לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

הידעת מהי מגילת בני חשמונאי?

 

ברוך הוא וברוך שמו אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש, ונתן בחלקי להוציא לאור עולם את מגלת בני חשמונאי המיוסדת על פי מהדורת מו"ר הגאון מארי יוסף קאפח זלה"ה וכפי שנדפסה בסוף ספר דניאל עם פירושו של רבנו סעדיה גאון.

בראשית דברי אעתיק מדברי קדשו של מו"ר הגאון זצ"ל (עמ' ריט): "בכמה כתבי יד תימן העתיקים של ספר דניאל עם תרגום רס"ג, נהגו לספח גם מגלה זו שהיא מגלת בני חשמונאי, הידועה יותר בשם מגלת אנטיוכס [כך מבטאים בני תימן ולא אנטיוכוס]. מפני שהמאורעות המסופרים בה הם חלק מחזונותיו שלדניאל, וכפי שפתרן רס"ג בפירושו המורחב שלפנינו. לפיכך מצאתי לנכון גם אנכי לצרף מגלה זו לספר דניאל, כי לא טוב אנכי מאבותי. ואף גם זאת הרי בכל סדורי התפלה העתיקים נוסח תימן המקורי כלומר "בלדי" הנקרא "תכלאל", רבים "תכאליל", כתבו מגלה זו כחלק מסדר תפלת חנוכה ומנהגיה. כי לפנים היו נוהגים ללמדה לתינוקות בבתי הספר בימי החנוכה, אלא שבמאתים וחמשים השנים האחרונות כאשר פשטה פשתה ורבתה השטחיות בכל פינות התורה ולימודה בשל סבות שהזמן גרמן, חדלו מלמדי התינוקות ללמדה כי רובם לא ידעו מה היא, וכפי שתיאר סבי זצ"ל את מצב רוב מלמדי התינוקות רמתם ומראה בתי האולפנא בדורות האחרונים. ברם זכור לטוב סבי זצ"ל אשר החזיר עטרה לישנה ולימד אותה לתלמידיו בימי החנוכה עם תרגום רס"ג, בתוספת הסבר המאורעות. וכך נהגו אחריו תלמידיו ושומעי דברו, שבימי החנוכה שננוה לתלמידיהם, מי עם תרגום רס"ג ומי ללא תרגום רס"ג איש איש כפי מהללו". עכל"ק.

המגלה נכתבה בארמית ולא בלשון הקודש, ונראה טעם הדבר כדי לפרסם הנס היה צורך לכתבה בשפה המדוברת שבזמן ההוא. ולכן כיון שרובם דיברו בלשון הארמית אף נכתבה המגלה בשפה זו. שמות רבים ישנם למגלה זו יש הקורין לה "מגילת בני חשמונאי" ויש שנקראת גם "מגילת אנטיוכס" או בשם "מגילת חנוכה", "מגלה יוונית", "מגלת מתתיהו". אציין שיש בין המגלה לסיפור החשמונאים שבספרי המקבים ויוסף בן מתתיהו שינויים מהותיים ולעיתים העירונו על כך. מגילה זו, המספרת על מרד החשמונאים, נשתמרה בלשון הארמית. השתדלתי להיות הכי קרוב למקור עד כמה שידי יד כהה מגעת. ואפשר שהיו מילים שניתן לתרגמן אחרת ממה שאני תרגמתי. כמו כן, העלתי את הערותיו של מהר"י ונה זלה"ה מחכמי תימן לפני כארבע מאות שנה ע"פ מה שהעלה מו"ר הגאון זצ"ל במהדורתו. כמו כן הוספתי הערות אשר מאירות ללומד נקודות רקע והבנה נוספות. ניקודה של המגלה נוקד על ידי על פי ההוצאות השונות של מגלות בני חשמונאי, אי לזאת יתכן ותמצאנה שגיאות בניקוד מעט מזעיר. ועל זאת נאמר שגיאות מי יבין וכו'.

הטעם שנקראת [לפי חלק מהדעות] מגלה זו על שמו של אנטיוכס הרשע מה שלא מצינו ב"מגלת אסתר" שתקרא "מגלת המן", עיין לאדמו"ר מחב"ד ממ"ש זלה"ה (תורת מנחם התוועדויות תש"ן חלק ב עמ' 43-49) שהמגילה של פורים נקראת "מגילת אסתר" על שמה של הצדקת, ואילו מגילת חנוכה נקראת "מגילת אנטיוכס" על שם רשע, מכיוון שעניינו של פורים הוא בתוך תחומי הקדושה עצמה, לכן נקראת המגילה על שמה של אסתר. מאידך, חנוכה עניינו להפוך את החושך החיצוני לאור ולהפוך את הרע של אומות העולם לטוב, נקרא סיפור הנס על שם אנטיוכוס, שאותו היו צריכים להפוך לטוב. עכת"ד. ודפח"ח. טעם נוסף ראיתי להגר"י סרנא זצ"ל ראש ישיבת חברון בדליות יחזקאל (ח"ד עמ' פח) הו"ד בממלכת כהנים (עמ' קנה) שחששו שאם תהיה המגלה סיפור על ישועת ישראל ישרפוה שלטונות הגויים ויחרימוה, אבל אם תהיה ע"ש אנטיוכס, אע"פ שהספור הוא על ישועת ישראל יחשבו שזהו כבוד לאטניוכס וישאירוה, ותשאר לנו המגלה היקרה הזו. ולכן קדמוננו כיוונו יפה. משא"כ במגלת אסתר קראוה ע"ש אסתר מפני שבזמנה היה כבודם של ישראל גדול בעיני אחשורוש ולא היה להם לחשוש מכלום. עכת"ד.

 

מחבר המגלה

בספר הגלוי המיוחס לרבנו סעדיה גאון נאמר שמגלת בני חשמונאי נכתבה על ידם [ראה לקמן צילום מספר זכרון לראשונים חוברת ה' עמ' קנ בהוצאת א. א. רכבי]. ואכן כתב רס"ג בהקדמתו למגלה (עמ' רכא מהדורת מו"ר הגאון זצ"ל): "לפיכך חייבני הדבר הזה לספחה כספר, ואקבע אמתתה למתענינים שלא יחדלו מלספרה... ולפי שהיתה פרשת מרדכי ואסתר אחרי קי"ח שנה כפי שמתבאר בספרי עליה [לצערנו עדין אין בידינו פירושו לאסתר – הערת מו"ר הגאון זצ"ל], הוצרכתי לקבוע אותה אחריה, וראיתי לפסקה [לחלקה לפסוקים – הנ"ל] ולהטעימה [לקבוע לה טעמים – הנ"ל] ולסמנה [לקבוע ניקודה – הנ"ל] כדי שיהא העיון בה מושלם". עכל"ק. נראה שלא היה רס"ג נותן חשיבות כזו גדולה למגלה אלא אם כן נתחברה באותו דור ועל ידי החשמונאים עצמם וכמגלת אסתר שנכתבה ע"י מרדכי ואסתר וחכמי הדור ההוא.

מאידך מצינו לבעל הלכות גדולות (הלכות סופרים עמ' תרפד, מהדורת מכון ירושלם) שהמגלה נכתבה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. הרי לדבריו המגלה נכתבה למעלה ממאה שנים אחר נס חנוכה.    

קריאתה בקהילות ישראל

מנהג תימן כפי שהעלה מהרי"ץ זלה"ה בתכלאל עץ חיים (חלק א דף שלא.) וז"ל: "ויש שקורין מגלת אנטיוכס בשבת אחר ההפטרה, ואין חיוב, רק למצוה בעלמא לפרסם הנס בישראל". ע"כ. ובממלכת כהנים (עמ' כח הערה 15) הביא בשם הרב ד. נ. רבינוביץ שבכתב יד אחד של המגלה הנמצאת בגניזה הקהירית ישנה כותרת זו: "תוספת תרגום לרני ושמחי". רני ושמחי היא ההפטרה לשבת חנוכה כידוע, נראה אם כן שמגלה זו הייתה נקראת כהוספה לתרגום ההפטרה. עיי"ש. בשנים מאוחרות יותר הנהיג הגאון מוה"ר יחיא קאפח זלה"ה סבו של מו"ר הגאון זצ"ל לימוד המגלה עם תפסיר של רס"ג כפי שהבאנו דבריו בראשית ההקדמה.

מנהגים שונים בקהילות ישראל השונות ישנם בקריאת מגלת בני חשמונאי. בעל שבלי הלקט (שבלת קעד) שמקום שנוהגים לקרות מגלת אנטיוכס בחנוכה, אין ראוי לברך עליה, מפני שאין שורש חובה כלל. ע"כ. וכן הוא בתוספות רי"ד למסכת סוכה לדף מד ע"ב ד"ה "חביט". ומינה משמע שבמקומו (איטליה) היו שקורין את המגלה. וראה עוד בסידור אוצר התפלות (חלק ב עמ' כג ע"ב) כתב וז"ל: בסדור כמנהג כפא וק"ק קרא סוב כתוב נוהגין לקרות מגלת אנטיוכס (בשבת) במנחה אחר קדיש תתקבל משום פרסומי ניסא ואומר (בתחלה) כל ישראל ואח"כ קורין את המגלה". ע"כ. עיי"ש. מבואר שאף בקהילות נוספות היו קורין את המגלה. וראה כל זה בממלכת כהנים (עמ' כו-כז). ועיין עוד ארשת (שנה רביעית עמ' 166) שמנהג יוצאי גרדיא שבאלג'יר לקרות מגלת בני אנטיוכס בשחרית של שבת חנוכה אחרי קריאת ההפטרה. עיי"ש.

 

תכלאלים

בסידורי תימן העתיקים [תכלאלים] הקדומים והמאוחרים שעד סוף המאה השבע עשרה נפוץ מאוד למצוא את מגלת בני חשמונאי. תהליך השמטת העתקת המגלה החלה במאה הי"ח [וכדברי מו"ר הגאון זצ"ל שבמאתים וחמשים שנים האחרונות פשתה השטחיות וכו'] בעקבות חדירת סידורי הדפוס לתימן שבהם לא מופיעה מגלה זו, עיין לידידנו ד"ר משה גברא הי"ו במחקרים בסידורי תימן (חלק א עמ' 559). וחזיתי לר' יהודה לוי נחום ז"ל בספרו "ספר מכמנים מחשיפת גנזי תימן" בהוצאת אפיקים, תל אביב ה'תש"ן (עמ' רצב-רצה) שהדפיס מגילת אנטיוכס בעברית מתוך תכלאל כ"י מן המאה השבע עשרה. יחודו של נוסח זה הינו כתיבתו בעברית ולא בארמית או בערבית כבשאר התכלאלים. לכן, מידי פעם בפעם העליתי את שינויי הלשון בין המגילה המונחת לפניך הקורא לבין המגלה הכתובה באותו תכלאל כ"י [להלן יל"ן]. ולצערנו בסידורי התפלה שהודפסו בימינו לא העלו את מגלת בני חשמונאי.

ואנן בקהלינו "יד יוסף" זכינו לחדש מנהג עתיק יומין של קריאת המגלה ובשבת חנוכה ה'תש"ע קרינו ולמדנו את המגלה בצבור.        

 

הכו"ח להחזרת עטרה לישנה
ער"ח אביעד ב"ר שלום יצ"ו אשואל

לשמיעת קטע מתוך קריאת מגילת בני חשמונאי לחץ כאן

 

מתוך: "מועדי משה" על הלכות חנוכה מאת: הרב אביעד אשואל, קרית אונו, תשע"א ליצירה, בשכ"ב לשטרות מובא כאן באדיבות מכון מש"ה, לחקר משנת הרמב"ם

עוד מענייני ימי החנוכה

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
החנות