לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד מסכת אבות

על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד מסכת אבות

הרה"ג יוסף עראקי הכהן שליט"א

 

ישתבח האל, ויתעלה הנגלה לעמו ישראל, על הר סיני להנחילם במעמד אלפים ורבבות, תורה תמימה משמי ערבות, חקוקה על לוחות מאבן ספיר חצובות, ואותיותיה מזה ומזה כתובות, והיא מליאה כרמון מצוות וחובות, אשר אם יעשה אותן האדם יחיה שנים רבות נעימות וטובות. ועמהם נמסרו מוסרים ומדות חשובות, ליישר מעגלי דרך האדם ולפלס נתיבות, הליכותיו במשא ומתן בדבור ובמחשבות, להשבית מדנים ולמנוע ריבות, בין כותלי ביתו ועם הבריות בשווקים וברחובות.

ובהיות שעל חכמות תורה שבעל פה נאסר לבל תהיינה נכתבות, וראה ר' יהודה הנשיא כי הדורות מתמעטים והצרות קרובות, ופירושי מצוותיה של תורה שבכתב חלילה וחס ישתכחו מן הלבבות, קבצם בששה סדרים כעמרים בשדי תנובות, מחולקים לפי נושאים חטיבות חטיבות, ואת אותן ההנהגות והמדות החביבות, שנאמרו על ידי חכמי ישראל במתק לשון ובשפתיים עריבות, קבץ אל מסכת אחת וקראה מסכת אבות.

ולחכמי ישראל אלה בַּזְּמָן כבר קדם, שלמה המלך החכם מכל האדם, אשר ברוחב בינתו חיבר משלים ולימדם, לעם ישראל אשר הפרידם, האל מכל עם הבדילם וייחדם, ועל ידי נביאו אמר אתם קרויים אדם, וכל הגויים מאפס ותוהו ייחשבו לנגדם, על כן זירזם שלמה ועל דעתם העמידם, כי ארחות חיים לנו לבדינו ולהם לבדם, ובנימוסיהם והליכותיהם אַל ייחד כבודם, כי בני ישמעאל מטבעם פראי אדם, ובני עשו על חרבם יחיו וימהרו לשפך דם, וישראל עם קדושים לא יהיו בסודם, כי רחמנים וביישנים הם וגומלים מחסדם, לקטן וגדול וזו תפארתם והודם. את דברי חכמתו שנאמרו מִלֵּי מִלֵּי, כתבו חזקיה המלך וסיעתו על ספר וקראוהו ספר משלי.

 

 

זמן קריאת ספר משלי ומסכת אבות

על אף שכל זמן ועת וכל יום בשנה ראוי הוא ללימוד ושינון ספר משלי ומסכת אבות העוסקים במוסרים ומדות, ראו לנכון חכמי הדורות לתקן ולקבוע זמן מיוחד וחופף לקריאה בהם, ומצאו כי הזמן הראוי לכך, הן השבתות שמאחר חג הפסח ועד חג השבועות. מקורות רבים בספרות חכמי ישראל למנהג זה, וטעמים רבים נאמרו בדבר, ומהם נזכיר את טעמו של רבי' משה אלשיך ז"ל שכתב בפרשת אמור בזה"ל, ואחשבה שעל כן נתייחדו הימים האלו לדורות להציל את ישראל ולסעדם בתקון נפשם ולבם לשמים עד בא יום חג השבועות אשר בו ניתנה התורה, והוא יום רצון, וצריך הכשר וטהרה לקדשו בימי הלבון האלה, ועל כן הנהיגו קדמונינו להגות בימי הלבון ההם ספר משלי ומסכת אבות, עכ"ל.

עוד זאת ראו חכמי הדורות, שהזמן המתאים ביותר בשבת לקריאה בהם, הוא שעת מנחה, וכמו שכתב הטעם רבי' שמחה במחזור ויטרי וז"ל, לפי שהימים ארוכין ועמי הארץ בטלין ממלאכתן ונאספין שם, לפי שבאו לשמוע תורה, ומשמיעים אותם מידות תרומות וכו' עיי"ש. יש שקבעו את זמן הלמוד לפני תפלת מנחה ויש לאחריה.

 

מנהגים שונים היו במשך הדורות ביהדות תימן באופן ובזמני קריאת מסכת אבות, כפי העולה מתוך התכאליל השונים, חדשים גם ישנים, נחלת אבותינו. יש שהיו קוראים אותה בשבתות שבין פסח לשבועות, פרק לכל שבת. אלו הוצרכו להוסיף לחמשת הפרקים של המסכת את פרק קנין תורה, כדי שיהיו סך הכל ששה פרקים, לשש השבתות שבנתיים.[1] יש שקראו בכל שבת שבין פסח לשבועות את הפרק הראשון של מסכת אבות בלבד, ויש שהיו קוראים בכל מנחה של כל שבתות השנה, את הפרק הראשון של מסכת אבות.

המנהג הנפוץ יותר בקהילותינו הוא שילובה של מסכת אבות בסדר הלמוד שלפני מנחת שבת בבית הכנסת, מאחרי חג הפסח. מאחר ובקריאה בעלמא לא תושג המטרה ולא תגיע התועלת אשר לשמה נקבע הלימוד בה, קבעו אבותינו ללמוד בכל שבת כמה משניות עם פירוש רבי' עובדיה, כך שקריאתה נמשכת עד סמוך לראש השנה. מנהג זה כבר היה נוהג לפני כמאתיים וחמישים שנה, בזמנו של גאון עוזינו כמוהר"ר דוד משרקי זצוק"ל, כמוכח מדבריו בסימן תקנ"ג ס"ק ב', שכן כתב שם בזה"ל, כשחל ערב תשעה באב בשבת, או תשעה באב בשבת ונדחה, נוהגים ללמוד כדרכן בשאר שבתות, וקורין פרקי אבות, עכ"ל.

את הקריאה בספר משלי נהגו אבותינו לשלב בתוך השילוש הנלמד לאחר תפלת שחרית בימים ראשון שני ושלישי. והוא, שלאחר שלמדו שלש משניות עם פירוש רבי' עובדיה, וקראו פרק בנביאים או בכתובים, לא היו קוראים כהרגלם שלשה מזמורי תהלים, אלא מאחר חג הפסח היו קוראים במקומם פרק אחד מספר משלי, וכשמסיימים קריאתו, חוזרים לכסדרן לקרא שלשה מזמורי תהלים. על סדר השילוש ראה בהרחבה בסדור כנסת הגדולה למורנו ורבנו הגאון ר' יוסף צובירי זצוק"ל (עמ' קי"ג ואילך בפורמט הבינוני). כיום בארץ ישראל שמנהג השילוש כמעט ונעלם, נהגו רבים לקרא בכל מנחת שבת, לפני תפילת מנחה או אחריה, שני פרקים ממנו, כדי להספיק לגמרו עד סמוך לראש חדש אלול.

 

סדר הלימוד

סדר הלימוד במסכת אבות כפי שנהגו הוא, הרב מתחיל את הפתיחה כָּל יִשְׂרָאֵל וכו' והצבור כולם אומרים אתו יחד בקול רם. סיימו, הרב קורא את המשנה בקול רם ובמתון, בנעימה המיוחדת לקריאת המשנה, ולאחר מכן חוזרים כל הצבור על המשנה בקול רם בנעימה עריבה ובמתון. לאחר שסיימו הצבור את קריאתם, חוזר הרב על המשנה עם פירוש רבי' עובדיה, ומוסיף לבארה כיד ה' הטובה עליו משאר מפרשים, או מוסיף נופך משלו. לאחר שהובנה המשנה על בריה, קורא אחד מהצבור את המשנה הבאה, הציבור חוזרים עליה, והרב חוזר ומפרשה כנז"ל, וכך ממשיכים על זה הסדר את המשניות הבאות.

במקומות רבים נהגו לתת רק לילדים לקרוא את המשנה, כל אחד בתורו. ומנהג יפה וטוב הוא ויש לעודדו, כי מלבד קניית ערכי מוסר, מדות ודרך ארץ, שהיא התועלת העיקרית בלימוד מסכת זו, גם ירגילו צעירי הצאן את לשונם במבטאם הצח ובגירסתם המדוייקת של אבותינו, ויקלטו את הנעימה המיוחדת לקריאת המשנה.

סדר הלמוד בספר משלי הוא, מקום שנהגו לפתוח בפסוקים לפני הקריאה בו, מתחיל הרב בקול רם אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵע לִי וכו' והצבור אומרים אתו יחד בקול רם ובנעימה. לאחר מכן מתחיל הרב לקרא את הפסוק הראשון בנעימה המיוחדת לספר משלי, וכולם חוזרים אחריו בקול. וכך ממשיכים בקריאה, כשכל אחד אומר פסוק בתורו וכולם חוזרים אחריו, עד שמסיימים את הקריאה, ובסופה מסיימים יחד בקול רם באמירת פסוק מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ וכו'.

 

 



[1] בכתבי יד רבים יש נוסחא נוספת לפרק ששי, ואף נוסף בהם פרק שביעי, לשנים בהן חל יו"ט ראשון של פסח בשבת, שאז יש לבני ארץ ישראל שבע שבתות בין פסח לעצרת. עוד זאת מצאנו ראינו, כי בכמה ספרי דפוס של המשנה, צורפו בסוף מסכת אבות דפים בכתב יד הכוללים את שתי הנוסחאות לפרק הששי ואת הפרק השביעי, ונכרכו בכריכה אחת עם הספר. את הנוסחא הראשונה של הפרק הששי שכבר פשט המנהג בקרב רוב הציבור לקרותו, הדפסנו, ובנוסחא השניה של הפרק הששי ובפרק השביעי עשינו כמעשה אבות, וצירפנו צילום שלהם, מתוך אחד מכתבי היד שהיו כרוכים בסוף מסכת אבות מודפסת.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
3. תמוני (25/04/2014 02:22:37)
2. לקרוא (25/04/2014 02:07:19)
1. 
סיכום המנהגים בלשון יפה וברורה. תודה רבה
עזרא (9/04/2013 22:16:25)

עוד במדור ימי העומר

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
החנות