לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

 

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית   |  הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

איש ימיני

לשמור את דרך עץ החיים

לשמור את דרך עץ החיים

תימן שוכנת אי שם בקצה הדרומי מערבי של היבשת הגדולה אסיה, על גדות ים סוף. יהדות זו, שהיא בין העתיקות שבעולם, למרות שהיתה מנותקת ממרכזי היהדות באירופה, שמרה ברצף על מסורת עם ישראל ודת ישראל. ומפליא מאד כיצד הגיעו לתימן ספרי פוסקים, ונקלטו בה קליטה יפה, החל מספרות הגאונים, ספרי רמב"ם ושאר הראשונים, ספרי מרן הבית יוסף והשולחן ערוך עם המפה של הרמ"א, ושאר ספרי האחרונים, וכן מאות ספרי שו"ת וספרי חכמה ומוסר, ספרי קבלה, ובראשם הזוהר הקדוש, כתבי האר"י ז"ל, ושאר מקובלים.
שרתי במדינות היתה למס

שרתי במדינות היתה למס

התיאור הבא של הקהילות היהודיות בתימן נמסר לנו על ידי החכם באשי274, ראשם של כל יהודי תימן. הוא הקריא לנו את שמות המקומות מרשימות המסים, שהיו בסדר מופתי, היות והוא אחראי כלפי האימאם על התשלום הנכון של המסים של יהודי צנעא וכל המדינה275. סדר המקומות הוא בדיוק לפי הסדר בו הוא הקריא לנו אותם מרשימת המסים. היינו חייבים להסתפק בכך שרשמנו את שמות המקומות כפי ששמענו אותם (פונטית), כי הדרישה שירשום אותם באותיות עבריות או ערביות היתה מותחת מאד את סבלנותו. גם כך ארכה הקראת שמות המקומות שני ערבים.
לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה

לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה

תופעות הלווי של מחלת הדיזנטריה בה חליתי, היו בימים שלאחר מכן כה חמורות, עד שגרמו לי לאבד באופן מוחלט, כל עניין בכל דבר אחר, פרט לטיפול במחלתי באמצעות יַטְרֶן. אפילו הידיעות שמסרו לי המשרתים שלי, על כך שביום שבו אני חזרתי הביתה נסיך הכתר נסע, בליווי כל הנסיכים האחרים שישבו בצנעא לגַ֗יְמַאן, לא השפיעו עלי באותה העת. רק מספר ימים מאוחר יותר, כאשר הטיפול התחיל להשפיע עלי לטובה, ואני התחלתי שוב לקבל עניין בעולם שסביבי, נודע לי מפיו של השיך של גַ֗יְמַאן על כך שהוא ניסה כבר מספר פעמים ליצור אתי קשר, ומסר לי על מה שקרה בנתיים בגַ֗יְמַאן. הנסיכים הגיעו לגַ֗יְמַאן בליווי כוח של 300 עסכרים (חיילים), פתחו את הקבר של תֻּבַּע אַסְעַדּ כַּאמִל, וכעת הם ממשיכים במקומות שונים בעיר גַ֗יְמַאן עצמה ובסביבותיה, בין השאר בנַהְלֶט־אַל־חַמְרַה השכן, שעליו עוד יסופר בהמשך, לבצע עוד חפירות נוספות. כפי שנמסר לי, ירדו הנסיכים בליווי מספר פקידי חצר, לתוך פי הקבר של המלך החִמְיַרִי ועוד באותו היום ציוו על סגירת הקבר מחדש.
מיין ושכר יז[ה]יר

מיין ושכר יז[ה]יר

אחרי מותו של ר' יחיא יצחק, נתפש אחד היהודים בצנעא במכירת ערק למוסלמי. הענין הובא אל השלטונות, ולא נמצא מי שיעמוד בפרץ. התוצאה היתה שביתו של אותו יהודי נהרס, וכל היינות שנמצאו באותו זמן בבתי היהודים בצנעא נדונו לשפיכה. עדי ראיה מספרים שהיין זרם ברחובות צנעא כמי נחלים.
בית דין אביהם של יתומים

בית דין אביהם של יתומים

לאחר שיצאו התורכים מתימן, חזרה והתחדשה גזירת היתומים. שלטונות תימן חקקו חוק או חידשו נוהג מוסלמי קדום האומר, שכל ילד או ילדה מבני העדה היהודית שנתיתמו מהוריהם, חובה על המוסלמים לאספם ולהכניסם לדת מוחמד. גזירת היתומים נתחדשה בשנת תרפ"א והחמירה בשנת תרפ"ה, שבה החלה רדיפת יתומים בכל רחבי תימן. המוסלמים לקחו יתומים יהודיים מחיק משפחותיהם וכפו עליהם את דת האסלאם.
משמח אלהים ואנשים

משמח אלהים ואנשים

הראב"ד זכה לכינוי "מרי אלעוציהּ", היינו רב המקל, וזאת עקב תקיפותו בהנהגתו. וכאשר היה רואה בחורים צעירים בתחילת הלילה יושבים בטלים, היה מכה בהם במקלו ואומר: כל ישיבה שאין עמה לימוד תורה גוררת עבריינות, וכך היו מתפזרים בבהלה לבתיהם. כך היא דרכם של רבותינו מאורי הדורות שהתהלכו בתוך העם לראות היכן הפירצה קוראת, ואיך לגדור בעד הפירצות. ולכן כל יהדות תימן זכתה להיות סולת נקיה עד לתקופת חיסול גלות תימן, שאז נכנסה בתוכם תרבות אנשים חטאים, תרבות ארצות חדשות, והמציאות היא כואבת ועגומה.

אלה מועדי ה'

אלה מועדי ה'

הוזמנתי ל"סדר" בבית הרב הראשי הסכמתי לכך, בתנאי שירשוני להביא אתי את סעודתי מביתי. בית הרב עודנו שוקע באפלה. בעל אכסניתי הרים את מעילו, והתחיל להכין את המנורות.

הולך אני למטבח לראות בהכנת המצה. לאורך חדר קטן, ישנו מין דרגש רחב, ובו חורים גדולים. אלה הם תנורי הארץ הזאת. על הארץ יושבת אשה, ומנענעת קערת חרס מלאה מים. היא יוצקת לתוכה מדת קמח אחת, ובשעה שידה השמאלית מנדנדת את הקערה, מערבבת ידה הימנית את הקמח בזריזות ובכשרון גדול, ועושה עיסה. וכשהמים אינם מספיקים, שופכת ידה השמאלית עוד מים, וידה הימנית מוסיפה ללוש אגב נדנוד הקערה. היא מוסיפה חופן מלח, וכשידה השמאלית עובדת, היא טובלת את ידה הימנית בקערת מים זכים שמחליפים אותם לנגד עיניה. במשך שעה שלמה לשים כך את העיסה, עד שהיא נעשית לבנה וגמישה מאד.
וינהג בְּעֻזּוֹ תימן

וינהג בְּעֻזּוֹ תימן

יהודי תימן המליצו על העיר צנעא "כי מצנעא תצא תורה". בצנעא התרכזו מיטב הלומדים מכל האזור, לרבות יהודי הכפרים שמחוץ לצנעא. בפרט בישיבות הגדולות והמפורסמות: ישיבת בית צאלח, ישיבת בית אלשיך, ישיבת בית אלאוסטא, ישיבת בית אלשרעבי ועוד. מבתי הדין של צנעא יצאה הוראה לכל ארץ תימן לכלל יהודי ארץ זו, שהיו מפוזרים ביותר מאלף מקומות ישוב. תקופת כהונתו של הגאון ר' יחיא יצחק הלוי זצללה"ה כאב"ד צנעא, ידועה כתקופה מזהירה ביותר, מבחינת היותו חולש על כל ערי תימן וכפרי תימן. בין על ידי שאלות הלכתיות שהיו נשלחות אליו מדי יום ביומו מכל קצוות הארץ, ובין על ידי שלוחיו שהיו תרים את הארץ לארכה ולרחבה מזמן לזמן, להעמיד רבנים ומנהיגים ולפקח על השחיטה.
איש תפילה

איש תפילה

משנת תרפ"ה התחילה התבואה לעלות במעלה עקרבים מחוסר גשמים וכו' וכו'. ובאו מים עד נפש, ונתקיים מקרא שכתוב בבוקר תאמר מי יתן ערב וגו' מפחד לבבך וגו'. והיינו מתקבצים שני וחמישי בכל שבוע בבתי כנסיות הגדולות, ולבית הקברות הלכנו להתפלל, פעם פה ופעם פה, עד שהרטבנו עפר בית הקברות מדמעותינו מגודל צערנו. וכשעומד הרב שיחי"ה [רבינו יחיא יצחק הלוי] ומתחיל שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', כל העם גועים בבכיה עד שיתפרקו כל איבריהם. וכשאומר מקוים ישועתך אבות ובנים, מרימים קולם מאד בבכי מזקן ועד נער. ואומר לפניהם דברי כיבושים: אחי, רבותי, לא צעקות ובכיות לבד מועילים לנו, אלא אם כן נחזור ממעשים הרעים שבידינו, לא נאמר באנשי נינוה וכו'. ומזכיר להם דחקם וצערם, ועולה על הכל עול הגלות המר והנמהר, וזה כמה שנים למאות ולאלפים ואנחנו לא נושענו, וכאלה רבות.
גדול שמושה יותר מלימודה

גדול שמושה יותר מלימודה

מעשה בקבוצת תלמידים מבני הכפרים שבסביבות העיר ד'מאר, שבאו להבחן ולקבל הרשאה לשחיטה מבית הדין בצנעא
החנות