התבוננות – על אודות שינויי מזג האויר
אם נתבונן רק במזג האויר שבשנים האחרונות נראה שהוא אומר דרשני, אם עד לפני עשרים שנה ואף פחות היה התקופות של חורף קיץ וכו' מסודרות בזמנן והיו יודעים כאשר מגיע החורף מוציאים את בגדי ומצעי החורף מהבוידם, לתקופת כל החורף משא"כ בזמנינו אנו עדים לשינויים קיצוניים מאוד במזג האויר תוך ימים מעטים בלבד, משרב וחום כבד מנשוא לקרירות חורפית וימים מעוננים עד כדי טפטופי גשם בעיצומו של הקיץ, והוא הדין בעיצומו של החורף ימי חום נדירים, והשינויים באים והולכים בפתאום, ומי היה מאמין שבעיצומם של יומי תמוז נראה ימי חורף לרבות כבישים רטובים, ומאידך באותו שבוע באו ימים בוערים כתנור. מה קורה כאן, והמתבוננים יוכלו להבחין שמשנה לשנה המצב רק הולך ונהיה משונה יותר ויותר, וא"כ אנו מאמינים שהקב"ה עושה זאת בעולמו ללמדינו…
ומלה"ד לאדם שיש לו בביתו אקווריום של דגים או שאר חיות מחמד שיש לו בבית שמגדל אותם בו, מכשיר המשנה להם החום והקור כפי הענין שיצטרכו, שלא ימותו מקור רב או מחום רב, והנה אם פתאום יבוא איזה אדם ויתחיל ללחוץ על המכשיר הנ"ל פעם לקור ופעם לחום, הלא בודאי הם שבפנים ישתוללו אנה ואנה בחוסר מנוחה, ואנשים יאמרו לו מדוע אתה מענה אותם זה צער בע"ח האם תרצה להורגם, אכן אם אותו האדם הוא הרופא הויטרינר שמבין שעי"ז תבוא להם איזה רפואה לעניינם שוב לא ישאלוהו כלום. וכמו כן אם הוא בעה"ב שאוהבם ורוצה בטובתם, בודאי עושה זה לאיזה צורך להם. והנה אנחנו נמצאים באותו מצב, כאן בעוה"ז בתוך האקווריום של הקב"ה ורק הקב"ה הוא זה שמפעיל עלינו את שינויי מזג האויר הקיצוניים לכאן ולכאן, והוא הרופא הוא הבעה"ב, שבודאי הוא לטובתינו וא"כ מה הענין של אותה הטובה?
י"ל שאותה הטובה היא ההתבוננות שתבוא על ידי זה גופא, כלומר שלכאו' הקשר הישיר שאנו יכולים לראות ולחוש את הקב"ה באופן יום יומי בלא שום אמצעי מהשפעתו הינו קשר מזג האויר שהקב"ה נותן במתנה לברואיו, וכמו שאנו אומרים כל יום "המאיר לארץ…ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית", ואותו הקשר גם תלוי כמובן בהשפעת הברואים בבריאה ברמת רוחניותם, והיינו דכתיב "אם בחקתי תלכו וגו' וננתי גשמיכם בעתם" וא"כ כאשר השנים היו כתקנן והתקופות כסדרן אותו הקשר היה קבוע כעין מלומדה, משא"כ עתה כאשר הקשר הנ"ל הינו כביכול בשיבוש אבל כבר אינו כמלומדה, וממילא נראה שר"ל שאכן משתדלים ומקיימים ועושים המצוות והוא הקשר הכביכול מלומדה בלבד, אבל היכן הדביקות בקב"ה היכן הקשר התמידי בבחינת "בכל דרכיך דעהו", האם אין בכך סימן מהקב"ה שמנער אותנו מתרדמה זו?
ונאים הדברים להיאמר בימי בין המצרים כאשר חסרנו בעוה"ר את ביהמ"ק והוא היה זה המשפיע העצום עלינו על חלק מרכזי גדול זה בעבודת ה' של הדביקות בה' ובקדושתו וכל דור שלא נבנה כאילו נחרב בו, וא"כ החיזוק הגדול יותר בימים אלו הוא לבקש את הקרבת ה' לי טוב, את הלדבקה בו, ושבכל מצוה ותפילה נרגיש את אותו הקשר אפילו יהיה בדקות אבל הרגשנו קצת התקדמנו בזה, עשינו את מטרת ענין המצוה וכמש"כ הרמח"ל בדרך ה' יעו"ש.
ונראה שכ"ז בכונת דוד המע"ה באמרו במזמור (תהלים קד) ברכי נפשי את ה' ה' גדלת מאד הוד והדר לבשת: (ב) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: (ג) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: (ד) עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: וכו' (כד) מה רבו מעשיך יקוק כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: (כט) תסתיר פניך יבהלון וגו' (לא) יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו: (לב) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: (לג) אשירה לה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי: (לד) יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה': (לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה:
דהיינו כנ"ל שע"י הקשר הנפלא הישיר והתמידי של הקב"ה עם בריותיו בחידושי הבריאה על שינוייה ותהפוכותיה, מגיע האדם ליתמו חטאים [העוונות, ולא חוטאים] וממילא לדביקות של ברכי נפשי את ה', ואח"כ יותר יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה'.
ויה"ר שנזכה שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ולעבדו בלבב שלם ובנפש חפיצה בשמחה ובטוב לבב אכי"ר.
כתיבת תגובה