לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

מדור ימין בין המצרים ותשעה באב

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

יום פורים בילדותי בשכונה א' בראש העין

10/03/2011

מתי פורים, מתי פורים? שאלנו תרנגול הודו שגדל בשכונה א' בראש העין

 

ביום הפורים בשכונה א' בראש העין, הייתה אווירת חגיגית עוד לפני בוא החג, כי "משנכנס אדר מרבים בשמחה".  משהכריז מורי סעיד מקייטין בשבת בבית הכנסת על חודש אדר: "בסימן טוב יהיה לנו חודש אדר ביום שני בשבוע", יצאנו כל הילדים מבית הכנסת לבית של יחיא בשארי, לפגוש תרנגול הודו אשר  טייל לאיטו בלול שבחצר, לתרנגול היה, כרבולת אדומה וגרוגרת ארוכה מדלדלת. עמרם בשארי, הילד הגדול שבחבורה,  היה הראשון ששאל: "מתי פורים, מתי פורים?" ותרנגול ההודו, עונה: "געלו געלו געלו געלו.." ואחריו עזרא: "מתי פורים, מתי פורים?" והתרנגול עונה: "געלו, געלו, געלו, געלו,," ולאחר מכן,  שאר הילדים, כל אחד בתורו, רחמים, אלי, מאיר, אבנר ואנוכי. וכל ילד ספר כמה פעמים געגע התרנגול איליו, על מנת לחשב כמה ימים נותרו עד לבוא חג הפורים וכך ידענו בדיוק, מתי מגיע חג הפורים לשכונה.

בחג פורים, כל הילדים הגיעו לבית הכנסת לשמוע את המגילה. מורי סעיד מקייטין, מחזיק בידיו את מגילת אסתר, מגילה עתיקה, כתובה בכתב יד, החל בקריאה במנגינה מיוחדת: "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המולך מהודו....." גולל את המגילה וממשיך עם שינוי הטון: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי......." ובקטע הבא, העלה את קולו ושינה את המנגינה: "אחר הדברים האלה, גדל המלך אחשורוש את המן...". כל הילדים בבת אחת סובבו את הרעשן שהיה מעץ ולשונית הכתה ברעשן בכל סיבוב, תוך כדי שאגה מחרישת אזניים: "ארור המן" ובכל פעם שמזכיר מורי  מקייטין, את המילה "המן" הרעשנו ברעשן וצעקנו: "ארור המן".

עוד בטרם הסתיימה התפלה, יצאו הילדים אבנר, מאיר ועמרם לעבור בין הבתים לבקש "מתנת פורים", בין הילדים הייתה תחרות, מי יאסוף הכי הרבה מטבעות כסף. אלי בשארי, עמרם ואני, חכינו לסיום התפילה. תחילה נכנסנו לבית הראשון ברחוב, של מורי חסן שרעבי שהיה בקצה השכונה סמוך לשדה "חקאל", כל אחד קיבל ממנו, מטבע של "מיל", מורי סעיד עמרם השכן עם זקן קצר, חייך אלינו וגם הוא נתן לנו מיל אחד. מורי סאלים מחזרי שנהג להתגלח ולהשאיר זקן בלבד ללא שפם, היה אדיב יותר, לכל ילד נתן מטבע של "גרוש", לי הוא הוסיף חצי גרוש מניר עם ציור מגן דוד בצבע אדום. וכך המשכנו בין בית לבית ואספנו מטבעות ממורי יוסיף בשארי מוכר ה"עוטר" (בשמים) ומאחיו מורי יחיא בשארי ושכנו, מורי איברהים כוהן, מורי מוסא ג'מאל ושכנו מורי סלימאן צברי  וממורי שלמה עדני ושכנו מורי יחיא לוי. כך עברנו בית בית, מכל אחד קיבלנו "מתנת פורים", מזה מטבע "מיל" ומהשני מטבע "גרוש". מרת יוסיף דחבש, חממה תאמה, הכינה לנו "כעכים", "זביב" וצביה (בייד'א), מרת יחיא סעדי נתנה לנו  תמרים, ועטאר. משם, המשכנו לרחוב השני, לשני האחים למשפחת זוגייר, מורי סאלים זוגייר החייכן שהכין מבעוד מועד שק מלא במטבעות  ואחיו מורי יוסיף זוגייר, רציני, שהכין את המעות, בתוך כיסי מכנסיו. כאשר ניגשתי ליוסיף זוגייר, לפני שתחב את ידו לכיס להוציא מטבע, שאלני: "קיד סאלים אידאלאכ?" ("האם אחי סאלים, נתן לך מתנת פורים?"), ניגשתי לאחיו, מורי סאלים זוגייר,  חייך אלי,  הוציא מטבע ואמר: תעשה סיבוב ותבוא לקבל עוד מתנה". היו ילדים שבאו איליו כמה פעמים.

אחר הצהריים, התאספנו כל  הילדים, ליד הבית של מורי פינחס לוי וכל אחד ספר כמה כסף הוא קיבל. בכסף, חלק מהילדים קנה קופסאות "גפרורים" מחנות המכולת של אפרים חסן שהייתה באמצע הרחוב וחלק קנה מהחנות  של משה חיים רדה, שהייתה בסוף הרחוב. הפרדנו את הגפרית מקצה של קיסם ה"גפרור"  והכנסנו לתוך "בור". בעזרת מקל שבקצהו נעוץ "מסמר" עם ראש רחב היינו מכים בבור שהיה מלא בגפרית ואז נשמעת "בומבה" חזקה או "קאריחה" ("פיצוץ"). התחרות בנינו הייתה מי עושה את ה"קאריחה" החזקה יותר.  היו ילדים, שגנבו את המפתח של הבית, מפתח עם לשונית ועם תעלה נקבית, שהייתה ננעלת לחלק הנקבי בדלת של ארון. בתוך התעלה של המפתח, היינו ממלאים בחומר גפרית, קושרים חוט למסמר שאת קצהו החד, היינו מכניסים לתוך התעלה של המפתח ומכים על משטח ביטון, זה היה משמיע פיצוץ עז ו"קאריחה" חזקה.

בחג הפורים, נהגו לבוא אלינו אורחים, ישבו על מחצלאות מעשנים נרגילה, אוכלים, שותים יין ושרים משירי פורים כמו: "פורים פורים, פורים לנו. ברוך אשר בחר בנו.....מלאו גביעכם יין ושלחו מנות לאין" שיר ששרו אותו אחי שלום צברי עם מורי זכריה יצחק וברחבה, זוג זקנים, מלאי שמחה רוקדים וצוהלים למנגינת השיר.

זקני השכונה נהגו לכנות ילד או נער עושה צרות בכינוי "המן" או "עמלק", כינוי שאבי נהג לקרוא לי כאשר עשיתי דבר רע. גם ל"זרש" אשת המן, היה שימוש אצל זקני השכונה, כינוי לאישה בשכונה שהייתה מחרחרת ריב ומדון. המן הרשע וזרש אשתו זכו ל"כבוד" מיוחד אצלנו בשכונה, הם הוזכרו הרבה פעמים במשך השנה.

עוד מענייני ימי הפורים

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
החנות