אביו: ר' שלום.
אמו: מרת רומיה.
בניו: ר' בנימין, ר' יוסף ור' נסים.
סבא: ר' דוד מזעקי (מצד אמו).
מתלמידיו: ר' אברהם חייבי, ר' אברהם קוצ'אעי, ר' אהרן שרעבי, ר' יחיא והב, ר' שלום נהארי הלוי.
נולד בעיר בית עדאקה (תימן) בשנת ה'תרס"א לאחת המשפחות המיוחסות בתימן. למד אצל סבו (ר' דוד)ומילדותו ניכר בכישרונותיו הנעלים, בחריפות ובזיכרון עצום. בגיל 17 הוכר בעירו כדמות הלכתית סמכותית ולאחר פטירת סבו (ר' דוד) ביום טוב שני של שמיני עצרת, מונה במקומו כרב העיר וראב"ד. הקים מכספו בית כנסת ובית מדרש, מקוה ומדרש לתשב"ר. הנהיג סדרי לימוד קבועים ערב ובוקר ולתלמידיו המצטיינים פתח בביתו ישיבה ללימוד תלמוד בעיון. סיכן את חייו ופעל במרץ להציל יתומים רבים מהתאסלמות, עסק בגמילות חסדים ועזר לנצרכים. לעיתים תכופות נהג להגיע לצנעא (תימן) וללמוד בישיבת "בית שרעבי" ובישיבת "בית אלשיך" בחברת הרב הראשי ר' יחיא יצחק הלוי אשר רכש לו כבוד גדול ור' חיים כסאר. התפרסם בגדלותו בתורה ובבקיאותו בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר ומקהילות שונות שלחו אליו את שאלותיהם, רבני קהילות הגיעו לבית מדרשו ולביתו ואף המוסלמים הכירו בחוכמתו הרבה, העריצו אותו, באו להישפט לפניו וקיבלו את פסיקתו ללא עוררין.
ר' ישראל ניצל את קשריו עם המנהיגים המוסלמים על מנת לסייע ליהודים וכאשר מושל המחוז התנכל לו, פנה למלך תימן (האמאם יחיא חמיד אלדין) בעניין והמושל סולק מתפקידו בבושת פנים.
השיא את בתו לתלמידו (ר' שלום נהארי). היות ולא רצה ליהנות מתורתו עסק לפרנסתו במסחר בקפה וגם בשעת מסחרו לקח עמו ספר משנה תורה לרמב"ם.
פעל במרץ להציל רבים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בגמילות חסדים. הוא בנה והקים מכיסו הפרטי תלמוד תורה לילדי הקהילה, מקווה טהרהמרכזי, בית כנסת גדולה שבה ייסד שיעורי תורה קבועים בבקר ובערב לכל דורש. למצוינים שבתלמידיו פתח בביתו ישיבהללימוד תלמוד בעיון. התפרנס בעיקרממסחר בפולי קפה, וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
הרב עוזרי נודע בחריפותו ובכוח הזיכרון שלו. אחד משומעי לקחו, הרב יחיא אלשיך, מעיד שהרב עוזרי "היה בקי בכל חדרי תורה". שאלות רבות בהלכה ובעניינים שונים הופנו אליו מקהילות רבות. הרב יוסף נחום, אחד משליחי בית הדין בצנעא, כינה את הרב עוזרי "מורי ורבי". בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב אברהם חייבי, הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" בתל אביב ) הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.
בשנת ה'תש"ב סבל קשות בגופו ובמשך כשנה ניסה כל מיני רפואות. לפני חג הפסח ביקש המלאך הממונה ליטול את נשמתו אך ר' ישראל הודיע למלאך כי ערב חג אינו הזמן הראוי היות ואינו חפץ להשבית את שמחת החג. ר' ישראל חגג עם בני קהילתו בשמחה ובצאת החג [מוצאי יום טוב שני של שביעי של פסח] חזר המלאך ושוב ביקש את נשמתו, אולם ר' ישראל בכוח תורתו אמר לו שהוא בסך הכל שליח ואין זה מדרך העולם שימות הבן לפני אביו על כן עליו לציית לדבריו ולבקש עליו רחמים לפני בורא עולם. המלאך חזר עם בשורה לפיה פטירתו הינה גזרה בכדי לכפר על עוון הדור, כאשר שמע ר' ישראל כי זו גזרה ואין לשנותה התכונן לפטירה. סידר את ענייניו האחרונים עם בני משפחתו וקהילתו, הכריז: 'הריני פושט את צווארי כיצחק אבינו ע"ה בעקדתו כדי לכפר על עוון הדור' ציווה על הקהל הגדול שהיה סביבו להפסיק להתפלל בעדו, קרא"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"ובבוקרו של יום רביעי ה'תש"ג השיב את נשמתו ליוצרה כשחיוך על פניו.
בהלווייתו השתתפו גם אלפי מוסלמים וכ – 4 שנים לאחר פטירתו פתח אחד המוסלמים את קברו בכדי להתפלל להפסקת שנת בצורת. בלילה ר' ישראל הופיע בחלום לאחד מיהודי הקהילה והודיע לו כי פתחו את קברו, כאשר הגיעו לציונו גילו כי גופו נותר שלם.
על שמו הוקמה בשנת ה'תשס"א ישיבת "נזר ישראל" במודיעין עילית.
כתיבת תגובה