שו"ת דברי חכמים – יורה דעה
אות ל"ה
נשאלתי ע"ד המפקד שעושים כאן בא"י ע"י ההסתדרות שהולכים לכל בית וכותבים השמות והגיל. ואח"כ סופרים אותם מתוך הכתב לדעת כמה הם במספר שמותיהם אי יאות עבדי או לא? והנני לחוות דעתי בזה לפני מעכ"ת. ולתשובתו הרמה עיני צופיות להורותינו מרוח קדשו את הדין לאמתו, ובקצור נמרץ אציגה נא לפני כת"ר מה שנראה לענ"ד מתוך דברי חז"ל:
איתא בפ"ב דיומא תנן בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהם מרובין רצין ועולים בכבש כל הקודם את חברו בד"א זכה. ואם היו שניהם שוין הממנה אומר להם הצביעו. ומה הן מוציאין אחת או שתים וכו'. ופי' רבי' עובדיה. ואם היו שניהם שוים בכניסתן אין אחד מהם זוכה לתרום. אבל מעתה כולם באין להטיל גורל. ומהו הגורל. הממונה על הפייסות אומר לכולם הצביעו. כלומר הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו מפני שאסור למנות אנשים מישראל. לפיכך הוצרכו להוציא את האצבעות כדי שימנו האצבעות ולא האנשים ע"כ.
ובגמ' שם (כתב ע"ב) תנא הוציאו אצבעותיהם למנין. והקשו ונמנינהו לדידיהו? ומתרץ. מסיע ליה לרבי יצחק דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפי' לדבר מצוה דכתי' ויפקדם בטלאים. והרמב"ם פסקה בהל' תמידין פ"ד ה"ד וז"ל: ולמה מונה המנין שהסכימו עליו על האצבעות שהוציאו ולא היה מונה על האנשים עצמן. לפי שאסור למנות ישראל אלא ע"י דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים. ע"כ:
ונראה כי יסוד כ"ז הוא מ"ש בפ' כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו. – ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם, והנה במנין בני ישראל היו משתמשים ע"י מחצית השקל. או לעת הצורך בדבר אחר כמעשה דשאול שנ' ויפקדם בטלאים. ובבית שני שמענו שמונין אותם ע"י אבר אחד מאבריו של כל אחד כדוגמת האצבעות וכמו שנהוג גם כעת בזמננו – שמונים ע"י אצבעות. ויצא איפא מכל זה שרק למנות את ישראל לגופותיהם הו דאסור אבל ע"י אבר אחד מהגוף ומכ"ש מתוך הכתב שמותר.
וראיה לזה מצאתי עוד בגמ' שבת (קמ"ח). תנן מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב. ואמרינן שם מ"ט. רב ביבי אמר גזרה שמא ימחוק. אביי אמר גזרה שמא יקרא בשטרי הדיוטות ע"כ: ש"מ מכאן דמנין מתוך הכתב איננו אסור כי אם בשבת גזרה שמא יקרא בשטרי הדיוטות כדפסקו הרמב"ם ומר"ן, אבל בימי החול נראה דמותר. אך קשיא לי טובא איך ספר יואב את בנ"י בפקודת המלך דוד ויצא הקצף מלפני ה' האם לא היתה הספירה בכתב? ואם נאמר שהיה ע"כ כתב ורק מפני שמנינם היה שלא לצורך ולכך יצא הקצף. א"כ למודעי אנו צריכים לדעת איזה מפקד לצורך ואיזה שלא לצורך ובכגון המפקד של ההסתדרות אם נקרא לצורך או שלא לצורך, יאיר עינינו כת"ר במאור תורתו ויזכה לחזות בנועם ה' ואור יזהיר כצאת השמש בגבורתו.
שו"ת החיים והשלום
למארי חיים כסאר זצ"ל
אות כ"ה
שאל השואל, מהו למנות את ישראל, לצורך.
תשובה אסור למנות את ישראל בכ"ג אפילו לצורך, וראיה לזה ממה שאמרו בפ"ב דיומא גבי פייס, שאומרים להם הוציאו אצבעותיכם למנין, והקשו ונמנינהו לגופייהו, ואמרי מסייע ליה לר' יצחק דאמר אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, ע"כ. וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות תמידין בדין ד', וכמו שהביאו שם ע"ז הרבה ראיות שאסור.
כתיבת תגובה