לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00  ברוכים הבאים! 

מדור חג הפסח

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

השוד והנס

השוד והנס

 

 

חלף חג הפסח. ר' אהרן נהנה הנאה מרובה מכמה טעמים. ראשית, שכל המשפחה נאספה בחג, וקיימו מצוות החג כהלכתן. ושנית, שקיים אותו בחוג המשפחה ולא כרגיל בגולה.

מאותו יום אִסרו חג, החל בהכנות למסע לעיר עדן, שהיא מרכז יבשתי וימי בגבול תימן. דבר הנסיעה לא נשמר בסוד, ומובן שנודע ברבים. ואם נודע ברבים נודע גם לשודדי דרכים. והשודדים הודיעו לחבריהם לאמור : "בימים הקרובים יצא ר' אהרן לדרך". ואמנם, באחד הימים יצא ואתו פרדות וחמורים נושאים זהב וכסף לצורך מסחרו.

נסעה השיירה במשך שלושה ימים, וביום הרביעי הגיעו לוואדי עמוק מוקף הרים. בשעה שחצו אותו התנפלו השודדים על השיירה ושדדו אותה כמובן, בין הרכוש השדוד היתה פרדתו של ר' אהרן. הם לא הסתפקו בשוד אנשי השיירה, אלא הכריחום לעלות לראש ההר ולמסור את הרכוש השדוד לידי השיך שלהם. וכך תבעו מר' אהרן והוא הוכרח לעשות כמצותם.

 

נניח קמעה להמשך ואספר לכם סיפור אחר הקשור בענין אחר.

 לפני שנים רבות, היה מצור בעיר צנעא, בירת תימן, ובמצור הזה, חלק מן התושבים ברחו מהעיר וניצלו, חלק נשארו ומרביתם מתו מרעב ומדֶּבֶר. בין הבורחים, היה הנער אהרן ואחיו הקטנים. נסעו מצנעא לעיר רחוקה שבראש ההרים ושמה מנאכה, בה מצוי היה אוכל להחיות נפשם. בדרכם במסע זה קרה מקרה מעניין. הם עוברים, ור' אהרן שומע אנחות עולות מקבר שזה עתה כיסוהו באבנים וקצת עפר. סטה ר' אהרן מן הדרך, עזב השיירה והלך לראות מה קרה והנה נגלה לפניו מחזה מחריד: ילדה מונחת בקבר ועל חלק מגופה עפר ואבנים, אך עיניה פקוחות והיא נאנחת ומבקשת בקול חלוש : "הוציאוני מהקבר" פינה ר' אהרן מעליה את העפר והאבנים, הרים ידה, הקימה והוציאה מהקבר. השקה, האכילה והחיה נפשה אחר, שאלה "כיצד הגעת לקבר?" והיא סיפרה, שאמה לא יכלה לסבול לראות את סבלה והחליטה לקברה.

ר' אהרן דידה אותה בדרך, יחד עם אחיו, עד שמצאו את האם מעולפת מצמא ומרעב ר' אהרן טיפל גם באם, נתן לה לחם ומים עד שוב נפשה אליה ודידה את שתיהן עם אחיו עד הגיען לכפר שלהן, שנמצא לצד הדרך. הם נפרדו בדברי תודה ובשלום בפרידתן, הודו לו על מתנת חייהן. לסיום הסכימו, שנעשה מעשה טוב.

 

כאן נמשיך את סיפורנו. ר' אהרן ובהמותיו הוכנסו לסוכת שיך השודדים בסוכה, ישב השיך ושבעה אנשים מזוינים, שומרי ראשו. כמו כן, אשתו ובתו ישבו בקצה הסוכה.

את משא הבהמות של ר' אהרן, זהב וכסף, הריקו לרצפת הסוכה, ספרו את הזהב לחוד ואת הכסף לחוד. והמונה מודיע בקולי-קולות : הסכומים של ר' אהרן כך וכך זהב, וכך וכך כסף.     כשמוע האם והבת את השם, קפצו ממקומן והשתטחו לרגלי אביהן, שיך השודדים. לאמור : "היזהר מעשות מעשה רע, חכֵּה" . הן פנו ממנו למיטיבן ר' אהרן, הושיטו לו יד ושאלו : "כלום זוכר אתה אותנו"' ענה, "באמת איני זוכר, אך הקולות מוכרים לי" .

והן הזכירו לו, עת היטיב עמהן והצילן ממוות בטוח. בדרכן מהעיר צנעא לכפרן.     אך ר' אהרן הצנוע והביישן והבהול לא אמר דבר ולא ביקש דבר. אך הן הדגישו באוזני אביהן כי "זהו האיש אשר הצילן ממוות ועליך לשלם לו, טובה תחת טובתו". ואמנם, השיך הורה להפסיק השוד וקיבל את ר' אהרן בכבוד רב, השקהו והאכילהו והחזיר את כספו לשקיו וכסף כל הנוסעים אתו ופקד. לאנשיו - "אל תיפול שערה מראש הנוסעים ופרוטה מכספם או חפץ מחפציהם. דעו לכם, אסור לשלם רעה תחת טובה, אהרן זה הציל את אשתי ובתי, שהן שני מאורות עיני. שלחו אותו וכל הנוסעים אתו בכבוד עד הגבול ושני הגיבורים ילוו את אהרן עד מחוז חפצו".

 

זה הנס, פרי המעשה הטוב, וזה גמולו. אמר החכם מכל אדם "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו" . ואמנם, ר' אהרן מצָאוֹ.

עוד מסיפורי תימן....

אתר מסורת
קודש לכל חי
החנות