מחקר בבילינסון מצא הבדלים ניכרים בין חולי פרקינסון אשכנזים ותימנים. בקרב תימנים: הופעת המחלה בגיל צעיר יותר, קצב התקדמות מהיר יותר וחומרת מחלה גבוהה יותר, ייתכן שללעיסת הגת המקובלת בעדה יש השפעות שטרם נחקרו.
במחקר שהתבצע במרפאה להפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית בבילינסון מקבוצת שירותי בריאות כללית, נמצאו הבדלים בין אוכלוסיית חולי פרקינסון ממוצא אשכנזי לבין חולים ממוצא תימני. בין ממצאי המחקר:
המחלה מופיעה בגיל צעיר יותר בקרב תימנים.
קצב ההתקדמות וחומרת המחלה גבוהים יותר באוכלוסייה התימנית.
שיעור גבוה יותר של דיכאון וירידה בכושר הקוגניטיבי (תופעות העשויות להתלוות למחלה) בקרב תימנים.
סימני המחלה הראשונים – רעד, נוקשות איברים ואיטיות – היו זהים בשתי האוכלוסיות. גם ברמת הסיבוכים לא נמצא הבדל.
המחקר נערך על ידי פרופ' רות ג'לדטי, מומחית הכללית, מנהלת המרפאה להפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית בבילינסון, בין השנים 2000 — 2008. אוכלוסיית המחקר מנתה 96 חולים ממוצא אשכנזי ו-63 ממוצא תימני, שמשך מחלתם הממוצע נע בין 9-8 שנים. המניע לעריכת המחקר היה רושם מצטבר של הצוות הרפואי כי קיימים הבדלים בהתנהלות המחלה בין שתי האוכלוסיות. מטרת המחקר היתה לבדוק האם יש לכך בסיס עובדתי.
ההבדל המובהק ביותר שנמצא בין חולים אשכנזים ותימנים הוא גיל הופעת המחלה — גיל ממוצע 55 אצל התימנים לעומת 62 אצל האשכנזים. פרופ' רות ג'לדטי: "נתון זה מפתיע, מאחר ולאחוז גבוה יותר מבין האשכנזים, 35%, היה למחלה רקע משפחתי, לעומת 22% אצל התימנים. כאשר יש רקע משפחתי (דהיינו: יש סבירות גבוהה יותר לרקע גנטי למחלה), אנחנו מצפים דווקא להופעתה בגיל צעיר יותר. אצל החולים התימנים מצאנו ממצא סותר — גיל הופעה צעיר ופחות רקע משפחתי".
במחקר הנוכחי לא נבדקו הסיבות להבדלים בין הקבוצות אך הועלו מספר השערות כגון: גן מובהק לפרקינסון, שעדיין לא זוהה, בעדה התימנית, בדומה לגנים אחרים שזוהו כבר בעדה האשכנזית. ייתכן גם שללעיסת הגת המקובלת בעדה יש השפעות שעדיין לא נחקרו.
מקור: אתר בלינסון
כתיבת תגובה