לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00  ברוכים הבאים! 

מדור בין המצרים וט' באב

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ראש השנה במלון לאונרדו פלאזה בטבריה

השכבה להמן

17/03/2008

הפרודיות בישראל זכתה למחקר מקיף ומפורט בידי חוקר השירה והפיוט ישראל דוידזון. חיבורו, שנכתב אנגלית, נתפרסם בשם 'הפרודיה בספרות היהודית' (ניו-יורק 1907), המעיין בספר יגלה כי פורים – שהוא חג של שמחה ושעשועים, שתייה ושכרות – תופש בו מקום מרכזי.

רוח השובבות ובדיחות הדעת, שנחה ביום זה על אוחזי-עט בישראל, הולידה פרודיות לרוב. בעשרות פרודיות אלו משתקפים בגווני-גוונים תפילות העם היהודי וענפי ספרותו הלאומית. תמצא בהם: נביא לפורים, תלמוד בבלי מסכת פורים, פורים-דרשה, שאלות ותשובות, זוהר ומדרש הנעלם ומגילת סתרים,. ובתחום התפילה והפיוט: קדיש בניגוני ספרד, אשכנז ואיטליה, הגדה לליל שיכורים, אזהרות ואקדמות, סדר סליחות כמנהג השיכורים באשכנז ופולין, קינות שענות, ותפילת מעריב וקידוש לליל פורים. ובעגלות חיי האדם: כתובה, שטר שמכר  המן עצמו עבד למרדכי, צוואתו לבניו, שבע הקפות להמן והשכבה עליו. דודיזון מנה, בדפוסים ובכתובים, חמש עשר השכבות שנתחברו על המן, אשתו ובניו.

ואין זה הכל. לאחרונה נתפרסמו ממקורות תימן השכבה ושתי 'אגרות המן' בלתי נודעות (חשיפת גנזים מתימן, עמ' קסח-קע, שבט ועם ו', עמ' 223-231).

אין ספק שבכתבי-יד עדיין מתגלגלות פרודיות נוספות המצפות לגואים. אחת מהן היא זו הרואה כאן אור ראשונה.

יוצרי הפרודיה נמנו עם שני מחנות: מחנה היראים, שקדושת הדת והמסורת היו נר לרגלם, ומחנה המשכילים, שנהגו דרך חירות ביצירתם ופגעו בערכים ובמטבעות מקודשים. הראשונים הצליפו בשוט לשונם ולעגם על המן צורר ישראל, ומצאו צד היתר למעשה בדברי חז"ל, שהתירו להתלוצץ על עבודה זרה ולהתגרות ברשעים (ברכות ז' ב, מגילה כה ב). האחרונים נתנו דעתם על היצירה בלבד, וכשנפל לפיהם פסוק שנון ויתרו עליו, גם אם טמונה בו התקלסות במטבע מקודש. דרך משל, התקלסות במטבע מקודש. דרך משל סליחות ימים נוראים חותמות בפסוק של שלוש עשרה מידות, הפותח 'ויעבור השם על פניו ויקרא'. בפרודיה על משתה היין לא חששו להפכו, ויעבור הכוס על פניו (נוסח אחר: על שוליו) ויקרא'. אין פלא שהרבנים גזרו איסור על קריאת הפרודיות ודנו אותן לשריפה.

הסופר הבולט בפרודיה בימי הבינים היה קלונימוס בן קלונימוס (סוף המאה הי"ג (ראשית הי"ד), אטיריקן מבני חבורתו של עמנואל הרומי. הפרודיות לפורם שחיבר זכו לתפוצה גדולה ולכמה מהדורות. בתקופת ההשכלה בלטו בפרודיה יהודה בן זאב, שלמה בלאך ואברהם מוהר. בבן זאב ראו האדוקים סמל הכפירה וכינוהו 'בן זאב לכלב' (בעקבות מאמר ה תלמוד 'משיכיר בין זאב לכלב' –ברכות ט' ב').

הפרודיות שימשו בימי הפורים חומר קריאה משעשע ליהודים, בצד שמחת השתייה והשכרות, דורות רבים. היתה להם, נוסף על כך, מגמה אקטואלית, גם מצד הכותבים וגם מצד הקוראים: הם גילמו בדמותו של המן את שונאי ישראל של תקופתם.

הפרודיה שלפנינו נמנית עם חטי ההשכבות. היא כלולה בכתב יד מזר מס' 606, שברשות ספריית אוניברסיטת בר-אילן. עיקרו של כתב-היד הוא מל' לפסוקים ומאמרות-חכמים הסדורים ל' תיבת פתיחה מכאן, והברת סיום לצורך משוררים וחרזנים מכאן. בסופו סופחו איגרות מליציות מוחרזות ופרודיה לפורים המסיימת ב'השכבה להמן'. ההשכבה היא בנוסח יהודי-המזרח הנאמרת על אדם 'גדול בחכמה וביראת שמים'. פתיחתה היא מקראות על הטוב הצפון לצדיקים בגן-עדן, והמשכה-גוף התפילה לעילוי נשמת הנפטר.

בכתב היד לא נתפרש מי מחברה. אך יש מקום להניח שנתחברה בידי ר' חיים מודעי, שחי במאההי"ח. הוא היה יליד צפת ושימש אב בית-דין באיזמיר. בערוב ימיו חזר לארץ ישראל ונפטר בה בשנת תקנ"ד (1794). הוא כתב חיבורים רבים בהלכה, אך רק מעטים מהם ראו אור בדפוס. הוא נודע גם כמליץ ומשורר. מעטו נדפסו שני פיוטים וקינה (פורטו ב'אוצר השירה והפיוט' לדודיזון, כרך ד', לוח הפייטנים, עמ' 382). הפיוטים נועדו לתפילת מוספין של ראש השנה וכפורים, ואילו הקינה נתחברה במשקל ספרדי ונחרתה על מצבת החכם ר' יהודה. העובדה, שכמה מאגרותיו כלולות בכתב היד, בכללן אחת שנכתבה לכבודו 'כשמלך בעיר קדש איזמיר', מאששת את ההנחה שהוא מחבר ההשכבה.

ההשכבה מוגשת להלן בצירוף ניקוד והערות. ציון המקורות לפסוקים ולתפילת ההשכבה מצטמצם ללשונות שהמחבר שינה בהם מן המשמעות המקורית.

 

מה רב טובך אשר עשית לעמך. 1 בימי גזע עמלק מחרפיך. כי קרוב יום אידם. גזרת לעלות על העץ נגד בני אדם2. מה יקר ומהודר3. פרי עץ הדר. ענף עץ עבות. לתלות עליו בנים על אבות. כי כן יומתון בנים על אבות4. ועל ראשיהם בלויי הסחבות5. כי רוח המושל תעלה עליך6. והשיבך על כנך. ושמרת את החקה לחוק לך ולבניך. קרבו ויאתיון. ויחנו בעציון7. כי תרכב על עציך. אתה וצאצאיך. ונחך ה' בתנור עשן ולפיד, והטביע בתחתיות נפשך ועצמותיך יחריץ8. והיית באמים בשוה9 וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. כי אראה שמיך. ונשיא בעמך10 יש לי רב שיעמוד, כי כן כתיב אחריך בנימין בעממיך11.

להכרית את זרעך. חחים תחתך12. ועלו ובאו באחוריך. פרעהו כהר תבור. והיה כעבור13. סוף דבר. ישראל גבר. והפח נשבר. והקול נשמע. ישראל עם נושע. והאלהים שבר מטה רשע שופך דם. נבזה מכל האדם.

שריפה נכונה. באמבטי התחתונה14. המן ובניו יושבים ראשונה. ניהונין בצואה רותחת15. כבשר בקלחת. במדרגות שטנים ומחבלים16. וכל מיני פצעים ואבות נזקין החלו עולין. ושם לא תנוח ולא תרגיע. וירדפוך עד חרמה בני בניו17, ואשר נמצא באמתחתו הגביע18. ולא לך מנוחה תחת כפת הרקיע19. כי ישבו אחים 20. עם שר הטבחים. עם עדת מרעים. והאם רובצת על האפרוחים21. וחירוץ עצמים. והזכרת אשמים22. אש וגפרית. לעברך בברית23. ורוח זלעפות. בכשיל וכילפות. והרחקת ישע. והקרבת פשע. ומחלה ואנינה24. ומרור וחרחבינה. קבר פתוח גרונם. וישב עליהם את אונם. בדינה של גהינם. נגרש מחיי עלמא25. בהדי נבוכדנצר ושאר חברייא. ואת כל נפש חיה. שחיק טמייא26. העברין על רשותיה27 דקב"ה גדר הדחויה. ותבא לו מארה. עם גבל ועמון. והוא יושב 28 שכול ואלמון. וחסירי דעת עליון29. וצירים וחבלים יאחזון. ומנחל להבותיו ישתיון וירויון30. שם שם אשום אשם31. מנת ומסבת נפש32. וטיט ורפש, כי לא לעולם יטור33. ויעל עשנו כקיטור. גם תבן גם מספוא רב34. וכי הוא בעל גרב. ומרושע בכל עניניו. נבעו מצפוניו. המפר ברית. יהי35 אחריתו להכרית. בעירינו וחמורינו. היושב על העץ לקראתינו. מר קציצה36 גדר פרצות. גהינם ותחתיות. האויב הגדול. שער המגדול. המואר37 המן בן המדתא האגגי. אשר פער פיו לבטל חדשי וחגי38. רוח גלית הפלשתי איש הבינים. תכסהו בתוך עביט של מימי רגלים. הולך נכוחו זוהי סימת עין39, בין תנור וכירים. הוא וכל זרעו בכלל אנשי דמים40. במדורת בית המוקד41 בסירות ובאנחות42. ואמר כל העם אמן.

 

הערות

1.  מה רב טובך אשר צפנת ליראיך' (תהלים ל"א, כ').

2.  'פעלת לחוסים בו נגד בני אדם' (שם, שם).

3.  חוזר לעץ עפ"י 'מה יקר חסדך אלהים' (שם, לו ח').

4. בניגוד לציווי התורה 'לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות' (דברים כ"ד ט"ז).

5. כדרך הרוגי מלכות שמכסים ראשיהם בשעת הריגתם. הסחבות- במקור: הסוחבות.

6.  גזירת התלייה של המלך אחשורוש.

7.  'עציון גבר' (במדבר ל"ג ל"ה). משחק לשון על שום שנתלו על עץ.

8. 'ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ' (ישעיה נ"ח י"א). בתחתיות – בשאול תחתית, דהיינו הקבר. יחריץ – יכלה אותם כליון חרוץ. ואולי- יעשה בהם נקבים וחריצים.

9.  'ואת האימים בשוה קריתים' (בראשית י"ד ה'). כוונתו שיהיה שרוי בחרדה תדיר.

10.   'כי אראה שמיך' (תהלים כ' ד'). שינה הכותב 'שמים' ל'שם'. ונשיא בעמך –לפי שהמן מתייחס על עמלק (סופרם י"ג).

11. הכוונה למרדכי המתייחס על שבט בנימין שעמד כנגד המן. 'אחריך בנימין בעממיך' (שופטים ה' י"ד).

12. חתים – קרסי ברזל (עדה"כ יחזקאל ל"ח ד'). ואולי יש לנקד 'חתים' (בחולם) על פי המדרש שהמן נתלה על קוץ (אסתר רבה ט' ב').

13.  פרעהו וכו' – בדוחק יש לפרש: להיפרע מהמן כדומה לנקמת ברק בן אבינועם מסיסרא בהר תבור. והיה כעב' – דהיינו, יחלוף ואיננו.

14.   'מנוחה נכונה בישיבה עליונה'. 'מבטי התחתונה'-היא גיהנם.

15.  'נידונין בצואה רותחת' על פי הנאמר, כל המלעיס על דברי חכמים נידון בצואה רותחת' (עירובין כ"א ב).

16. 'במעלות קדושים וטהורים'.

17.  בני בניו של מרדכי, אלו ישראל.

18. הוא מרדכי המתייחס על שבט בנימין (עדה"כ בראשית מ"ד י"ב).

19.  'מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה'.

20. בחבורה אחת ובמחיצה אחת (עדה"כ דברים כ"ה ה').

21.  זרש על בניה.

22.   'וחילוץ עצמים. וכפרת אשמים'. וחירוץ-כליון או ניקוב.

23.  לעברך 'בברית –על שהפר וחילל את הברית. היה צריך להיות 'לעברך ברית' אבל הכותב נגרר אחר הכתוב (דברים כ"ט י"א).

24.   'והרחקת פשע. והקרבת ישע. וחמלה וחנינה'. ואנינה- אבילות, ואולי 'אנחה' על פי הערבית.

25. 'ד'אתפטר מן עלמא הדין' (שנפטר מן העולם הזה).

26. שחיק טמיא – 'שחוק-עצמות. בעברית מטבע הלשון: 'יישחקו עצמותיו.

27. העברין על וכו' –מורד במלכות שמים. רשות-מלשון ממשלה ושל

28. יושב- שיעורו: שרו בא

29.  וחסירי וכו'- חלקו במח' האפיקורסים, שאינם מכירים בבורא.

30.  'ומנחל עדניו ישקהו'.

31.  שם וכו' – שם יקבע הקב"ה מקומו של המן שהרבה אשמים.

32. 'מנת ומחיצת הנפש'. מסיבת-גלגול. ומסיבת נפש-משחק לשון על פי 'משיבת נפש'.

33.  עניינו: לא יתן לו האל קיום נצחי.

34.   לשריפתו.

35.  צ"ל: תהי

36.  מר קציצה-אדון שסופו לכריתה וכליון. משחק לשון על פי 'מר וקציעה', בשמים המנויים בפיטום הקטורת.

37.   המואר- המקולל.

38. לפי המדרש קטרג המן על ישראל לפני אחשורוש, שחגיהם תכופים והם גורמים הפסד ממון לעולם (ילקוט שמעוני, אסתר, רמז תתרנד).

39. סימת עין- עיורון עינים. משחק לשון על פי דרש הכתוב 'ואשימה עיני עליו' (בראשית מ"ד כ"א) זו היא שימת עין, זו היא סמיות עין (ילקוט שמעוני בראשית, רמז קן).

40.   על פי הכתוב 'אנשי דמים ומרחמה לא יחצו ימיהם' (תהלים נ"ה כ"ד).

41.   באש היוקדת של הגיהנם. על פי בית המוקד' (משנה, תמיד א' א').

42.  בסירות ובאנחות- סירוס הלשון: בשירות ובשמחות.

עוד מענייני ימי הפורים

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
החנות