לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

מעשה בשני אחים

מעשה בשני אחים

פעם היו שני אחים אחד מהם בעל עשר רב ועם הארץ, והשני – עני ותלמיד חכם. התקרבו ימי הפסח ולתמיד החכם לא היה במה לערך את הסדר, כעסה עליו אשתו, עצלן שכמותך לך לעבוד, הרי אנחנו רעבים כל השנה, ועתה מתקרבים ימי הפסח ואין לו במה לערך את הסדר.

נאנח החכם אנחה כבדה ויצא לרחוב לחפש עבודה, כאשר לא עלה בידו להרויח מאומה הלך אל בית אחיו העשיר כדי לבקש ממנו שיעזר לו במצוקתו. העשיר לא היה בביתו ואשתו פתחה לו את הדלת.

שמא את יכולה לתת לי מעט אכל לפסח, בקש העני, אשתי וילדי רעבים ללחם במשך כל השנה, חוסי עליהם כדי שישבעו בליל הסדר.

באמת כמעט ואין לי דבר בבית השיבה אשת העשיר, הא לך חצי קילו סלת זה בודאי יספיק לכם לחג.

לקח העני את הסלת וחזר אל ביתו, בראותה את מעט הסלת כעסה אשתו עצלן שכמותך, האם לא יכלת להרויח יותר, האם מזה אפשר להכין ארוחה טובה לליל הסדר.

לא השיב האיש דבר לקח פת  לחם ויצא את הבית, הלך והלך  עד שהגיע למדבר, לפנות ערב ראה מרחוק בית קטן ולידו עץ גבוה התקרב אל הבית וכאשר לא ראה איש חשב בלבו בודאי עוד מעט יבוא מישהו, אחכה ואראה. בינתיים עלה על העץ והתחבא בין ענפיו הרחבים. לא עברה שעה, והנה הוא רואה קבוצת אנשים מתקרבים אל הבית, הוא ספר אותם היטיב, הם היו שבעה כלם נכנסו אל תוך הבית, החכם נשאר לישן על העץ כי לא העז ללכת ולבקש לינה.

למחרת התעורר החכם ברגע שעזבו האנשים את ביתם, הוא ספר את האנשים שנית, והנה שבעה איש יצאו את הבית והתרחקו אל מרחבי המדבר. ידע החכם שלא נמצא איש בבית ירד מן העץ לקח את המפתח שהונח מתחת לאבן ליד הדלת ופתח בו את הבית והנה לפניו חדר מלא כסף וזהב ואבנים טובות, והכל בערמות ערמות גדולות, ידע החכם שהוא נמצא בבית שדים שכל עבודתם היא לשדד וללאגר את האוצרות האלה, הוא לקח קצת מן הקצת מכל ערמה כדי שלא ירגישו השדים, מלא את כיסיו מעט זהב, מעט כסף, מעט אבנים טובות וחזר אל ביתו.

בודאי גנבת את כל הזהב הזה, קבלה אותו אשתו בפנים חמוצות כאשר הראה לה את אוצרו.

לא ולא השיב החכם, הרוחתי אותו במו ידי. מובן שלא רצה לגלות את סודו.

בעזרת האוצר בנו בית גדול פתחו חנות ועוד נשאר להם ממנו לימים רבים.

יום אחד אמר החכם אל אשתו לכי היום אל בית אחי וקחי אתך שקית של צמוקים, מתנה לילדה בת אחי החוגגת היום את יום הולדתה, הלכה האשה ושקית הצמוקים בידה, גיסתה לא הרשתה לה להכנס לביתה בדלת הראשית ובקשה ממנה להכנס אל המטבח, אך כשראתה את שקית הצמוקים בידי האורחת, קראה אחותי היקרה, מתנה יקרה הבאת לבתי.

השיבה אשת החכם לא בקרת אצלנו ימים רבים, יש לנו כבר בית גדול וחנות יפה המפרנסת אותנו ברוח ובשפע. תמהה הגיסה תמיהה גדולה אך לא הוסיפה דבר, בערב אמרה לבעלה, מפליא הדבר בעיני עד לפני זמן קצר היה אחיך עני מאד ואף בקש ממני מעט אוכל לליל הסדר, והיום יש לו בית גדול וחנות המפרנסת אותו כפי הנראה בשפע גדול אשתו באה ליום ההולדת של ילדתנו והביאה עמה שקית צמוקים.

אלך לראות את אחי מחר לא יאומן כי יסופר החליט האח העשיר.

למחרת קם העשיר והלך אל בית אחיו והנה לפניו בית גדול ויפה, יפה יותר מביתו. כשהיו שני האחים לבדם ואין איש זולתם לא יכול היה העשיר להתאפק ושאל, אחי ספר נא לי באיזו דרך הגעת לעשר רב זה.

לא רצה הנשאל להשיב על השאלה אך אחיו הפציר בו הרי אתה אחי, בנים אנו לאב אחד ולאם אחת, מבטיח אני לך שלא אגלה את הסוד לנפש חיה.

לבו של החכם לא היה בוטח אך הוא אמר לאחיו הכנס אלי מחר נצא יחדו לדרך ואגלה לך את סודי.

למחרת יצאו שני האחים אל המדבר באו אל הבית ועלו על העץ, ראה אחי זכר לספר יפה את האנשים המתקרבים אל הבית יעץ החכם. אך לב העשיר לא היה נתון לספירה, כי עיניו היו תלויות בבית הקטן. ספר החכם את הקבוצה והנה נכנסו  שבעה אל הבית, לנו השנים על העץ וכשיצאו למחרת ספרם שנית, והנה יצאו שבעה את הבית, ירדו שני האחים מן העץ ונכנסו לתוך הבית, מיד התנפל העשיר על ערמת האבנים הטובות, הזהב והכסף ומלא את כיסיו ואת תרמיליו שהביא עמו. לאט לך אחי הזהיר אותו החכם, אל תקח דברים רבים כל כך, השדים ירגישו בחסרונם וישימו קץ לחיינו. אין דבר טען האח, הרי נלך מיד והם לא ידעו מי היה כאן. והוסיף לקחת עוד ועוד. פחד אחז את החכם, הוא עצמו לא לקח מאומה, סוף סוף גמר העשיר את מלאכתו, ושני האחים מהרו לסגר את הדלת מאחוריהם, קשה היה לו לעשיר ללכת במדבר, כי עמוס הוא עמס גדול. כשהגיע הביתה שכב חולה במיטתו ימים רבים, מיד לאחר שקם ממשכבו הלך אל אחיו, הבה ונלך אל הבית הקטן ונמלא שוב את כיסינו אבנים טובות וזהב.

לא אחי, השיב החכם די לנו במה שיש לנו, מלבד זאת הרי אני חרד לחיינו, השדים הרגישו בודאי בגנבה, והם  ישמרו מעתה על האוצר.

בטוחני שלא הרגישו בנו טען העשיר, ואם ראו את החסר, הרי אין הם יודעים מי הוא השותף לזהבם, לא אחי, אינני מאמין שאתה צודק.

החכם עמד בסרובו והעשיר החליט בלבו ללכת לבד, למחרת קם והלך אל הבית שבמדבר עלה על העץ ולבו נתון לאוצר הגדול שמאחורי הדלת הנעולה, כשהגיעה קבוצת השדים לא ספר את אנשיה ולא ראה שנכנסו ששה לבית, כי מאז הגנבה האחרונה היה אחד השדים נשאר תמיד לשמר על האוצר, כשנכנס למחרת העשיר לבית, בחשבו שהוא ריק מאדם הרגו השומר וחתן את גויתו לשבע חתיכות.

בינתיים חכה החכם בביתו לשובו של אחיו. לאחר שהוא לא שב כעבר ימים מספר ידע כי לא יחזור עוד, הוא קם והלך אל הבית הקטן שבמדבר בעזב השדים את הבית ספר אותם היטב, וכאשר היה בטוח כי אף אחד מהם לא נשאר בבית, נכנס לתוכו וחפש את אחיו, והנה ראה את שבע חתיכות של גופת אחיו. הוא אסף אותם וחבר אותן בתפירה, אחר כך עטף את הגופה בסדין והביאה לביתו, למחרת היום קבר את אחיו וערך לו לויה כנאה לאיש מכובד.

לעת ערב בשובם לביתם ראו שבעת השדים שגופת הגנב איננה עוד, אמרו זה לזה יש בודאי עוד גנב אחד היודע על הבית, המחבוא והאוצר שלנו, נצא לחפש גם אותו. ולא נחשש עוד לאבוד האוצרות שרכשנו אותם בעמל רב כל כך.

החליטו שבעת השדים להגיע אל העיר ולחפש בה את הגנב, אולם נשאלה השאלה, כיצד למצא את הגנב העיר גדולה ותושביה רבים, הציע אחד מהם נשבר כד ונשאל האם יש בעיר זו אומן היודע לחבר את חרסי הכד, על ידי כך נמצא את האיש שתפר את הגויה.

קמו שבעתם והלכו אל העיר עברו בחוצותיה וקראו תושבים יקרים, מי מכם יודע לתפר חרסי כדים, האיש שידע לעשות זאת יבוא על שכרו.

כבר השמיעו את קריאתם זו פעמים אחדות, כאשר באה אליהם אשת החכם ואמרה אנשים טובים בעלי יודע בודאי לתפר את החרסים, הרי הוא ידע גם לפתור לחבר חתיכות גופה, על אחת כמה וכמה שידע לחבר חרסים בשבילכם.

היכן ביתך, שאלו השדים. היא הסבירה להם את מקום הבית ושמחתם היתה גדולה כי עתה ידעו מי הוא הגנב השני הם נפרדו מאשת החכם בהבטחה שיבואו אל בעלה עוד הערב.

הלכו השדים וקנו ששה גמלים וששה עגלים שחטו את העגלים ואכלו את בשרם, ששה מן השדים נכנסו כל אחד לתוך עור עגל ועלו על הגמלים. השד השביעי הוביל את הארחה ישר אל בית החכם.

דפק מוביל הגמלים על הדלת והחכם פתח לו, הוא תאר לעצמו כי השדים מחפשים אותו כדי להרגו נפש.

אדוני הנכבד, באתי זה עתה מן המדבר והבאתי נפט ממרחקים עיפתי מאד מן הדרך, רעב אני וצמא וגמלי זקוקים אף הם למנוחה, האם תקבל אותי ואת גמלי ללון בביתך ללילה אחד, יברך אלהים אם תעשה עמדי חסד זה, ברוך באך קבל אותו החכם הכנס אל ביתי לקומה העליונה ואת גמליך הכנס לרפת שלמטה, בקומת הקרקע שם ימצאו תבן וחציר ושקת מים.

האכיל החכם את האורח השקה אותו יין חריף ונתן לו את המטה הטובה ביותר והרכה ביותר בכל הבית אחרי הארוחה נרדם האורח תרדמה עמוקה.

אלך לראות מה שלום הפרות, אמרה האשה לבעלה בקחתה נר בידה, קם גם החכם, הלך לחדר משכבו של האורח ובסכין גדולה התיז את ראשו מעליו.

כאשר ירדה האשה במדרגות הבית נשבה פתאם רוח חזקה וכבתה את נרה, נסתה האשה לעלות לחדר משכבה כדי להדליק שנית, ופתאם שמעה מן הרפת קול גבר, הישנים כלם.

נבהלה האשה מאד ובקול חרישי ורועד ענתה עדין ערים, היא מהרה אל בעלה וספרה, נדמה לי בעלי כי יש גנבים ברפת, שמעתי קול גבר שואל האם הכל ישנים, עניתי לו, כי עדין ערים, בעלי אני מפחדת.

קם החכם בלי אמר ודברים לקח את סכינו וירד אל הרפת, שם לחש חברים עתה הם ישנים הסכנה אך עדין גדולה, על כן תצאו בשקט מן העורות זה אחר זה, אתן את האות, לכל אחד מכם.

דפק החכם על עור העגל הראשון והשד אשר ישב תוכו הוציא את ראשו, בו ברגע התיז את ראשו מעליו, דפק החכם על עור העגל השני והשד אשר ישב בתוכו אף הוא הוציא את ראשו, גם השד הזה נכרת ראשו מעליו מבלי שהוציא הגה מפיו, אך המשיך החכם במלאכתו עד אשר גמר לכרת את הראשים של כל ששת השדים, מאז חי החכם עם משפחתו בשלוה ובאשר עד סוף ימיו.

עוד מסיפורי תימן....

החנות
קודש לכל חי
אתר מסורת