ויגש אליו יהודה.
יש לדקדק דהול"ל ויגש יהודה אל יוסף למה אמר אליו סתם, ונלענ"ד אם אפשר בהקדם מ"ש הר"ב זלה"ה בכוונת ג"פ בואי כלה דהקבלת שבת וז"ל והנה בבואי הא' יעלה חכמה דיצירה לנצח דבריאה ובשני יעלה בינה להוד, ושנים אלו יאמר בקול רם ובבאי הג' שמעלה הדעת ליסוד מפני שאין הדעת ספירה פרטית אלא חיצוניות הכתר יאמרנו בלחש ע"כ.
והרב נפש דוד זלה"ה הקשה בפ' תרומה למה דילג הכתוב מזבח הזהב ממקומו בין בצווי עשיית הכלים בין בציווי סידורם הנזכר בפ' זו בפ' ועשית פרכת וכתב טעם לדבר וז"ל וכן בקבלת שבת שצריך לומר ב"פ באי כלה בקול רם שהוא העלאת חו"ב דיצירה בנ"ה דבריאה אך פעם ג' שהוא העלאת כתר ביסוד צריך לאמרו בלחש כי היסוד בסתר המדרגה בין נו"ה עיין בכוונות, גם במקומות אחרים במקום הרומז ליסוד צריך להעלימו עכל"ל ויעש"ב וכן כתב הר"ב זלה"ה בע"ח ש' כסא הכבוד פ"ג ופ"ד יעו"ש. מעתה מ"ש ויגש אליו סתם והגשה זו הוא סוד הייחוד והזווג ויוסף הוא סוד היסוד ויהודה הוא סוד המ' כמ"ש בזוהר לכך העלימו הכתוב ואמר ויגש אליו סתם משום והצנע לכת ודו"ק וא"ש ההי"ב.
כתיבת תגובה