יש לדקדק למה אמר ואתה תצוה היל"ל ואתה קח לך שמן זית זך כמ"ש בפ' כי תשא ואתה קח לך בשמים ראש, ועוד למה אמר ויקחו אליך היל"ל תצוה את בני ישראל ויתנדבו שמן זית זך שלא ידענו ממי יקחו, ועוד שהיל"ל צו את בני ישראל כמ"ש בפ' אמור, מהו תצוה ל' הווה ודברי המפרשים בזה הלא בספרתם, אמנם אענה גם אני חלקי.
ונלענ"ד אם אפשר שיובן זה בהקדים מה שנודע מהזו' ומהר"ב זלה"ה בכמה מקומות שסתם המדבר בתורה ז"א והוא המצווה למרע"ה.
גם נודע מ"ש הר"ב זלה"ה בכמה מקומות בסוד שם משה שהוא גימ' פק"ד קס"א אחוריים דיסוד אבא ופנים דיסוד אימא.
גם נקדים משרז"ל בענין החברה שהיא נק' צוותא כמ"ש לא נברא העולם אלא לצוות לזה שפירושו חברה וכן פי' הרמ"ז זלה"ה על ל' הזוהר פר' וילך דף רפ"ד. בפסוק קרא את יהושע וגו' ואצונו ע"ש, וכן בפ' נשא דך קכ"א, בר"מ פי' כן ע"פ יומם יצוה ה' את חסדו ע"ש, גם נודע כי סוד בני ישראל הם נ"ה בני הת"ת כמ"ש בס' מ"ן.
עוד נקדים מ"ש הר"ב זלה"ה בכמה מקומות שמוחין דאבא נק' שמן ונודע דאי' כלולה באבא נמצא שגם מוחין דאי' יקראו שמן מצד התכללותה באבא, ועוד כי שמ"ן בא"ת ב"ש בי"ט גימ' אהי"ה שבבינה כמ"ש בסע"ה בפ' לריח שמניך טובים יעו"ש.
מעתה נבא אל הביאור אומר ז"א למשה ואתה שבחינתך ביסודות דאו"א תצוה פי' תמשיך ותחבר את בני ישראל דהיינו נ"ה דאו"א בבחי' פנימיותם סוד תרין ביעין המבשלים את הזרע שהוא השמן דהיי' שימשיך השמן שהוא מוחין דאבא עם מוחין דאי' עד נ"ה שלהם ומשם ליסודותם שהוא פנימיות דעת דז"א והיינו ויקחו אליך לבחינתך, שמן זית זך הם המוחין הנז' ואח"כ ימשך הכל ליסוד דז"א ולנוק' וזהו אומרו כתית למאור כמ"ש בזו' פר' פינחס דף רמ"ז. וז"ל מאי כתית אלא רמז הוא דקא רמיז לשמשא בנוק' לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה לא הוי אלא כתית לאפקא מזיתין דאינון שייפין דגופא ולאמשכא ההוא נגידו מלעילא בכל שייפא ושייפא לא הוי אלא כתית, וצדיק איהו דכתיש כתישין וכו' ואז להעלות נר תמיד, פי' ייחוד זו"ן תמיד, כי ג' הייחודים עולים נר דהיינו אהי"ה הוי"ה בכתר הוי"ה אלהים בחב"ד הוי"ה אדנ"י בז"ת כמ"ש הר"ב זלה"ה בכוונת נר שבת לרמוז שהם מיוחדים בכל קומתם, גם תי' תמיד ע"ה עולה תנ"ה גימ' ג' אהי"ה קס"א קמ"ג קנ"א שהם לבושי המוחין ודו"ק וא"ש ההי"ב.
כתיבת תגובה