r מארי חיים בן יהודה עוזירי זצ"ל - נוסח תימן

מארי חיים בן יהודה עוזירי זצ"ל

23 ינואר


מארי חיים עוזירי נולד בשנת תרע"ג בעיר אל – מדיד.


 


בצעירותו למד ב"חדר" וכן למד רקמה ותפירה.


משפחתו עברה לעיר צנעא בגלל קשיי פרנסה.


 


בילדותו חלם אבינו על ארץ ישראל. בגיל שש עשרה הוא נשא לאישה את אמנו ז"ל מרת גאזל בת סעיד לבית הלוי שהייתה יתומה מאב ואם.


משאת נפשו הייתה לעלות לארץ ישראל, להתקדש בקדושתה, להתבשם בריחה ולהקים את משפחתו בעיר הקודש- ירושלים.


 


אבא נפרד ממשפחתו ועם אמנו החל את המסע הארוך לעיר עדן.


מסע מפרך מלא סכנות בדרכים, ולאחר כחודשיים הם הגיעו לעיר הנמל עדן. הם נרשמו בסוכנות היהודית ולאחר המתנה בת חודשיים, עלו באוניה דרך פורט סעיד שבמצרים לעיר יפו בשנת תרצ"ד (1935).


 


עם הגיעם לארץ ישראל הוצע להם לעבור למעברה בפתח תקווה, אך אבינו רצה להגיע רק לעיר הקודש ירושלים, שהייתה התגשמות חלומו ומשאת נפשו.


בהגיעם לירושלים הם התגוררו אצל קרובי משפחה בשכונת בית ישראל, בפינה נידחת מתחת לפני הקרקע.


 


אבינו השתלב בחיי הקהילה התימנית שחיה בשכונת שערי פינה, שנבנתה על ידי הברון הירש בסוף המאה ה-18, ועסק בעבודות שונות לפרנסת המשפחה כגון: עבודות בניין, תפירה, רקמה ועוד…


 


את רב שעות הפנאי הקדיש ללימודי תורה אצל מורי "עבהאל" שהיה גדול בתורה.


אצל מורי "עבהאל" גם למד להיות סופר סת"ם, מוהל, שוחט ואף למד מוסמך לרבנות.


 


אבינו ז"ל היה גם שליח ביה"ד הרבני של עדת התימנים וגזבר ביה"כ הגדולה בשכונת נחלת צבי ולימים גם נותן שיעורים כל יום אחה"צ בבית הכנסת הגדולה.


 


אבינו התקבל לעבודה כאב בית בבי"ס למורים ע"ש הרב ברלין (בר אילן) ועבר להתגורר במוסד עם משפחתו.


 


אבינו לא בחל בשום עבודה כדי לפרנס את משפחתו, והכלל ש "כל עבודה מכבדת את בעליה" היה מול עיניו.


 


לימים חלה אבינו בשחפת ואושפז בבית חולים בצפת לתקופה ארוכה, אמנו ז"ל  נשארה עם ילדים קטנים וכרסה בין שיניה, עבדה במשק בית וגידלה את הילדים.


 


 לימים נסגר ביה"ס למורים "ברלין" ונמכר להוצאת "האנציקלופדיה  התלמודית", ובשנת תשי"ט 1959 עבר המוסד לשכונת בית וגן. משפחתנו עברה יחד לבית וגן בעקבות עבודתו של אבא ז"ל.


 


אבינו המשיך כמנהגו וכל יום היה נוסע אחרי העבודה לבית הכנסת הגדולה בשכונת נחלת צבי, נותן שיעורים מתפלל מנחה וערבית וחוזר הביתה בשעת ערב מאוחרת.


 


מיד עם הגיענו לשכונת בית וגן, אבינו החל לתור ולחפש אחר תושבים בני העדה התימנית וכן תלמידים תימנים בישיבות "קול תורה" ו "מרום ציון".


 


אבינו ז"ל כיתת את רגליו ודיבר על לב רבני הישיבות שיתנו לתלמידים בני העדה התימנית להתפלל בשבתות ובחגים על פי מסורת אבותיהם.


זה "עלה לו בדמים" ויחד עם תושבי השכונה הספורים הוא הקים את המניין התימני הראשון בשכונה בביתנו.


 


בשנת תשכ"ג אבינו ז"ל נבחר לכהן כחבר המועצה הדתית של ירושלים מטעם "הפועל המזרחי", וכיהן בה כ 3 שנים.


בשנים בהן היה חבר במועצה הדתית עמד מול פניו לימוד ילדים לתורה, אהבת ישראל, שימור תורת ישראל, אהבת הבריות, קירוב לבבות, הקמת בתי כנסת, ישיבות ומקוואות טהרה.


 


אבינו ז"ל חי חיי צניעות ותמימות, ועשה מעשי חסד ומתן בסתר.


 


לכל שמחה ולהבדיל גם עצב הוזמן אבינו ז"ל לשאת דברי תורה.


הוא היה מקובל מאוד ביישובי התימנים ב "פרוזדור ירושלים", והיה עורך חופה וקידושין, מצוות מילה ושחיטה.


 


לימים נבנה בית הכנסת התימני בשכונת בית וגן בעזרת תרומות שאחינו יוסף היה שותף להן ובמיוחד אמנו גזאל ז"ל שהייתה נוסעת ממושב למושב ומשכונה לשכונה כדי להתרים אנשים לטובת בניית בית הכנסת.


 


בעקבות פטירת אמנו ז"ל בשנת תשנ"ג (1993), לאחר ארבע שנות ייסורים במחלת ה"אלצהיימר", אבינו היה בעצב רב, נחלשה ראייתו, הבדידות וגילו המופלג  נתנו את אותותיהם. למרות זאת התמיד להיות הראשון הפותח את ביה"כ  בחורף ובקיץ.


בשנותיו האחרונות התגורר אצל בתו גאולה, שטיפלה בו במסירות  ובאהבה רבה. גם שם התמיד ללכת כל יום לתפילות. בדרכו היו עוצרים אותו אנשים ומבקשים ברכה ומספרים הם שראו הילה סביבו וסביב פניו האצילות והמסבירות פנים.


אבינו השאיר אחריו תשעה בנים/ות,  נכדים/ות  ונינים/ות.


 


אבינו היה לאחד מאחרוני "הענקים" שבחכמי תימן, אחד האחרונים מהדור הקודם שלא ישוב עוד.


 


אדם משכמו ומעלה שכל כולו צניעות ויראת שמיים.


אדם שפניו הביעו שמחה עם "חוש הומור".


אדם שידע  את התנ"ך בעל – פה. אף כשקהו עיניו, אוזניו שמעו והיה מתקן את שליח הציבור בתפילה, קריאת התורה, מנורת המאור, משנה וגמרא.


אדם שתמיד ענה לשאלה לשלומו?  בברכת הקב"ה:


          "נודה לה' על חסדו וטובו ועל כל רגע שאנו חיים בעולמו".


אבינו מורינו חיים בן יהודה עוזירי זצ"ל  נפטר בשיבה טובה ביום שבת קודש


פרשת "פינחס", ט"ז בתמוז תשס"ח והוא בן 96 שנים.


 


 


יהי זכרו ברוך


תנצב"ה

0