r חלוקת יהודי תימן - חלק א' - נוסח תימן

חלוקת יהודי תימן – חלק א'

23 ינואר

ביהדות תימן באופן כללי ניתן לזהות כמה פלגים שונים על פי אתרי התיישבותם בתימן.


 


העיר צנעא


חייהם של היהודים בעיר הבירה צנעא היו בדרך כלל נוחים יותר מאלה של היושבים בכפרים. רוב המשפחות המפורסמות ביהדות תימן מוצאן מצנעא, כגון משפחות צאלִח (אצל בני העיר נהגה צַאלֻח), שמן, עִרַאקִי כהן, א(ל)שייך' הלוי, קורח, קארה, משרקי, עוזרי, צארום ובדיחי. בצנעא היו גם ישיבות בולטות כגון: אלמדרש, בית א(ל)שרעבי ובית א(ל)שייך'. בדור האחרון היו בה הרב חיים קורח, הרב שלום שמן, הרב יחיא יצחק הלוי, הרב יוסף שמן, הרב יחיא קאפח, הרב סעיד עוזרי והרב חיים כסאר. צנעא הייתה מוכרת כמרכז התורה בתימן. הרב שלום שבזי כתב בשירו "אהבת דוד": "זור צנעא… פיהא אחבר תפתיך בכל כלמה" (בעברית: "בקר בצנעא אשר שם יש חכמים שיורוך בכל עניין"). יהודי העיר העריכו את עצמם, ולעתים התנשאו על שאר יהודי תימן, כגון שנשאו רק מבנות הקהילה בעיר. הם נהגו לומר את הפתגם "קשאם צנעא, ולא מארי אלבלאד", בעברית: "עדיף מוכר צנוניות בצנעא מן המארי בכפר". אדם בן נון, כותב בשם מארי חיים צאלח שאין כוונת הפתגם לזלזל. ראו: