א כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה–אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה–כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא: שנאמר "איש או אישה כי יעשו. . . והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ו-ז), זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין–אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. זה הוא עיקרו של וידוי; וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה, הרי זה משובח. וכן בעלי חטאות ואשמות–בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן, אין מתכפר להן בקרבנם, עד שיעשו תשובה, ויתודו וידוי דברים: שנאמר "והתודה–אשר חטא, עליה" (ויקרא ה,ה). וכן כל מחוייבי מיתות בית דין, ומחוייבי מלקות–אין מתכפר להם במיתתן או בלקייתן, עד שיעשו תשובה ויתודו. וכן החובל בחברו או המזיק ממונו–אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו–אין מתכפר לו, עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם: שנאמר "מכל חטאות האדם" (במדבר ה,ו).
בשעיר המשתלח–לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל: שנאמר "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל" (ויקרא טז,כא). שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו בין שלא הודע לו–הכל מתכפר בשעיר המשתלח: והוא, שעשה תשובה; אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות. ומה הן הקלות, ומה הן החמורות: החמורות הן שחייבין עליהן מיתת בית דין או כרת; ושבועת שוא ושקר–אף על פי שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות. ושאר מצות לא תעשה, ומצות עשה שאין בהן כרת–הם הקלות.
ג בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה–אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות: אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה–אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר "רשעת הרשע לא יכשל בה, ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג,יב). ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).
ד אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יום הכיפורים מכפר–יש עבירות שהן מתכפרין לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד: עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה–אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג,כב). עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה–תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל). עבר על כריתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה–תשובה ויום הכיפורים תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו יסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עונם" (תהילים פט,לג). במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם–אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים ויסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות: אם יכופר העון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כב,יד).
נמצא כי בימינו – ארבע חילוקי כפרה הן:
עבר על מצות עשה הקלות: תשובה מכפרת.
עבר על מצות לא תעשה הקלות: תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר.
עבר על מצות שיש בהן כריתות ומיתות בית דין: תשובה ויום הכיפורים תולין, ויסורין מכפרים.
המחלל את השם: תשובה ויום הכיפורים ויסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת.
ראו נא כמה קשה הוא דין המחלל את השם, ואף על פי כן, מצוות שבין אדם לחברו… עד שירצה את חברו.
"…שימו לבבכם".
כתיבת תגובה