לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

לְשׁוֹן הַזָּהָב / פרשת אֱמֹר

8/05/2019

 

פרק כ"א

ד' –  הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל (פסוק יט) הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים (כב ב) בֶּן־נֵכָ֗ר (שם כה) עַל֩ לֶ֨חֶם (כג כ) שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת (כד ו).

ז' – וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ – יבדיל בין תיבת וְאִשָּׁה השי"ן בדגש ובלא מפיק ה"א, לתיבת מֵאִישָׁהּ השי"ן רפויה ומפיק ה"א.

ח' – יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ – הלמ"ד בתיבת לָּךְ בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק, וכן בהמשך הפרשה יִהְיֶה־בּֽוֹֹ (כב כא).

י"ח – אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם – מנהגינו לזקוף מעט תיבת בּוֹ ואף שנוקדה בטעם מוליך כדי שלא יישמע כתיבה אחת עם תיבת מוּם הסמוכה לה. וכן בהמשך הפרק כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם (פסוק כא) כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם (כב כ). ויש לדעת כי טעם זקיפה והפרדה זו היא כמו שהזכרתי בכדי שלא ישמעו שתי תיבות כתיבה אחת ותאבד משמעות הפסוק. אך אין משפט ההפרדה שווה בכל פסוק ויש לשמוע מפי בקי המוחזק בידיעת המסורת כיצד נהגו לקרוא פסוקים אלו, כדי שלא יתמיה השומעים ונמצאת תקנתו קלקלתו.

כ' – מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ – מנהגינו לקרוא כאילו כתוב מְרוֹוַח וכן בהמשך הפרשה צָר֙וּעַ֙ (כב ד) יקרא כאילו כתוב צָרוּוַע. ועיין מה שכתבתי בתחילת פרשת תזריע.

כ"ד – וְאֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל – כאן תיבת בְּנֵי בטפחא, ובהמשך הפרשה (כב יח) וְאֶל֙ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תיבת וְאֶל בפשטא.

פרק כ"ב

ד' – אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ – כבר כתבתי כי מנהגינו לזקוף מעט תיבת אִישׁ הראשונה בכדי שלא יישמע כתיבה אחת. וכן בהמשך הפרשה אִ֣ישׁ אִישׁ֩ (פסוק יח) אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ (כד טו).

י"א – וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ – היו"ד בתיבת וִילִיד איננה יוצאת במבטא. הכלל בזה בתיבה שתחילתה יו"ד המנוקדת בשווא (כגון כאן תיבת יְלִיד) כאשר באה לפניה האות וא"ו החיבור המנוקדת בחירק יתבטל השווא באות יו"ד והיא נאלמת ואיננה יוצאת במבטא.

י"ג –  וְשָׁבָ֞ה – מלרע.

פרק כ"ג

י"ז – תָּבִ֣יאּוּ – האל"ף בדגש חזק שלא כמשפטה. ומצאנו אל"ף בדגש חזק בעוד שלש מקומות במקרא וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה (בראשית מג כו) וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ (איוב לג כא) וַיָּבִיאּוּ לָנוּ (עזרא ח יח).

פרק כ"ד

ה' – וְלָקַחְתָּ֣, וְאָפִיתָ֣ – שתי התיבות נקראות מלרע, מפני שהוא לשון ציווי לעתיד.

י"ט – יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ – תיבת יֵעָשֶׂה מלעיל והלמ"ד בתיבת לּוֹ בדגש חזק מדין אתי מרחיק.

עוד...

10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק