רבי סלימאן עמר זלה"ה*
בין מנהיגי הקהלות בדור האחרון שעמדו ליהודי תימן כרועים רוחניים לעדתם, בולטת דמותו המזהירה של רבי סלימאן עמר זצ"ל שהנהיג והדריך לעדתו בעיר שבאם. יסודתו בהררי קדש כנצר להרב הצדיק הגאון רבי יחיא בדיחי זצוק"ל מח"ס ראשי בשמים וחן טוב, שגלה מצנעא לשבאם לרגל רדיפת השלטונות. במשפחה זו שהצטיינה בתורה ויראת שמים, נולד רבי סלימאן בשנת התרנ"ו, גדל בין ברכי חכמים כשראשית למודו קבל אצל דודו ר' יחיא עמר, ויצק מים ע"י הרה"ג יחיא זביב. התמדתו וחשקו לתורה הביאוהו להמשיך ולהגות בתורה, גם כאשר היה צריך להקים משפחה ולדאוג לפרנסה. בעודו צעיר, פנה בשאלות בהלכה אל גדולי רבני צנעא וחכמי הדור. חן של ענוה ותום דרך אפיינו את דמותו, כך שמדותיו התרומיות וחכמתו הרבה, הועידוהו לכהן כרועה רוחני בקהלת שבאם.
רבי סלימאן נהג עם הצבור בענוה ולא התנשא עליהם, כיבד והוקיר כל אדם כראוי לו, וידע בתבונתו הרבה להשכין שלום ולהשקיט כל מריבה ומחלוקת, ואף הקהלה גמלה לו בכבוד והכנעה. משום כך כשהיה צריך לומר דברי כבושין בעת קבוץ לתפלה, היו הכל נשמעים ומקבלים באהבה וחבה את דבריו. כמו"כ ניחון רבי סלימאן בקול ערב וידע פרק בתפלה, ותפלותיו שיצאו מקירות לבו, החרידו ועוררו את הציבור לשוב לאביהם שבשמים. גם כשהיה מזדמן לרגל עסקיו לצנעא, עברה השמועה מהר, ורבים היו נוהגים לבית הכנסת בו התפלל לשמוע אותו כשליח ציבור, ובפרט בימי האשמורות שהיה מעורר בתפלתו וסליחותיו המלוות בדמע ובכי את לב הציבור.
רבי סלימאן עשה תורתו עיקר ומלאכתו עראי, רוב שעות היום היו קודש לעסוק בתורה, ולמד בצוותא עם הרב ישראל משרקי זצ"ל. ולימד לרבים בבית הכנסת הגדולה בשבאם. הוא רשם לו מילים מהגמרא וביאר אותן, מרשימה זו למדים אנו שהוא היה בעל ידיעה רחבה.
לפרנסתו עסק במסחר, כשאת ניהול המסחר הפקיד בידים נאמנות, וה' שלח ברכה במעשה ידיו ופרנסתו היתה מצויה בריוח. ואף הוא תמך ופיזר מהונו לצדקה. ותומך ביד רחבה בתלמידי חכמים. מפעם לפעם כשביקר בצנעא לצורך מסחרו, היה מקדיש שעות רבות להקביל פני חכמים לדון ולשאת במו"מ של הלכה, ולהעניק להם ממה שחננו ה'.
יושרו וענותנותו וחכמתו הקנו לו מעמד מכובד. וכל שומעיו ורואיו ידעו להוקיר דמותו האצילית של רבי סלימאן.
בשנת התש"ח בפרוץ הפרעות והשוד עקב רצח האימאם, לא פסחו הפורעים על ביתו של רבי סלימאן, ובזזו ושללו בביתו, מאורע קשה זה הטביע רישומו על נפשו העדינה, ולדאבון לב נפטר אחר תקופה קצרה ביום כ"ג אדר תש"ח. חבל על דאבדין ולא משתכחין. ת.נ.צ.ב.ה..
כתיבת תגובה