לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

לְשׁוֹן הַזָּהָב / פרשת וָאֵרָא

1/01/2019

פרק ו'

ו' –  ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה – יזקוף מעט תיבת לוֹ להבדילה מתיבת לֹא. וכן בהמשך הפרק ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה (פסוק כג) לָקַח־ל֨וֹ (פסוק כה) ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה (שם).  

פרק ז'

י"ט – וְהָ֤יָה דָם֙ – תיבת וְהָיָה מלעיל מדין נסוג אחור. והכלל בזה מפני שקשה לבטא שני טעמים סמוכים אחד שיהיה בסוף התיבה הראשונה והשני בתחילת התיבה השנייה, ומחמת הקושי בהגיית שני טעמים סמוכים נסוג הטעם הראשון ממקומו בסוף המלה הראשונה ומדלג להברה אחת שלפניה ולכן במקום שהטעם יהיה באות יו"ד בתיבת וְהָיָה, נסוג לאות ה"א שלפניה. ויש בזה יוצאים מן הכלל ונזכירם בל"נ במקומם. ועוד יש להוסיף כאן כי הדא"ל בתיבת דָם רפה, מפני שאין דין דחיק נוהג אלא כאשר התיבה הראשונה מלעיל מעצם קריאתה ולא מסיבת נסוג אחור.

כ"ז –  וְאִם־מָאֵ֥ן – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח (ח כב) אִם־מָאֵ֥ן (ט ב) מִכׇּל־לִבְנֵ֥י (שם ד) אֶל־לִבְּךָ֔ (שם יד) עֲבָדָ֥יו וְאֶת (שם כ, כא).

  צְפַרְדְּעִֽים למנהגינו יקרא השווא שבדא"ל כאילו נוטה לחירק, וכן בהמשך הפרשה בתיבת שְׁחִין. והכלל בזה כי כאשר יבוא שווא נע לפני שאר אותיות קריאתו כנוטה לפתח, וכאשר יבוא לפני האות יו"ד קריאתו כנוטה לחירק, אך כאשר יבוא לפני האותיות הגרוניות קריאתו נוטה לניקוד שבו תנוקד האות הגרונית.

פרק ח'

ב' – וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ – כאן הצא"ד בדגש חזק. ובדרך כלל כשיבוא שווא אחרי תנועה קטנה לא יבוא בדגש כמו נִדְמֶה מַלְכָּה פַּרְעֹה וכדומה, ואם בא בדגש הוא יוצא מן הכלל לתפארת הקריאה או לדרשה.

ו' – וְסָר֣וּ – מלרע.

י"א – וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה – הפ"א בדגש. ואף שבדרך כלל אותיות אהו"י הבאות לפני אותיות בג"ד כפ"ת מבטלים מהם את הדגש, כאן לא יתבטל הדגש כי ההברה הקודמת לאות אל"ף מסתיימת בנח נראה (שהרי"ש יוצאת במבטא) ולא יבואו שתי שוואים נחים בסמיכות ואם כן אין דינה של האל"ף להיכתב ומה שנכתבה כדי להורות לנו שפירוש המלה מלשון ראיה ולא מלשון יראה.

כ' – בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה – הגם שתיבת בֵּיתָה מלעיל אין כאן דין דחיק והפ"א בתיבת פַרְעֹה רפה. והטעם כי דין זה נוהג רק כאשר בתיבה השנייה יש טעם בהברה הראשונה שלה אך אם יתרחק הטעם להברה השנייה לא נאמר כלל זה. ויש בזה יוצאים מהכלל רק אם תבוא געיא בתחילת התיבה השנייה כמו וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙.

פרק ט'

כ"ה – וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד – ייתן לב לא לבלוע בקריאתו את האות ה"א בתחילת תיבת הַבָּרָד, וכן כל כיוצא בזה. ופעם אמר לי זקן בקי אחד שעל כגון זה המליצו רבותיו את הפסוק אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה (דברים כז ו).

 

עוד...

10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק