לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט
מוהל מומחה

תולדות אבא שלום שבזי מתוך ספר חכמי היהודים בתימן.

רבי שלום ב"ר יוסף שבזי זלה"ה

הרב הצדיק רבי שלום שבזי גדול משוררי יהדות תימן, נולד לאביו רבי יוסף משתא בשנת השע"ט לב"ע בכפר נגד אלוליד, במחוז שרעב אשר בדרום תימן. למד תורה אצל תלמידי חכמים שבעירו, ובכשרונותיו הברוכים למד והשכיל בכל חלקי התורה, משנה וגמרא מדרשים ופוסקים, וחבורים קדמונים, וידיו רב לו בחכמת הקבלה, זוה"ק תיקונים ושאר חיבורי המקובלים שהשיגה ידו. כן עסק הרבה בפילוסופיה ושאר חכמות, כפי שמשתקף מחבוריו ושירותיו. רבינו שלום נתייתם מאביו בעודו נער כבן חמש עשרה שנה, והיה נאלץ לשאת בעול הפרנסה כדי לפרנס את אמו. בנדודיו הגיע גם לעיר צנעא ונכנס ללמוד מפי חכמי צנעא, והדבר בא לידי ביטוי בשיריו בהם הוא מהלל את ישיבת חכמי צנעא. לאחר מכן קבע את מושבו בעיר שבז הסמוכה לתעז, ומכאן כינויו אלשבזי כפי שכותב בספרו חמדת ימים "אני צעיר המחברים שלם בירב יוסף ישראל מכונה ע"ש משפחתי מבני משתא ועל שם עירי אלשבזי".

לפרנסתו עסק באריגת טליתות. כבר בצעירותו פיעמה בו רוח ה' והחל לחבר שירים ופיוטים, שכולם רוויים כסופים וערגה לגאולת עם ישראל מגלותו, והשתוקקות נפשו לאהבת השי"ת, בד בבד נשזרו מסביב לאישיותו הרבה אגדות נפלאות על מעשי נסים ומופתים שעשה רבי שלום למען בני עמו, ובאהבה והערצה היה נישא במו בפי כל, אבא שלם.

לימים עזב את עירו שבז והתישב בתעז הסמוכה, שם בנה לו בית כנסת ומקוה, לא הרחק משם נמצאה מערה ובה מעין קטן שרבים נרפאו במימיו בזכותו של רבי שלום. את מקומו המיוחד בין חכמי תימן קנה עקב שירתו הענפה שהגיעה למאות, וי"א כחמשה עשר אלף שירים, פיוטים וסליחות שחבר. ובשירו "אהובי איך יסוד תשאל" אומר רבי שלום, "מרובים שאלות שלם ידידך ושיריו לא יכילון הניירות", בזמרתו ובפיוטיו ביטא את האהבה שבין הקב"ה לכנסת ישראל, ורובם ע"ד חכמת הנסתר, וכולה שירת קדש שלהבתיה. שיריו היו מקור להשתפכות הנפש ולהתעלות רוחנית של כל יהדות תימן, בכל בית יהודי בשבת וחגים, בשמחה ובמשתה, ואף בתפילות על צער עם ישראל.

מספרים כי בימיו של מארי חיים קורח זצ"ל היתה עצירת גשמים, ואף שהרבו תפילות לא נענו, מה עשה רבי חיים, בשמחת נישואין שהתקיימה באותו זמן, אמר דברי התעוררות על המצב ואמר ג"כ שבשירה לכבוד החתן יכוונו, ואפשר שה' יענה לשועתם, ואכן כך אירע, שרו המשוררים משירי רבי שלום, ומארי חיים רוקד עם החתן ביראה ובדמעות. וכשסיימו לשיר, השמים התקדרו עבים וגשמי ברכה עזים נתכו ארצה.

אף ששירי רבי שלום התפשטו במשכנות ישראל, הרי פיוטיו וסליחותיו לימים הנוראים, לא נכנסו לסדור התפלה, כדרך שלא נהגו להשתמש בפיוטי חכמי תימן בביהכנ"ס, כ"א משל חכמי ספרד.

רבי שלום חבר ספר "חמדת ימים" על התורה, בפרד"ס - פשט, רמז, דרש, סוד, על דרך הקבלה, כמו"כ עסק הרבה בקבלה מעשית והיה בקי בחכמת התכונה, כתב עוד ספר בשם גורל החול (סוד הנקודה), וכך כותב בהקדמתו לספר זה, "דע שתועלת זה "ספר החול" גדולה, ורוב טורח שטרחתי עליו הוא לצורך גדול, כגון לשאל אם לילך אצל המלך, או ענין אחר, אז יראה בו, ואל יסמוך על הנס ויסכן בעצמו. שאין נעשה נס ברוב אלא להולך בתומו. ואני נצרכתי לו מפני ששמשתי מלכים, ואין בזה איסור ולא חילול השם, והכותבו ידייק כמוני, ולא קנאתי אלא מפני שנתמעטה חכמת ישראל בזה, וחכמי ערב מתיהרין עלינו בחול, ויש בו חכמה נפלאה למשכיל, ואמרתי וקוי ה' לא יחסרו כל, וחברתיו לחשק לבי ותאותי דברי אלהים חיים בס"ד".

רבי שלום נאלץ לכתוב ספר זה, מאחר שבזמנו היה גוי אחד ששמו "אבן עלואן" שהיה מסית את המון העם בנפלאותיו, ובהגדת עתידות וברפוי חולים, ורבים מהיהודים נפתו אחריו. ולכן, ראה רבי שלום צורך לעמוד כנגדו כדי שלא ימשוך הגוי את לב בני ישראל אחריו, ואכן, הצליח רבי שלום בזכות קדושתו וחכמתו להשיב לב אחיו מאחרי הגוי, ופעל גדולות ונצורות למען אחיו. ודמותו היתה מוקד משיכה לנדכאים ולחולים. וכל מי שנאנק תחת עול הגויים, בא להפקד אצל הצדיק בברכה וישועה. ותפילתו של רבי שלום עשתה פירות ורבים נושעו על ידו. זכות זו נמשכה אף לאחר פטירתו של רבי שלום, והיו באים להשתטח על מקום קבורתו בתעז, הן לרפואה מחולי, או להפקד בזרע של קיימא ונענים בתפילתם. וכך מתאר ר' יעקב ספיר בספרו "חדרי תימן" =(פ"ב) "על מקום קבורתו יש ציון גדול, ומערה בצדו, ומקוה מים עם בית תפלה, וס"ת מכתב ידו, ועל קברו מאיר נר תמיד לא תכבה, כי רוב נדריהם מכל המדינה היא לשם בעל הנס הזה ובית תפילתו, וכל היהודים היושבים בעיר הקטנה הזאת מתפרנסים מזה, ויקר שם מארי סאלם אלשבזי גם בעיני הגוים, מפני מעשה שהיה ונשבעים אך בשמו. כל יהודי תימן אשר לו מחלה וכל מקרה לא טוב, אם כח בידו לבוא שמה יסכנו בנפשם ללכת להתפלל על קברו, ודרשתי וחקרתי מאנשים שהלכו שמה, וספרו לי גדולות (כמפורסם אצלם) באמרם, אם החולה ירא ה' ומאמין בבעל הנס הזה אחרי השתטחו על קברו, יכנס בהמערה לרחוץ ולקחת מהמים, והי אם יזכה לרפואה ימצא מים נוזלים יקדימו פניו, ועל המים החיים יראה קמיע, עלה עשב, ויקבלנה בשמחה, ושם ורפא לו. ואשר איננו ירא ה' ולא זוכה לרפואה, ימצא המעין יבש, מים אין בו, רק נחש כרוך על הפתח וכאשר בא כן ילך. אנכי בכל כוסף נפשי לא יכלתי ללכת שמה, כי רב הדרך ואסון גדול, ספריו בכתב ידו ראיתי סודות נצורות ותפילות נעימות וקבלה מעשית, כמו ספר רזיאל... אומרים שבכל ערב ש"ק, היה עולה ע"י קפיצת הדרך לשבות פעם בירושלים, פעם בצפת, פעם בטבריה, פעם בחברון, ותשובתו אל ביתו במוצאי ש"ק. כאשר כן כתוב בספרו (וראיתי בעיני) הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך, גם ספר השירים שלו ראיתי, משורר רם ונשא עד להפליא..." ע"כ דברי רבי יעקב ספיר.

לרבי שלום נולדו שני בנים, ר' שמעון ור' יהודה, ויש שהוא פותח בשיריו בשם בניו אבו שמעון, אבל יהודה, שניהם ת"ח מופלגים. ר' שמעון חבר ספר המרגלית ובו בקשות ופיוטים. לרבי שלום נולדה לו ג"כ בת וקרא לה שמעה. היתה ידועה בחכמתה וצדקותה, אגדות רבות נקשרו מסביב לדמותה ומותה, ומקום מנוחתה היתה מוקד משיכה להמונים שעלו להשתטח על קברה, להדליק נר ולהתחנן שיושעו ממצוקתם, ונפלאות רבות מספרים עליה.

רבי שלום זכה והאריך ימים ונאסף לח"ן בשנת הת"ע לב"ע זת"ע.

 

 

ספר חכמי היהודים בתימן, ירושלים תשנ"ב, עמ' קפט.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
2. שמעון (11/05/2017 23:31:33)
1. מתן (21/01/2013 12:09)

עוד על מארי שלום שבזי זצ"ל

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן