סיפר לי ר' יוסף סעיד כוכבי מרמת גן.
מעשה ביהודי אחד ירא שמים שהיה גר בתעז המדינה ושמו שמעון סנואני. אשתו נפטרה והשאירה בן ובת. הבן כבר כבן עשר שנים. היה יפה תואר ויפה מראה שקדן בלימוד התורה, עילוי. ושמו מעודה בן שמעון. תפסו אותו גדולי המלכות. רצו לשמד אותו אמרו שהוא יתום. לפי חוק האסלאם במלכות תימן. אם יש יתום מאב ואם לוקחת אותו המלכות ומשמדין. האב החביא את הילדה, ואת הבן חטפו. נלחם עליו האב כדי להוציאו מידם ולא יכל. פייסו את הבן להשתמד ולא יכלו לשכנע את הבן. רצו להאכיל את הבן נבלות וטריפות ולא רצה לאכול. דרש שיתנו לו אוכל רק מבית אביו. הווזיר קבע שיתנו לו אוכל מבית אביו. ויישאר בבית הסוהר עד שיגדל ויתאסלם. נשאר בבית הסוהר ז' שנים וסבל עינויים. ובכל זאת קרא ספרים ועלה במעלת התורה. אביו ראה שאין מפלט מהגויים הסוהרים ואחרים. שמצד אחד מענים את הילד ומצד אחד מפתים אותו ומבטיחים לו עתיד טוב וגדולה. האב קבע לעצמו כל יום ללכת להשתטח על קבר הצדיק ולקרוא תהילים.
בא אליו שבזי זיע"א בלילה בחלום אמר לו אל תדאג נגמר התיקון. בנך יצא מבית הסוהר ובשבילו ישתחררו הרבה אסירים. תתכונן להבריח אותו שלא ידע אף אחד לאן ברח. אחרי ג' לילות פתאום ירד גשם חזק והיה שיטפון. בית הסוהר נפרץ למרות שקירותיו היו ברוחב מטר. והילד ברח עם הרבה אסירים, וכל אחד ברח לו איפה שיכל להסתתר. הילד בא אל אביו בלילה לבית. אמר בא זקן אחד ופרץ את קיר בית הסוהר בלי רעש ותפס אותי ביד . ואמר לי בגללך שחררתי הרבה אסירים. לך לאביך ותאמר לו שאל יפחד. כבר לא תיפול ביד הארורים. אבל תניד לו שלא ייקח אותך לעדן ישר. כי הארורים יחפשו אחרי כל האסירים שברחו. והחשד יהיה כי ברחת לעדן. וירדפו אחריך. אלא ייקח אותך אצל היהודים אל כפר אל כזיעה ויחביאו אותך. עד שיתייאשו הארורים מהחיפוש. ויבריח אותך לעדן. אביו לקח אותו בלילה ליהודים לכפר אל כזיעה והם החביאו אותו. והאב חזר הביתה לתעיז לפנות בוקר ועשה עצמו כאילו ישן כל הלילה בבית. פתאום דפקו החיילים על הדלת. ומחפשים בבית ולקחו לחקירה את האב. הביא האב עדים שהוא לא הרגיש טוב והוא שכב חולה ולא יצא מן הבית. ולא ידע מה התרחש בבית הסוהר. וכמובן בזמן שהשוחד מקובל הנס עומד. האב עשה. לו עורך דין. ונלחם בעדו במשפט ושחררו אותו מכל אשמה. וקבעו שנעשה נס ונפרץ בית הסוהר באופן פלאי. ואם הילד ברח לא באשמת אביו. היות והמדינה תעז מקום מרכזי גם לשוק ואנשים באים מכל עיר. באו יהודים מן אל כזיעה והודיעו לאב שיש מי שהוא יהיה אחראי על הילד וייתן עירבון. עד שיגיע לעדן וייתן אישור מוועד הקהילה של עדן שהילד התקבל אצלם ונמצא תחת השגחתם. וכמובן האבא שילם את הכסף. והבריחו את הילד לעדן והאב נחה דעתו שקיבל אישור שהילד הגיע למקום בטוח. ואח"כ נשאר האב כמה זמן וברח לעדן והתאחדה המשפחה בעדן ועלו כולם לא"י. זכות כל הצדיקים תגן בעדינו ובפרט הצדיק הרשב"ז זיע"א.
כתיבת תגובה