23
ינואר
יב, הוא יתחטא בו ביום השלישי וגו'.
כתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות מקוות דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירת הכתוב וכו', עכ"ל. בא ללמדינו שאין הטומאה והטהרה דבר שיש בו ממש הוא כמי שמחליף בגד תחת בגד אחר בכדי שנאמר שדעתו של אדם מכרעת בהם, וכמו שסיים שם שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור, אלא גזירת הכתוב היא והכל תלוי בכוונת הלב וכו', עכ"ל. לומר שיש רוח מטמאה ויש רוח מטהרת, וסמך יש בכתוב לזה ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ורוח הטהרה הפכה. ולפיכך האדם המשכיל ישא ק"ו, ומה לטהרת הגוף צריך כוונה להיטהר, ק"ו לטהרת הנפש מהרהורי עבירה שהפגם שלה גדול עאכו"כ שצריך כוונה להיטהר ולהתקדש, ואז יזכה למה שהבטיח ה' ע"י הנביא ונתתי לכם לב חדש ורו"ח אתן בקרבכם אכי"ר.
כתיבת תגובה