בורא פרי הגפן ויסמא קידוש רבה וכו' [תרגום מל"ע, כמו"כ קידוש יום שבת או יו"ט יברך בפה"ג ונקרא קידוש רבה] עכ"ל, וכ"כ רבי' ישראל משתא בתכלאל (כת"י ובצכת"י כרך א עמ' קעו במספור החדש) וז"ל ואעלם כמא אן ואגב אן יבראך נהר אלסבת קידושא רבא כדאלק ואגב אן יבראך יום אלעיד קידושא רבא, ובעד דאלק יאכל [תרגום מל"ע, ודע כמו שצריך לברך יום שבת קידושא רבא כמו"כ צריך לברך יום טוב קידושא רבא ואח"כ יאכל] עכ"ל, וכן ראיתי למהר"י בשירי ז"ל בסדורו תכלאל (כת"י סדר תפלה חג הסוכות לפני תפלת שחרית עמ' קמב בסדרנו) וז"ל,... וכשם שמברך קדושא רבא ביום שבת קודם סעודה שניה כך מברך בכל ימים טובים עכ"ל, ועוד הניף ידו (ובהמשך אחר תפלת שחרית עמ' קמד) להדיא סדר הקידוש בשחרית של סוכות וז"ל וצפה קידושא רבא אלדי יקול פי ימים טובים הכדי [תרגום: סדר קידושא רבא אשר יאמר בימים טובים כך וכו'] לוקח כוס כוס וכו' ואומר כוס ישועות אשא  וכו' מזמור לדוד וכו' אם תשיב משבת רגלך וכו' אל בני ישראל, בא"י וכו' בורא פרי הגפן ושותה הכוס עכ"ל,

     שו"ר בשו"ת יכין ובעז (ח"א סי' לד) שנשאל בזה והשיב בריש תשובתו בזה"ל, תשובה, דבר ברור הוא שאין מקדשין אלא בלילה אבל לא ביום וכו' עכ"ל ועיי"ש מה שפלפל בזה והוכיח בכמה דקדוקים וראיות שכ"ה הדין שהקדוש בב' ברכות רק בלילה ולא ביום עיי"ש.

     והוצרכתי להאריך בזה אע"פ שהיא הלכה ידועה וכל בית ישראל נוהגין בזה אך אחר ששמעתי כמה מהמון העם בעדתינו שטעו בזה ובירכו גם בקדוש היום של שחרית נוס' קידוש של לילה דהיינו גם ברכת אשר בחר בנו וכו'  לכן הבאתי כ"ז להראות שורש הדבר וחומרתו אף שאין אני נוהג בחיבורי זה להביא רק בדרך כלל את מנהגינו המיוחדים לבני עדתינו.

     ובאמת כבר מימים ימימה טעות גדולה מזו נשאלה בתקופת הגאונים, עיין תשובות הגאונים שערי תשובה (סי' קטו) שהובאה שם שאלה על אלה שנהגו בשבת שחרית לברך כבלילה ב' ברכות הגפן ומקדש השבת והשיבו בלשון חריפה בזה וז"ל, וששאלתם שיש מי שמברך ביום בורא פרי הגפן ומקדש השבת (?) הוא דרך שטות ובורות ולא נפקי ידי חובתייהו, ולא עוד אלא שחייבין מלקות בשביל לא תשא שמברכין ברכה שאינה צריכה וגם מפסיקין בין ברכה לשתיה עכ"ל, וכן הובא כלשון הנ"ל בס' העתים (שם עמ' 192)[7] וכבר העירו על זה גדולי רבותינו הגאונים שבעדה בספריהם, עי' להגרשי"ה זצ"ל בספרו שו"ת דברי חכמים (או"ח סי' פז), הגר"י צובירי זצ"ל בסידורו כנסת הגדולה עם פי' אמת ויציב (ח"ב עמ' שכה)[8], הגר"ח כסאר זצ"ל בספרו ש"ט על הרמז"ל (פכ"ט מהל"ש הל"ד)[9] והשיבו כלם כאחד שטעות היא בידם ולמוכיחים ינעם.

 טעמי המנהג

עי' בספר הקנה (דף סב:) שכ' טעם לזה שאין מברכין בשחרית של"ש כבליל שבת ב' ברכות וז"ל, ונקדש גם ביום, בא"י מקדש השבת (?) א"ל מאי האי דקאמרת, וכי האשה פעמיים מתקדשת והלא אינה מתקדשת אלא פעם אחת והא כבר נתקדשה מאתמול וכו' עכ"ל.

 

 



[1]  שמות לא

[2]  ויקרא כג-ד

[3]  שם מד

[4]  עי' דף כא: בדפי הרי"ף שהעלה ריש דברי הגמ' (דלקמן) ובזה"ל, תניא לילי שבתות ולילי ימים טובים יש בהן קדוש על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון עכ"ל, ואלו בהמשך לשון הגמ' (שם) שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס וכו' השמיט ולא זכר, וכ"ה בראבי"ה (שם סי' תריג עמ' 14 ד"ה ונשים) והרי"ץ גיאת בריש ספרו שערי שמחה (הל' קדוש דף א.), כנ"ל ברי"ף.

[5]  המאירי בפסחים (שם), רבי' ישמעאל הכהן ז"ל בספר הזכרון (שם עמ' קטו), הריא"ז בפסקיו (שם פ"י הל"א אות טז), המכתם (שם), חי' רבי' דוד [בונפיד] (שם קו.) עיי"ש ודוק שהשווה קידוש של"ש לקידוש של יו"ט, וע"ע למהר"ם חלאווה (שם) שפלפל בזה והעלה גם משם מאן דאמר שאין חיוב קידוש ביו"ט ביום עיי"ש.

[6]  ס' העתים (סי' קמג ריש עמ' 193), כל בו (הל' יו"ט סי' נח דף נז: צד א), ס' השלחן (הל' קידוש עמ' שנז), ס' עץ חיים (חזן- כרך א' הל' קידוש והבדלה פ"ב עמ' קצז), אבודרהם (עמ' קנ).

[7]  ע"ע בס' א"ח (הל' שבת דין סעודת שבת שחרית סע"א עמ' קמד צד ב) וכן בכ"ב (סי' לט) שהעלו מנהג הקדמונים שנהגו לומר אחר ברכת הגפן בשבת  "ברוך מקדש השבת" בלא שו"מ. גם בס' הבתים (שם שער הראשון אות יד) העלה את המנהג הנ"ל וכן עוד מנהג, שאחר ברכת בפה"ג אמרו "ברוך שנתן שבתות למנוחה, ואמנם הא"ח והכ"ב לא דחו את המנהג שהביאו אך בס' הבתים (שם) דחה את שני המנהגים הנ"ל וז"ל, ויראה לי שאין נכון לומר בו דבר מפני שיהיה הפסק בין ברכה לשתיה עכ"ל.

[8]  עי' לרבי' ז"ל שהעלה סימוכים לדחות מנהג הטועין בזה מדברי הזוה"ק, אך המעיין בזוה"ק שם קאי על שחרית של"ש.

[9]  ורק ששם העיר ע"ז שהוצרך לכתוב בזה אע"פ שהדין פשוט, אך ק"ק, שהעיר על ענין קידוש של שחרית שבת ושם באמת זה פשוט ואין מי שטעה בזה אצלנו ורק הטעות בחלק מהמון עם בשחרית דיו"ט.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן