לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

אשמורות בתימן

15/08/2007

"הימים הנוראים" ימי-רצון הם לישראל בינם לבין אביהם שבשמים, שערי-רצון פתוחים בימים אלה לרווחה לכל אדם מישראל, שמכוון בהם את דעתו וליבו לקונו בהשתפכות נפש ובכיסופין לאל חי, היושב על מידין בימים אלה ודן בהם את בריותיו ואת עולמו.

 

ימי-רצון הם ימים אלה אף בין אדם לחברו, וגדולים הם הימים הללו שמקרבים את ליבותיהם של ישראל זה לזה ולאביהם שבשמים ולב כל ישראל פועם פעימותיו בהלמות אחת כלפי מעלה, ונעשים הם אגודה אחת לעשות רצון-קונם בלבב שלם, ואהבת ישראל שופעת ועולה באוהלי יעקב, ומתחזקת ומתחשלת במשכנות ישראל.

 

 ***

מיוחדים במשמעותם ומופלגים בצביונם הם "הימים הנוראים" במשכנות תימן, וחיבה יתירה נודעת להם מהם. לפי שבהם ניתנה להם ליהודי תימן שעת כושר להתחטא לפני אביהם שבשמים, לשפוך שיחם ומר נפשם על הכל, על המחיה ועל הכלכלה, על פדות נפשם ועל גאולתם מארץ מאפליה ומאוהלי-קדר.

 

יהודי-תימן תורת-אבותיהם בידיהם, דחו מנהג מפני דין והעמידו את עולמם על ההלכה בלבד; מיעטו במנהגות, ובהליכות עולמם אין לו למנהג אלא מקום מועט. וכל מנהג שבא למחיצתם "נבדק בי"ג נפות" אם כשר" הוא מבחינת הדין אם לאו. יצאו מכלל זה מנהגות נאים של מועדים וימים טובים שפשטו בישראל, שקיבלוהו עליהם וקיימוהו באהבה ובחיבה. ואם במנהגי ימים טובים של כל ימות השנה כך - במנהגי "ימים נוראים" על אחת כמה וכמה. מנהגים של ימים נוראים ראום יהודי-תימן מצרף לנשמותיהם, שבכוחם לטהר נפשותיהם ולזכך את מחשבותיהם לא-ל קדוש ונורא.

 

***

אני לדודי ודודי לי - דורשי נוטריקון עשו כתוב זה כמין חומר לדרוש אותו על חדש "אלול", חדש הרחמים והסליחות, ויהודי-תימן אף הם מיצו כתוב זה על נוטריקונו ועל משמעותו האליגורית בכל צורה של מיצוי לדביקות ולהשתוקקות, לתפילה ולסליחות, אף הם קיימו וקיבלו על עצמן להיות נעורים כל לילי חדש אלול ועשרת ימי תשובה מאחר חצות לאמירת ה"אשמורות" ("סליחות"), והרי חודש אלול בחינת "פרוזדור" ל"טרקלין" של "ימים נוראים". ובאפילת הלילות הפרושה על כל נראות דמויותיהם של באי בית הכנסת כשהם מהדסים ומרששים בסימטאות הבתים ומעוררים זה את זה משנתם בקריאות זירוזין לקום לשחר פני א-ל באמירת ה"סליחות".

 

 ***

ולאחר שעה קלה ומלא בית-הכנסת כל באיו, ולרבות הפעוטות, שהנאה להם בכך. חזן הכנסת פותח במזמורי-תהילים וב"סליחות" מיסודם של סלחי ספרד וב"מרנות" מיסודם של ה"גאונים". ונעימת הסליחות מיוחדת בתוגה שבה המדכדכת את הנפש ושוברת לבבות. יש בה בנעימה זו לכבוש, כביכול, אף לב מלכו של עולם...

תוך כדי אמירת-ה"סליחות" נעים ונדים מיד ליד ספלי הקפה המהביל המוגש למשחרי פני א-ל באשמורת זו, כרי לצחצח גרונם מצמאה וכדי להעביר חבלי שינה מעיניהם ותמונה מעפעפיהם. קפה זה מכינות נשים. צדקניות" הנעורות גם הן ויושבות סמוך לפתח בית הכנסת ומאזינות לאמירת הסליחות.

לא כלו עדיין ימי אלול וכבר רבה התכונה ורב המעשה במשכנותיהם של יהודי-תימן לקראת "ראש השנה". מעשים שבחולין תכופים ומשולבים במעשים שבקדושה, אלא שהצד השווה שבכולם הוא שאלו ואלו מכוונים לצורך יום טוב, שהכל יהא מתוקן ל"יום הנורא".

 

***

בתימן היו תקופות שהערבים, שהיו מלאים פחד מסתורי מפני השופר ואסרו את תקיעתו. והיו מקומות שהיו זקוקים לרשיון מיוחד מהשלטונות הערבים לתקוע בשופר.

 

***

"סליחות" היה השם הרגיל לתפילות והתחנונים באשמורת הבוקר, שנוהגים לקום, עדות המזרח מיום ב' אלול ואילך אחרי ימי ר"ח אלול, והאשכנזים לפי הזמן שבו חל ראש השנה, אם בשבוע של ראש השנה או שבוע לפני כן. שמש הספרדים בירושלים היה מכריז בלילות אלול "סליחות", דופק על דלתות וחלונות הבתים וקורא ל"בעלי-הבתים" בשמם לקום לסליחות. וכן נהגו כל עדות המזרח ואף האשכנזים.

 

מלבד השם "סליחות" משתמשים התימנים בשם "אשמורות" על שם הקימה ב"אשמורות" לתפילות ותחנונים.

 

***

בתימן היו הילדים קושרים קצה חבל ברגליהם ואת קצהו השני שמים בחלון. וכשהיה השמש בא לעוררם בחצות, היה מושך בקצה החבל שבחלון, והם מתעוררים. ילדים אלה היו גם מלווים את השמש בדרכו לעורר את הציבור, כשבידם שופרות קטנים. ותוקעים בשופרות לעתים בפתחי החלונות של הבתים לתוך הבית לעורר ישנים והיו חובטים את כלבי הרחוב שינבחו ויעוררו את הישנים.

 

הילדים הגדולים היו אומרים בתימן סליחות יחד עם הוריהם.

עוד מאמרים וכתבות

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן