וידבר ה' אל משה במדבר סיני וגו'.
נלענ"ד אם אפשר לרמוז בזה משרז"ל שאין האדם זוכה לכתרה של תורה אלא א"כ יש בו מדת הענוה והוא מתמיד ג"כ בעסק התורה לשמה כדאי' בפ' קנין תורה במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם ומהם בענוה בשימוש חכמים בפלפול התלמידים וכו' ומגלין לו רזי תורה וכו', ונודע שדעת האדם מתכנה בשם משה וכמ"ש הרב אור המאיר ע"ה בפ' משפטים בפ' ונגש משה לבדו יעו"ש, וז"ש וידבר ה' אל משה במדבר סיני רמז בה מפני מה זכה דעת האדם הנקר' משה להשיג דבר השי"ת כענין רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, והשיב במדבר סיני כלומר בשביל שיש בו מדת הענוה שעושה עצמו כמדבר שהכל דשין בו וכהר סיני שהוא הקטן והנמוך שבהרים, ועוד שהוא מתמיד בעסק התורה בבהמ"ד וזהו באהל מועד וכמ"ש אונקלוס בפ' כי תשא בפ' וקרא לו אהל מועד וקרי ליה משכן בית אולפנא, ואומרו באחד לחדש השני בשנה השנית לרמוז שאחר שזכה לכל הנז"ל זוכה עוד ומגלין לו רזי תורה ומחדש חידושין בתורה, בתחילה חידוש אחד ואח"כ ב' חידושין וכן למעלה למעלה וזהו באחד לחדש השני בשנה, השנית, ואומרו לצאתם מארץ מצרים לרמוז שבכח תורתו ועסקו בו לשמה מתבררים ניה"ק מתוך הסט"א וזהו לצאתם מארץ מצרים ואומרו לאמר לרמוז שאחר שמתבררים ניה"ק עולים בסוד מ"נ למ' והם קישוטין דילה כנודע ובזה גורם זווג לקבה"ו והיא אומרת לו חזי במאי ברא אתינא לקמך דעובדוי כך וכך שפירין לחדא וזהו לאמר, א"נ לאמר שאומר הקב"ה לפלמיא של מעלה ראו חידוש זה שחידש פב"פ והכל שמחים בו ובזה גורם שמעטרין לאביו בג"ע בעטרין קדישין כמ"ש בזו' ודו"ק וא"ש.
כתיבת תגובה