r מהדרין בנר חנוכה - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

מהדרין בנר חנוכה

23 ינואר

מהדרין בנר חנוכה


 


במצות נרות חנוכה מצינו דבר שאין דומה לו בשאר מצוות, וזה בכמה פרטים: א. בנר חנוכה יש מהדרין ומהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בשאר מצוות. ב. בעלמא הידור מצוה הוא בגופה של מצוה, כגון לולב נאה ואתרוג נאה וכיו"ב, ובמצות נר חנוכה ההידור הוא תוספת של נרות, ואטו אם יטול שני לולבים או שני אתרוגים יש בזה הידור, דבשלמא אם היינו אומרים דהידור מצוה היינו במנורה של כסף או בשמן זית ניחא, דיש הידור בגוף המצוה, ואילו המהדרין הוא בתוספת נרות. ג. בעלמא הידור מצוה עד שליש, והכא מן הדין סגי בנר אחד בכל לילה, והרי כאן מוסיף במצוה עד שמגיע לפי שמונה מהמצוה ולא בשליש מערך המצוה. ולמעשה ההידור הוא יותר מפי שמונה, שהרי מעיקר הדין די בשמונה נרות לשמונת הימים, ואילו למהדרין מדליק שלשים וששה נרות בשמונת הימים. ד. הנה ידוע שנס חנוכה הוא נס ההצלה מגזירות השמד של היונים, וזאת ע"י התשועה הגדולה והנצחונות הניסיים כנגד אויבים מבית ומחוץ. וא"כ איך בא לידי ביטוי ציון הנסים הללו, שהרי עיקר נס חנוכה מובלט בהדלקת נרות לזכר הנס של פך השמן הטהור שנמצא בחותמו של כהן גדול, וא"כ מהו הביטוי לנס התשועה.


והנה בנוסח הנרות הללו הנאמר אחר הדלקת הנרות, נאמר 'הנרות הללו אנו מדליקין על הנסים ועל התשועות וכו", ולכאורה הדלקת הנרות אינה אלא על נס פך השמן בלבד, וצ"ע.


והרמב"ם כתב דלציון התשועה קבעו ימים אלה לימי שמחה והלל, ולציון נס השמן תקנו הדלקת נר חנוכה, ולדבריו אתי שפיר שלא הביא ענין אמירת הנרות הללו, כיון שאין הנרות ביטוי לנס הישועה. ובנוסח על הנסים לנוס' הרמב"ם לא נזכר ענין הדלקת הנר כי אין זה מענין הודאה שבברכת מודים, ולא נזכר שם כי אם ענין התשועות והנפלאות.


והנה דרשו חז"ל על הפסוק וחושך על פני תהום (בראשית א, ב) זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם. וצריך ביאור אמאי מלכות יון מתוארת בהחשכת עיניהם של ישראל והלא יון היתה מלכות נאורה של מדע וחכמה, ותרבות זו היתה אור לגוים, ואילו חז"ל מתייחסים לתרבות יון-חשכת יון. והן אמנם שהיו גזירות שונות ומשונות ושמדות, אבל כל זה לא היה רק אחר שהיתה התנגדות של מעטים שסירבו להכנע לדרישות היונים להטמיע את עם ישראל במשפחת העמים, אבל כוונת היונים מלכתחילה לא היתה לגזירות ושמדות, אלא כביכול לשלב את עם ישראל בתרבות עמי העולם, וא"כ מדוע הוגדרה יון כחושך על פני תהום.


אין זאת אלא שהבדל מהותי ויסודי ופער עצום קיים בין תרבות יון שהיא תרבות המדע הספורט והגוף ונהנתנות ממנעמי העולם הזה, ולא כאלה חלק יעקב עם ה' שבחרם לעם סגולה ונתן להם תורת חיים, תורה אלהית ונצחית לשלימות הנפש בחיי הנצח, כאשר לפניהם הולכים מאורי הדורות חכמי התורה שלאורם עם ישראל הולך, והם הרואים אור גדול ומאירים בתורתם וחכמתם אל חיי הנצח. וכל הנאות ומנעמי העולם הזה מרחיקים ודוחים לשאול תחתיה, וכל הנגרר אחרי הבלי העולם שרוי בחושך וצלמות, כי החושך מאפיל ומכסה מעיני האדם את דרך עץ החיים, וכל תכליתו של אדם לחתור אל המטרה הזאת לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, וההולך אחר תרבויות זרות שרוי בחושך ועלטה וכשור לטבח יובל. וכך מתאר הרמח"ל בספרו מסילת ישרים שההיגררות אחר פתויי היצה"ר היא ההליכה כסומא בארובה.


וכשזכו קומץ המעטים בחרפם נפשם לשמור על קדושת וטהרת עם ישראל, זכו בסייעתא דשמיא לגרש את החושך שהחדירו היונים בקרב הטועים המתיונים שנגררו אחר 'יופי' תרבות יון, וכשבאו החשמונאים וטהרו את בית המקדש תיקנו להדליק נר טהור כדי לסמל את טהרת ויופי תרבות עם ה' שמעט מן האור דוחה הרבה חושך.


ותרבויות זרות אלו לא חדלו במשך הדורות, ומגמתם לטשטש את זהותו הייחודית של עם ישראל, והצליחו להפיל חללים רבים להרחיקם מהאמונה והדביקות בעבודת ה', ולזאת אנו אומרים בתפלה ובברכת המזון: כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו נסים וגבורות בעת ובעונה הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן