לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

בדין הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבה

ביאור שיטת רבותינו כמוהר"ר חיים כסאר זיע"א,

וכמוהר"ר יוסף צובירי זיע"א.

[פורסם בקובץ הלכה ומסורה מס' 5 ע' 8]

בדין הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבה


א. וז"ל רבינו בשו"ת (החיים והשלום סי' קצ"ח): שאל השואל; בני הישיבה הלומדים בבית המדרש ואוכלים וישנים שם, האם הן יוצאין בנ"ח שמדליקין בבתיהם או יסמכו על ראש הישיבה שמדליק נ"ח שם.

תשובה: אע"ג דיוצאין בנ"ח שמדליקין בבתיהם מ"מ למ"ד צריך לברך על הראיה אף שמדליקין עליהם בבתיהם לצאת ידי הכל יסמכו ג"כ על ראש הישיבה שמדליק שם ויעמדו בשעה שמברך בכדי שיענו אמן. ע"כ.

וכך השיב רבינו כמוהר"ר יוסף צובירי זצוקללה"ה לשואל, שאין בחור ישיבה צריך להליק כיון שיוצא בהדלקת הוריו, ואם רוצה להדליק בעצמו ידליק בלא ברכה. וכן הורו כמה מגדולי הזמן.

ב. והנה בגמ' בשבת ת"ר מצות נר חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים וכו' וב"ה אומרים יום א' מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך, ונחלקו הראשונים אם דין מהדרין מן המהדרין קאי אמהדרין או אנר איש וביתו, דשיטת הרמב"ם דקאי אהמהדרין ושיטת התוס' דקאי אנר איש וביתו, ומרן פסק בסי' תרע"א כד' התוס' וכ"ה מנהג ספרד שהביא הרמב"ם שכל בני הבית נפטרים בהדלקת בעה"ב.

ובגמ' שבת כ"ג א' אמר רב ששת: אכסנאי חייב בנר חנוכה. אמר רבי זירא: מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא. בתר דנסיבי איתתא אמינא: השתא ודאי לא צריכנא, דקא מדליקי עלי בגו ביתאי. והכי קי"ל בסי' תרע"ז דאכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו דוקא הוא דצריך להשתתף אבל במדליקין עליו בביתו א"צ להשתתף.

והנה מתבאר מתוך הסוגיא והראשונים דיש חילוק בין נשוי לבחור, דמה"ט כי הוי בי רב היה צריך להשתתף, ולבתר דנסיב לא צרוכן מבואר בשאלתות דרב אחאי שכתב (שאלתא כ"ו) וז"ל, ואפי' אורח חייב לאשתתופי בהדי בעה"ב בנר חנוכה והוא שהיה רווק אבל יש לו אשה לא צריך. ע"כ. ולשון ר"ח ואי משתתף בהדי אושפיזי או אם היה נסיב תו לא צריך. וז"ל רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ט ח"א): אכסנאי שמתאכסן בבית בעל הבית צריך לפרוע שו' דבר בשמן של נר חנוכה ואם יש לו פתח בפני עצמו צריך להדליק משום חשד ולא די לו לפרוע בשמן וכל זה מיירי באדם שאינו נשוי ואין מדליקין עליו בתוך ביתו אבל אם מדליקין עליו בתו' ביתו אינו צריך לא להדליק ולא לפרוע בשמן כך פשוט בשבת. ע"כ. וכ"ה בסמ"ג.

וצריך ביאור מה החילוק בין בחור לנשוי הא בחור נמי מכלל בני בית של אביו וכי הא דנשוי יוצא בהדלקת אשתו יצא הבחור בהדלקת אביו, וכי הא דבעלמא יוצא הבן בהדלקת אביו.

ובס' שלמי תודה עמ' ק"פ כתב לתרץ עפ"י הירושלמי פ"ק דקידושין ה"ז דר' זירא ור' אבין לא הוו להו אב ואם, וא"כ ניחא שבבחרותו לא היה מי שידליק עליו, עיי"ש שפלפל בזה, אולם מדברי הראשונים הנ"ל מוכח לא כן שהרי כתבו חילוק בין בחור לנשוי להלכה.

ג. ונראה לפמש"כ המאירי שם וז"ל ומ"מ אם היה נשאוי שנמצא קובע בית לעצמו בעיר אחרת אע"פ שאין לו בית בזאת העיר אינו צריך אף לשתוף שהרי מדליקין עליו בביתו. ע"כ. ועפ"י דבריו נראה שהבחורים היו קובעים עצמם לזמן רב במקום לימודם, משא"כ נשוי שחוזר לביתו לפרקים ועל כן ביתו הקבוע הוא בעיר שאשתו שם, ולכן יוצא בהדלקתה.

ועפי"ז מובן שבחורי ישיבה בזמננו שלעתים קרובות חוזרים לבית הוריהם, הרי הם עדיין בכלל נר איש וביתו.

וסייעתא לזה יש להביא ממש"כ במחזור ויטרי סימן רל"ח בשם ס' התרומה ואנשים הרבה בבית אעפ"י שחלוקין באכילה ישתתפו לקנות נר אחד ותו לא. ואם הוא במקום אחר כגון הבאים ללמוד חוץ לביתם או אורח אין צריך ליתן בנר אם יודע שאשתו או אביו ואמו מדליקין במקומן כדא"ר זירא כי הוינא בי רב כו'. ע"כ. הרי שכתב שיש לסמוך על הדלקת אביו ואמו, וכ"כ בס' הפרנס סי' קנ"ב ודיורין הרבה בבית אחד ישתתפו לקנות הנרות ותו לא צריך והמהדרין מן המהדרין נר לכל אחד ואחד ומי שהוא אורח ויודע שמדליקין עליו בביתו אשתו או אביו ואמו או בני ביתו אז אין צריך לתת להם מעות להשתתף במקום שהוא.

ולכאו' תיקשי מהא דר' זירא, וצ"ל דאף בזמנו לא היו הבחורים הולכים לזמן ארוך כבזמן הש"ס ועל כן יוצאים בהדלקת הוריהם, וכ"ש בחורי הישיבות שבימינו.

ד. ואין לומר דדוקא בזמנם שהיו מתגוררים אצל בעלי בתים ואין להם דירה לעצמם אין מקום דירתם מחייבם בהדלקה נוספת, ואילו בזמננו יש לבחורים דירות מגורים המיוחדים להם להתאכסן שם, יתחייבו להדליק במקום מגוריהם אע"פ שמדליקין עליהם בביתם משום חשדא כדין אכסנאי שיש לו פתח פתוח דלא סגי בשיתוף בפריטי, וה"ה למי שמדליקין עליו בביתו כמש"כ בשתילי זיתים סק"ג. [ואם יתחייבו משום חשדא היינו להדלקה בלא ברכה כמש"כ רבינו בשתילי זיתים שם].

נראה לומר דכיון דחשד היינו מבני מתא כמבואר בגמ' כ"ג א' ובני מתא ידעי דבית זה הוא אכסניה לבחורים, א"כ ליכא חשדא דיודעים כולם שסומכים על הדלקת הוריהם, ועוד לפ"מ שהכריעו גדולי זמננו דבזה"ז ליכא חשדא משום שיש שנוהגים להדליק בפנים, א"כ לש שייך לחייבם מצד חשדא כלל.

ה. ומש"כ רבינו מהר"ח כסאר זצ"ל דלצאת ידי הכל ישמעו הברכה מהמדליק בברכה, הנה בשו"ע תרע"ו ס"ג איתא מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים, ובליל ראשון מברך גם שהחיינו, ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו. ע"כ.

ובשתילי זיתים סק"ו הביא מהפר"ח שאין חיוב בראיה דלא כרמ"א תרע"ז ס"ג שיש חיוב לראות את הנרות, והמשנ"ב סק"ו הביא ד' הסוברים דגם שמדליקין עליו בביתו כיון שאין מדליק בעצמו ולא משתתף בפריטי צריך לברך על הראיה, ואמנם לדידן לא קי"ל כדעה זו ולכן רבינו השתילי זיתים לא העלה ד' מג"א והט"ז בזה, מ"מ כתב רבינו דמהיות טוב לשמוע הברכות בהדלקה בהיכל הישיבה, ובזה יוצאין ידי חובת הראיה, וגדולה מזו מצינו מן הראשונים דס"ל שאף מי שאין מדליקין עליו בביתו יוצא יד"ח בהדלקת ביהכנ"ס א"כ כ"ש לברכת הרואה.

עוד מענייני ימי החנוכה

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
החנות