r ארץ ציון פלסטינה - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

ארץ ציון פלסטינה

23 ינואר


ארץ ציון פלסטינה


מאת: ד"ר אפרים יעקב


 


בשנת 1906 זוּכַּה היהודי אלפרד דריפוס, קצין תותחנים צרפתי, מאשמת בגידה בצרפת מולדתו. עם שחרורו הצהיר דריפוס בדרמטיות דברים על דבר זיכויו. ההצהרה הדרמטית של דריפוס, לתדהמת רבים, הוקלטו והם מצויים בידינו. עובדה היסטורית מדהימה זו התאפשרה הודות לחלוציותם של משוגעים לדבר שהחלו במחצית השניה של המאה ה19 לפתח טכנולוגיות הקלטה, למן ההקלטה המכנית דרך ההקלטה המגנטית, הדיגיטלית ועד ההקלטה האופטית. אפשרות ההקלטה יצרה תחום חדש של תיעוד שפיתח בין היתר את עולם התיעוד היסטורי והוא תחום ששינה את עולמנו. ההיסטוריה של טכניקות ההקלטה הינה מרתקת, אך אין היא מעניינו בכאן, אך נעיר כי גם במרכזה של טכנולוגיה זו עומד יהודי בשם 'אמיל ברלינר' (1929-1851).


הרבה קודם עידן האינטרנט החלו אנשי מעשה להבין שיש לאצור בדחיפות תרבויות מוסיקליות כלליות ויהודיות, ואף קולות של בעלי חיים(!). הקלטות שימור של חומר יהודי תועדו ע"י חוקרים גרמנים ואוסטרים חשובים מאד. אלה הקליטו באירופה בצפון אפריקה בארץ ישראל במזרח התיכון ועוד.


ההקלטות החלו להצטבר גם במפעל מיוחד שבספריה הלאומית, מפעל הקרוי פונותיקה, ולאחרונה חודש שמו ל'ארכיון הצליל הלאומי'. מפעל זה אוצר בתוכו רבבות שעות הקלטה שהולקטו במשך למעלה ממאה שנה והוא הועלה כעת לאינטרנט והוא זמין לכל באי עולם. הארכיון אוצר בתוכו חומרים מוקלטים מכל עדות ישראל ובכלל זה הקלטות תימניות. כדאי הוא הדבר שתכנסו ותאזינו.


נעיר כי בתחילת המחקר המדעי על תימן הטילו חלק מהחוקרים "מצור" על תימן באמרם שכביכול היתה תימן מנותקת מהעולם החיצון. המחקר המודרני הצליח "לפרוץ את המצור" מעל תימן ולהוכיח שתימן לא היתה מנותקת והרבה זרם לתימן.


כך, בשנת 1931 הגיע לדרום תימן חוקר גרמני בשם הנס הלפריץ. חוקר זה הקליט יהודים בתימן – 19 שנים קודם מבצע 'על כנפי נשרים' – כן אתם קוראים נכון. הוא הקליט יהודים מדרום תימן השרים שירים עממיים לצד שירים מן הדיואן. בין השירים שהקליט הנס הלפריץ הזכור לטוב ואשר לחניהם מעניינים עד מאד הם: יגדל אלהים חי, אמלל שיר ותושבחות לאלי, אפתחה שיר באל שדי, שמע האל ענני בתפילה, יום זה לישראל אורה ושמחה, זאת לצד מספר שירים עממיים בערבית ביניהם שיר הנשים 'נזלת אלסאילה'. בתזמון: 01:27:23 מושר 'שבח אל חי' בלחן החוגרי. אך גולת הכותרת של מפעלו של הלפרין הוא השיר 'ספרי תמה תמימה' בלחן התקוה(!) – אתם קוראים נכון – שהוקלט בשנת 1931. גולת הכותרת של גולת הכותרת הוא הפזמון של 'ספרי תמה תמימה' שהוא: 'ארץ ציון ירושלימה / ארץ ציון פלסטינה' הכל בלחן התקוה. זוהי היסטוריה מוסיקאלית שהוקפאה בשנת 1931. אמור מעתה 'ספרי תמה תמימה' הוא התקוה של תימן.


רוצים להאזין ולחוות? כנסו למנוע החיפוש 'גוגל', רישמו: הספריה הלאומית, הכנסו ל'קטלוגים', משם ל'ארכיון הצליל הלאומי', רשמו את המספר: 06525-


Y, הגיעו לתיזמון: 58:02, אתם שומעים!. כלל השירים שהוזכרו לעיל מתחילים בתזמון זה.


בהיותי שותף לפרוייקט מחקר מוסיקלי ישראלי-גרמני, פרסמנו ביצוע זה של 'ספרי תמה תמימה – התקוה' בתקליטור מדעי שהופץ בגרמניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן