ז, שלח תשלח את האם וגו'.
גדולה מצוה זו, שאע"פ שהיא מצוה קלה שאין בה חסרון כיס, מ"מ גורמת לכנסת ישראל שבגלות שתחזור לקדמותה הראשון אם על הבנים, וכמו שהאריכו בזוהר על זה, ובמדרש ג"כ אמור שלח תשלח, אמר הקב"ה אם קיימת המצוה הזאת אביא מלך המשיח שנאמר משלחי רגל וגו', וממהר את אליהו ז"ל שיבוא שנאמר הנה אנכי שולח לכם אאה"נ ולאע"ב ובע"א בחיינו ובימנו אכי"ר.
יא, לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו.
דע דאע"ג דמצות כלאים כולה גזירה היא ואין בה טעם דחוקה כתיב בהו, מ"מ יש ליתן טעם בה דמה שאסרה תורה לבישת כלאים לתועלת האדם שלא יבוא לידי קלקול בזה וכמו שרמזה ע"ז ויצוונו לעשות החקים לטוב לנו וגו', והיינו טעמא דשאר כלאים, ולפיכך התירה תורה לעשות מלאכה באדם ובבהמה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות כלאים בדין י', ולא גבי בהמה, משום דבר דעת הוא ולא אתי לידי קלקול בזה, משא"כ בשאר בע"ח דאתו לידי קלקול בזה אסרה תורה, וגבי כהנים דהותר לבישת כלאים שאני דאינו אלא בשעת עבודה.
כתיבת תגובה