לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

כי במקלי

הספר כי במקלי

מן ההווי וההומור של יהודי תימן
לקט פסוקים מהתנ"ך וממקורות חז"ל בשימוש היום יומי בקרב יהודי תימן
אסף וכתב: ד"ר משה גברא
בהוצאת המכון לחקר חכמי תימן

מתוך הקדמת הספר בצירוף דוגמאות:

ספר זה הינו תיעוד ושימור של הווי והומור יהודי תימני טיפוסי, ההולך ונעלם בארץ ישראל לאחר עשרות שנות עלייה וקליטה של יהודי תימן בישראל. הווי זה מבוסס על שימוש שוטף בשפת התנ"ך תוך כדי ציטוטים של פסוקים שלמים או חלקי פסוקים. לרוב היו אומרים פסוקים אלו בהגייה תימנית ולעתים היו נוהגים לצטט פסוקים אלו עפ"י טעמי המקרא או תוך כדי הדגשה של טעם אחד.

בשיח היום יומי עשו יהודי תימן שימוש נרחב ביותר בתנ"ך ובכל ספרות חז"ל, כמו התרגום לתורה ולנביאים ולכתובים, פירוש רש"י לתורה, ברמב"ם, בספר ההלכות ובפירוש המשניות, ובכל ספר שלמדו בו מצאו פתגמים ומשפטים יפים שניתן להשתמש בהם בשפת היום יום.

המילה תנ"ך לא היתה נפוצה בשימוש היום יומי, אלא "כ"ד ספרים" או בקיצור: "ארבעה ועשרים", כיון שהתנ"ך מורכב מכ"ד ספרים. בארץ החל להיות נפוץ השימוש תנ"ך כפי ששמעתי מאבא מורי ז"ל, באות כ' סופית בדגש, ולא באות כ' כשהיא רפויה, כמקובל היום. ואולם, כאמור, השימוש הנפוץ ביותר גם בארץ לא היה תנ"ך אלא "כ"ד ספרים".

יהודי תימן היו אנשי ספר, לא במובן ובסדר הלימוד כפי שהיה ביהדות אשכנז, לימוד מספר בודד של דפי גמרא בעיון ובלימוד מפולפל בתוספת ראשונים ואחרונים. שיטת לימוד זו אינה התאימה כלל למציאות החיים בתימן, אשר היו מפוזרים בכל רחבי תימן בכאלף ישובים, ובממוצע חיו פחות מעשר משפחות יהודיות בכל ישוב בתימן. ראה על כך בהרחבה בהקדמה לספרי: אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן.

זאת ועוד, המצב הכלכלי בתימן היה קשה בדרך כלל, שכן המוסלמים בתימן היו מפגרים מאוד מבחינה טכנולוגית, כל שיטת העבודה וחרישת האדמות היתה כמו בימי הביניים. המוסלמים לא ידעו ולא בנו סכרים של מים בכדי לשמור על הגשם שירד, ועל כן השינויים הכלכליים בתימן היו חריפים במיוחד, שנה של גשם מרובה גרם לאוכל להיות בשפע ובזול, ויכל להיות מצב שבשנה לאחר מכן תהיה בצורת קשה ביותר, ורבים מתושבי הארץ ימותו ברעב.

זאת ועוד, רוב יהודי תימן חיו במרכז תימן בישובים ובכפרים הנמצאים על ראשי ההרים, ולמרות הקרבה של כפר לכפר בקו אוירי, הרי המרחק בפועל מכפר לכפר יכל להמשך שעות רבות, שכן יש צורך לרדת רגלי או על גבי החמור מהכפר הנמצא על ההר, ולהתחיל לטפס על ההר השני. כתוצאה מכך היו חייבים לדאוג שבכל כפר וכפר יהיו שוחטים, שלצורך ארוחת צהרים או בשבת לא יהיה צורך ללכת עם התרנגולת שעות כדי למצוא שוחט.

כלומר, שיטת הלימוד בתימן היתה בדגש על לימוד תורה באופן מעשי, ואסרו להנות מלימוד תורה, לכן גם גדולי חכמי תימן כמו הרבנים הראשיים היו עובדים לפרנסתם. לא היו ישיבות ללימוד תורה כפי שמקובל בארץ, שהממשלה מסבסדת את הלימודים, והקהילה או תורמים משלימים את ההחזקה של התלמידים.

מציאות חיים זו גרמה לכך ששיטת הלימוד היתה שיטה של לימוד בקיאות, כדי שכל ילד ידע לקרוא את פרשת השבוע, את ההפטרה, את התרגום, את פירוש רש"י, הלכות בעיקר מתוך הרמב"ם, לימוד משניות ומעט תלמוד. במציאות שכזו לא שייך לדבר על מסגרת ישיבה כמקובל בארץ.

השימוש בפסוקים ובפתגמים ממקורות חז"ל היה נפוץ ביותר בשיח היום יומי הרגיל, ויהודי תימן לא ראו בכך התנשאות או דבר מיוחד במינו, ועל כן כל יהודי תימני היה שוזר פסוקים ממקורותינו כמעט בכל משפט ומשפט שאמר, גם בשיח השוטף החולין. דברי תורה היו זורמים ושוטפים בכל שיחה ובכל שיג שהוא.

זקני תימן המלומדים אף היו יודעים כמעט על בוריה את השפה הארמית, וזכורני בילדותי כיצד ר' יחיא גורי ז"ל משיכון ה' בבני ברק, היה נוהג לשוחח שיחת חולין בשפה הארמית עם זקני תימן האחרים ולעתים אף אתנו בני הדור הצעיר. ידיעת השפה הארמית על בוריה היתה נחלת לומדי התורה, ולא רק ידיעתה מכוח לימוד התלמוד כפי שהיה אצל אחינו האשכנזים שעסקו רבות בלימוד הגמרא ופחות בתנ"ך. מספר ידידים אשכנזים סיפרו לי לפני שנים, כי כל הידע וההכרה שלהם בפסוקי התנ"ך הינם מכלי שני, דרך הפסוקים המוזכרים בתלמוד, מציאות שונה לחלוטין מנהוג בתימן, שכן כל ילד ובוגר היה חייב לקרוא בעצמו את הקריאה כאשר הוא עולה לתורה, הוא היה חייב לקרוא את הפסוקים במגילות מהתנ"ך כאשר מגיע תורו לקרוא בבית הכנסת, ועוד.

למעשה, הגברים שביהודי תימן דיברו לסירוגין ובמעורב בשלוש שפות שמיות: עברית היא שפת הקודש, ערבית כמי שחיים במדינה מוסלמית דוברת ערבית, וכן דיברו בשפה הארמית, מכוח בקיאותם ולימודם בתרגומים לתורה ולנביאים.

זקני תימן עשו שימוש נרחב בפסוקים אלו למטרות שונות: ראשית, בתור אוצר מילים ענק שיש בו גיוון רב כמעט לכל רעיון שרצו לומר. שנית, כאשר רצו לומר דברים ברמז או בעדינות ולא לומר דברים מפורשים, כגון אדם שהיה מדבר שטויות ודברי הבל היו אומרים עליו: "איוב לא בדעת ידבר", ותולים כביכול את הדברים על איוב, אבל פשוט וברור כי כוונת הדברים על האומר.

שלישית, כאשר רצו לומר דברי ביקורת חריפים ביותר או בציניות העדיפו להשתמש ברמז בפסוקים שמשמעותם חריפה מאוד.

השימוש בפסוקים הוא כמו השימוש במדרשי אגדה, לעתים הדברים נאמרים כפשוטם, ולעתים אין מדובר כפשוטם של פסוקים, שכן אין מדובר בלימוד הלכה למעשה כפי שדייקו חז"ל בלימוד ההלכה, אלא מדובר בשימוש כפי שמקובל במדרשי אגדה של חז"ל, העברת מסרים חינוכיים או הנהגתיים בדרך שקלה יותר להבנה דהיינו ברמזים, או בדרך של סימנים.

בהתאם לכך, קיימים אין סוף מובנים לאותם פסוקים, שימוש שעושה אדם אחד בפסוק יכול להיות הפוך לשימוש שעושה בו חבירו, וכן הלאה. לעתים אף אותו אדם עושה שימושים שונים לאותו פסוק, ורק לפי הקשר הדברים והרקע ניתן לדעת לאיזה מובן השתמש בשיחה זו.

ככלל, יהודי תימן הרגישו מספיק חפשיים לנצל את פסוקי התנ"ך לשימושים השונים בחיי היום יום. המצאת מובנים אחרים לאותו פסוק נמשך עד ימינו אלה, ומידי פעם בכל שנה אני נתקל בשימוש בפסוקים אחרים או המצאת מובנים נוספים לאותם פסוקים.

לעתים קרובות אני נתקל באותם פסוקים ובאותם מובנים אך הדוגמאות שניתנות הן שונות, בהתאם למצב ולתקופה. למשל, אם בילדותי היו עושים שימוש בפסוקים מסויימים כנגד נאצר מלך מצרים, הרי הדוגמה היום תהיה ראשי המחבלים הנוכחים, כמו נסארללה בלבנון, נשיא איראן, ואויבים אחרים.

ספר זה בא לשמר ולתעד אוסף גדול של חכמת חיים זו כפי ששמעתי מזקני תימן או כפי שמסרו לי בשמם, וכמובן שאינו מכיל את הכול, אלא רק את הפסוקים והמובנים שאספתי לי במשך שנים רבות, מאז שהתחלתי לעסוק בחקר יהודי תימן לפני כשלושים שנה.

במהלך עשרות שנות מחקר ראיינתי ושוחחתי עם מאות אנשים לצורך המחקר וכתיבת הספרים, בעיקר לצורך אנציקלופדיה לחכמי תימן, שיצא לאור בשני כרכים כ- 3,200 ערכים של חכמי תימן, וכן בספר אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, שאף הוא יצא לאור בשני כרכים, בו ראיינתי ואספתי חומר על כ- 2,600 ערכים, שמות של מקומות ישוב של היהודים בתימן. כמו כן נעזרתי גם בכשבע מאות הראיונות של "פרוקט ההצלה" שערכה עמותת "אעלה בתמר" מתל אביב בתקופה של כחמש עשרה שנה, בה ראיינו זקנים וזקנות יוצאי תימן על החיים בתימן ועל תחילת ההתישבות של יוצאי תימן בישראל, פרויקט שנעשה בחדשים אלו, ואני מקווה כי בחדשים הקרובים ספר זה יצא לאור. פרוייקטים אלו הם המקורות החשובים ביותר לספרון זה. בנוסף לכך אספתי פסוקים ורעיונות ששמעתי מאז ילדותי ועד היום, וכן איסוף בספרים השונים.

ברור שלא הצלחתי לאסוף הכול, וידוע לי שישנם פסוקים ושימושים רבים נוספים לפסוקים אלו, ובכל זאת יש צורך להעלות על הכתב פסוקים שלו שמא אף הם ישכחו וילכו לאיבוד. מי שיש בידו חומר נוסף מוזמן לשלוח אלי.

כמעט בכל הערכים לא כתבתי מיהו המקור, כיון שהדברים לא נרשמו אצלי במשך עשרות שנים ולא חשבתי בזמנו להוציאם כספר או לפרסם את הדברים. רשמתי לי לצורך הנאה אישית ולכן לא ציינתי בכל פסוק מיהו המקור. מה גם שלא תמיד ידוע לי מי המקור למובן זה. מדרך הטבע סביר שרוב המובנים עברו מדור לדור ולאף אחד אין זכויות על כך, ויש שהמציאו רעיונות יפים שהתגלגלו ולא ידוע מי המקור. סביר מאוד שיש המצאות וחידושים במובנים מסויימים, וכשהיתה בידי הידיעה מיהו בעל החידוש ציינתי זאת לאחר כל ערך.

חלק מהפסוקים והמובן שלהם אינם מיוחדים דווקא ליהודי תימן, והם נוהגים בכל הציבור שבקי ואוהב את לשון תנ"ך, וכן בקרב עדות רבות, כל עדה שהיתה בקיאה במסורת ובלשון מקרא וחכמים. ובכל זאת צירפתי אף פסוקים אלו למרות פשטותם, כדי לרכז חומר רב בנושא זה. יש פסוקים האופיינים במיוחד ליהודי תימן, והשתדלתי להדגיש זאת.

לעתים נאמרו פסוקים קשים ביותר ופוגעניים במיוחד, ואף בניסוח חריף וגס, הן בכתיבה או באמירה, ורק במקרים יוצאי דופן השמטתי אותם. השתדלתי להעלות על הכתב כמעט כל פסוק גם אם הוא קשה, אלא שבמקרים אלו השתדלתי לעדן את הניסוח. חלק גדול מהפסוקים והמובנים ובעיקר לדוגמאות, עוסקים בתיאור פעלם המזיק והקשה של גופי שמאל הקיצוני בארץ או ביקורת חריפה במיוחד על גורמי המימסד בשנים הראשונות למדינה, או על מוסדות השלטון בהווה כמו פרקליטות או בתי משפט, ובמקרים אלו לא השמטתי את הדברים, כיון שספר זה הינו ספר תיעודי, ומה גם שלדעתי חלק גדול מהביקורת היא צודקת ואין לחשוש מהאמת גם אם היא קשה וגם אם היא פוגענית, כיון שגורמי שלטון אלו פעלו בניגוד לחוק ניצלו לרעה את ישיבתם בשלטון כדי לפגוע שלא כדין בגופים ובאישים מסויימים. מ"מ, השתדלתי כמעט ולא להזכיר שמות אלא רק את הגופים השונים.

כיון שכמעט כל הפסוקים והמובנים נאמרו בפרהסיה ובאירועים שונים הרי שעל שימוש במושגים אלו אין זכויות יוצרים, ולכן כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ויכול לעשות בפסוקים אלו גם שימוש אחר.

להלן דוגמאות מהספר:

א) לשאלה מה נשמע? התשובה האופיינית של זקני תימן היתה "אהיה אשר אהיה".

ב) לשאלה מדוע ההורים לא ערכו לנו ילידי הארץ בר מצוה או יום הולדת, התשובה האופיינית היתה "יום הולדת את פרעה", דהיינו, רק לפרעה ולמלכים רשעים עורכים ימי הולדת, וכך נסתתמו טענותינו.

ג) לתיאור המצב הכלכלי הקשה בו היו בתימן ובארץ לאחר העלייה, נהגו זקני תימן לומר "כי במקלי" הנאמר בהקשר ליעקב אבינו "כי במקלי עברתי את הירדן הזה".

ד) לתיאור המצב הדתי הקשה בו נתקלו עולי תימן בארץ נהגו חלקם לומר "ומפני חטאינו גלינו לארצינו", במקום "גלינו מארצינו" (מתפילת מוסף לחגים).

ה) "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" (בראשית כח, יב) – אבי מורי החסיד ר' חיים גברא ז"ל היה נוהג להשתמש בפסוק זה לתיאור הגזים בבקבוקים מוגזים כמו סודה וקולה, ולגזים היה קורא בקיצור: מלאכים.

ו) "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" – הנאמר גם בציניות, כאשר רואים אדם בא לבית הכנסת או לבית המדרש עם עתונים או עלונים או ספרים לא מתאימים.

ז) "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה" (תהילים פד, ד) – במסגרת המחקר על הרב הגאון הרב ישעיהו משורר זצ"ל, אב"ד בפ"ת וחבר מועצת הרבנות הראשית בירושלים, מצאתי באחד ממכתביו כי הוא ביקש פינה קטנה, שולחן וכסא למלא את תפקידו, וכאשר לא נענה, השתמש בפסוק זה.

ח) "מרוק ברחמיך הרבים" (מתוך התפילה: אבינו מלכינו) – נאמר בזמן סעודה על ידי הסועדים אל המלצר, בבקשה להוסיף מרק (ד"ר יהודה עמיר בשם פרופ' יהודה רצהבי ז"ל).

ט) "מתוקה שנת העובד" – נאמר בציניות על אדם הישן בבית הכנסת בזמן התפילה או בזמן הלימוד, וכן על ידי המורה בזמן שהתלמיד נרדם בשיעור.

י) "ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר" (תהילים נט, ז) – נאמר על ידי הזקנים כביקורת על הצעירים המסתובבים ומטיילים בחוצות העיר בחוסר מעש.

יא) "ועפר תאכל כל ימי חייך" (בראשית ג, יד) - נאמר בציניות על עולי תימן שהיו נוהגים להכניס לפה טבק – בתימנית בורדקאן.

יב) "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (בראשית כח, כ) -

מנין אנו יודעים כי יעקב אבינו היה "תימני"? שכן הוא מתפלל לקב"ה שיביא לו לח"ם, ו וכי יעקב אבינו רצה לאכול לחם בלבד ולא דברים נוספים? אלא שביקש לח"ם בר"ת: לחוח, חלבה, מרק.

יג) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן" (שמות כ, טו) – בחתונה של בת דודי רבקה היו אפקטים של רעש, זיקוקין, אורות מרצדים וכדומה, בדומה לנעשה במועדונים, ואז אחד החוגגים השווה זאת בציניות למעמד הר סיני כביכול.

יד) "ייראוך עם שמש" (תהילים עב, ה) – נאמר על ידי זקני העדה כאשר ראו כי צעירי הקהילה קמים מאוחר ולא קמים להתפלל מוקדם כפי שהיה מקובל בתימן.

טו) "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט, יג) – נאמר על אנשים הנמצאים בסעודה ואוכלים כל הזמן ומחסלים את כל האוכל בלי לומר דברי תורה.

טז) "כי באלה נפרדו הגויים" – ראשי תיבות כבנ"ה

בריאו"ת

ראשי תיבות: בולם רוגזו ימעט אכילתו וירבה תנועתו (רמב"ם)

מחיר שוק: 60.00 ש"ח
מחיר מבצע: 45.00 ש"ח
החיסכון שלך: 25%

עוד ספרי מחקר

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים