מעשה היה בשנת קכ"ו לאלף הששי בימי "סנאן באשה" שהיה מלך בעיר אוזל והיה מתחסד עם היהודים כל כך והיה שם קצין צורר ליהודים ושמו אלקאצ'י "נצר אלדין" והיה שונא ואויב וצר והיה מבקש להתעולל ברשע עם אישים פועלי און והיה עושה כישופים ואחיזת עינים לבלבל את העולם בכשפיו וכשהיה נכנס להתפלל באומות בין הערבים היה מדליק ה' אצבעותיו #ונכרות כשעוות אבוקות מאירות דולקות כנרות והיו האומות מכבדים אותו ומתייראים ממנו ואו' לו כי מרוב #קדשותו עושה את כל הדבר הזה. ויקם אותו רשע נצר אלדין ויתחכם להרע ליהודים מה עשה צוה לעשות בימה גדולה באמצע אלמסגד אלגאמע כדי לעמוד עליה להתפלש ביום אידם בקבוצם בקבוצה אחת ומרוב רשעו ופשעו עשה בה כשופים ולא ידע איש את מעשיו הרעים כי נעלם מעיני כל חי. ויהי היום יום איד שלהם הנק' בל"ע "ערפה" נתקבצו כל האומות להתפלש אחרי הקצין הרע הזה והמן בא נצר אלדין שוטה רשע וגס רוח ויעמד על הבימה ויתפלל והאומות לרוב כאלפים איש עומדים צפופים אחריו והוא עבר לפניהם ויכה ברגליו על הבימה ותעל האש ותסבביהו ויבהלו כל האנשים ויפרדו מאחריו כי יראו לנפשותם פן תאכלם האש הגדולה וייראו האנשים המוסלמין יראה גדולה. ויקרא להם אל תיראו ואל נא תפחדו כי זה המלאך גבריאל ירד עלי באש לדבר עמי עתה שמעו נא דבריו. אח"ך דבר בקול ערב שמע נא אלקאצ'י נצר אלדין תדע ששלחך הש' על היהודים אם ישמעו עצתך כלם וימירו דתם אנשים ונשים וטף אז תשלים עמם ותהיו לעם אחד. ואם לא ישמעו לך הנה נתתים בידך להשמידם, והמוסלמין יעזרו לך. וחזר ודבר דבור שני שמעו המוסלמין זה הקצין "נצר אלדין" יהיה לכם אב ולשוטר ולמושל וכל אשר יאמר לכם תעשו כי הוא מזרע מחמד אלרסול אם תשמעו לו תצליחו. ואם תמרו פיו תאוכלו באש הגדולה הזאת. גם המלך "סנאן באשה" אם לא יקבל דבריו תהרגו אותו ותקימו את נצר אלדין תחתיו ותצליחו בימיו כי הוא נביא השוא בחיר השד. והוא מדבר מתוך האש ויעל הלהב לעיניהם לשמי תקרה. ויאמר להם שמעתם המוסלמין באזניכם כל אשר דבר המלאך גבריאל ויאמרו כן נעשה כאשר דבר המלאך, דחק ברגליו על הבימה ואמר #שלם המלאך גבריאל ונסתלקה האש. ויקדו כל המוסלמין לו וישתחוו ויחשבוהו לאל זר ויאמרו הננו בידך אחרי אשר ראינו בעינינו האש הגדולה הזאת ובאזנינו שמענו דבר המלאך אשר הוא דובר אליך. עתה לא נוכל לנטות מדבריך ימין ושמאל. וילכו כל המוסלמין אל המלך סנאן ויספרו לו את כל אשר ראו במו עיניהם וכוונתם אם ישמע המלך לדברי הקצין ואם לאו יהרגו אותו ויעמידו הקצין מלך תחתיו והוא הבין כי מחשבותם לרע ענה כסילים כאולתם וכי תעלה על דעתכם שיוכל אדם להמרות את פי הקצין הרע הזה בחיר השד. פן יפגענו בדבר או בחרב גם אני אכרע ואשתחוה לו. ואלו היהודים איך לא ישמעו דבר הקצין הרע הזה היוכלו להעיז פנים נגדו ולא יפחדו מקדשותו גם אני אחתכם חתיכות חתיכות לא אשא פני זקן ולא אחוס ולא אחמול על גדול וקטן. עתה דינו לבוקר משפט למחר נקבץ את כל היהודים אם ישמעו לו מוטב ואם לאו אתן לכם רשות ועשו בהם כרצונכם. וייטב בעיניהם דבר המלך וילכו לבתיהם וישלח ויקרא אל רבני היהודים בלילה ויספר להם את כל הקורות מהקצין והמוסלמין ויאמר להם למחר אקרא אתכם עזות ואתם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו כי הי אלהיכם ההולך עמכם להלחם עם אויביכם להושיע אתכם ויהי ממחרת ויבא הקצין "נצר אלדין" ויבאו כל המוסלמין להתייצב עליו. וישלח המלך לכל היהודים ויאמר להם דעו לכם כי הקצין נצר אלדין בחיר השד כי ירד עליו המלאך באש לעיני כל המוסלמין והאמינו ותאמנו וכבר צוה לקצין הזה שתמירו את הדת על ידו ולא תמרו את דברו. עתה אם תאבו לעשות דבריו טוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו חרב תאוכלו כי אחרי אשר העידו כל המוסלמין על האש לעיניהם ואם כן מי יוכל להכחיש עדותם את אשר ראו במו עיניהם דברי המלאך ומראה הלהבה כאש אוכלת לעיניהם עתה דעו לכם היהודים שאין לכם מה לדבר נגד "אלקאצ'י" נצר אלדין ולא תוכלו להכחיש לפי שמי שאינו מאמין ידע כי בן מות הוא. אמרו לו אדונינו המלך תדע שאנחנו אמנה גם אנחנו גם אבותינו ואפילו עושה כזה אלף פעמים חשיבינן להו כשפים ואפילו משה רבנו ע"ה הוריד האש על הר סיני וענן וערפל וקולות מדבר מתוך האש ורעש ורעדה וקול שופר ופנים בפנים מדבר אליו ועין בעין רואות ואעפ"י כן לא האמננו לו עד שישב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אח"ך האמננו בו ובתורתו עכשיו מי שיוכל לישב ארבעים יום ומ' לילה מבלי לחם ומים אפשר שנאמין לו מבלי ספק.
אמר המלך כן באמת היהודים דוברים אם תוכל לישב מ' יום ומ' לילה בלי לחם ומים אזי ישלימו אחריך. אמר לו כן אעשה וכן אוכל. אמר להם אם רצונכם נכתוב ביניכם ספרים ותחתמו בחותם ידכם אם יוכל לישב מ' יום ומ' לילה בלי לחם ומים אז תשלימו דבריו ותאמינו בו. ואם לא תאמינו לו ידו תהיה בכם. ואם לא יוכל לעשות זאת ידכם תהיה בו. ויענו כל העם ויאמרו טוב הדבר ויאמר המלך נעשה חדר של נסתרים ונעשה לו חלון לצד התקרה של זכוכית והפתח א' לצד ונסגור אותו ותניחו המפתחות אצלי ועליו נשים שומרים יהודים וערבים סביב סביב לו עד תשלום מ' יום ולא נניח אותו להכניס שום דבר זולתי כסא ומטה וספר אלקראן שלו לקרות בו וכן היה ובכניסתו עשה לו שעוה ארכה אמה ורחבה חצי אמה ועשה כתיבה ב' זכוכיות בא' ממיני מאכל ובא' ממיני משקה ויסתירם בתוך השעוה אשר יודיעו לשום חי בעולם. ובעת ביאתו לחדר אמר לכל היהודים ראו מה עמדי אין לי זולתי ספר אלקראן ושעוותי. ויסגרו כנגדו וישימו המפתחות אצל המלך והשומרים סובבים עליו לשמור ביום ובלילה. ולא יקרב שום אדם אל החדר זולתי המלך, והמלך מחשב בלבו שמא תושלם מחשבתו אם יהיה כן. אזי ימריד את עמי הארץ אחריו ושמא יגרום שיהרגו את המלך וימליכו אותו כמו שמחשבים המוסלמין שיקרא ליהודים ויאמר העתירו בעדי ובעדכם להפר עצת הרשע כי אם תיעשה עצתו גם אתם גם מלככם יאבדו תתאספו ותתפללו אל ה' בחזקה ויאמרו חוס נא על עמך ואל תתן את נחלתך לחרפה למשל בם גויים למה יאמרו בעמים איה אלוהיהם אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה. ישב המלך סנאן עשרה ימים והלך לבקר את החזיר ולשמוע את קולו העודנו חי. וישמע את קולו הולך וחזק לא הותש ולא רפה קולו. מיד פחד המלך אמר וכי אפשר לו לאדם לחיות עשרה ימים בלי לחם ומים. המתין עד עשרה ימים אחרים והלך לפקד עליו בלילה בסתר וישמע את הקול הכלב הרע נובח כבראשונה נתפחד עוד יותר ותמה על זה תמהה גדולה. קרא ליהודים אמר להם אפשר שתצליח בידו לעשות זאת לכן קראו אל אלהיכם ושפכו לבכם כמים נוכח פני ה' אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד גם אנכי גם אתם גם טפכם ונשיכם וחוסו על בניכם ועל עצמכם. ויחל עוד עשרה ימים שלישיים ויצא המלך לבקר על החדר וישמע את קולו והנה הולך וחזק, מיד נתפחד המלך. יעצוהו רעיוניו לקרב אל החדר ולראותו מחור המפתח של הדלת נסתכל בו וה' גלה חטאתיו ויראהו והן פתח אותו רשע את השעוה והוציא ממנו שתי זכוכיות ופתח את האחת וטעם מהמאכל ופתח את השנית וטעם מהמשתה והחזירן למקומן וסתם עליהן עד אשר לא נודעו. אמר המלך אכן נודע הדבר ומועצותיו ותחבולותיו של אותו רשע. שמח המלך בדבר וקרא ליהודים אמר להם חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו כי הן ה' אלהיכם גלה קלונו ונודעה חטאתו לכן הקשו ערפכם נגדו ולא תפחדו ממנו מיד היתה ליהודים אורה ושמחה וששון ויקר כי האל האיר אורם והגיה חשבם. ויהי הדבר סתום בלב המלך ואיש לא ידע סודו. ויהי כאשר בא יומו של הקצין לצאת מן החדר לסוף מ' יום. ויתקבצו כל האומות לבוא להקביל לפניו הרימו את הדגלים נגדו ויעפילו כולם לבוא לקראת הכומר אלקאצ'י נצר אלדין וכל אחד מתנשא בחרבו על היהודים לאמר באה עת פקודתכם. והיהודים מחשים שהיום הזה יום בשורה הוא יום אשר קמו האויבים לשלוט בנו. ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. ויהי כאשר פתחו את החדר להוציא את הקצין ויהי בראותם אותו ויקדו כל האומות וישתחוו אפים ארצה והמלך בא ויעמד על פתח החדר ויקח בידו את ספר אלקראן ואת השעוה והקצין מתהלך בגאוה ובוז ביראה את כל הכבוד אשר עושים לו גבה לב בליעל עובד אלילים והאומות מנשקים את פרסות רגליו ואת מנעליו ויש מנשק עפר מקום דריסת רגליו ויסובבוהו כל האומות עד הגיעו לטרקלין המלך וישב על הכסא והמלך יושב על ימינו על מושבו. ויקרא המלך ליהודים ויאמר להם עתה באו ימי שלום עתה מה לכם לדבר כי אין כמוהו בכל הארץ ומוכרחים אתם להשלים אחר דתו ולהאמין לדבריו אחרי אשר ישב מ' יום ומ' לילה לחם לא אכל ומים לא שתה והמלך עשה בערמה עתה מה יש לכם לדבר. אמרו היהודים וכי ממנו אנחנו יראים שעשה הכשופים האלה הן אנחנו מבינים שאין בהם ממשות שכולם אחיזות עינים. אמר להם המלך אל תוציאו לעג על הקצין "נצר אלדין" שכל מעשיו בנביאים איפה הם הכשופים הלא הכל יודעים שלא הכניס עמו כלום זולתי ספר אלקראן לקרות בו והשעוה הזאת להדליקה ועמד וכעס המלך והפילה לארץ בחמתו היא נפלה לארץ ונבקעה לשתים ויצאו הזכוכיות לחוץ לעיני כל העמים והיהודים העומדים שם. מיד תמה המלך וכל העומדים מה זה היה נסתר בתוכה אמר המלך תנו הזכוכיות לראות מה יש בתוכן ראה והנה בתוכן מיני מאכל ומיני משתה. אמרו היהודים אדונינו המלך הלא ראית בעיניך כי הקצין הזה מביא עליך ועל ממלכתך חטאה גדולה לשפוך דם נקי ולשפוך דם צדיקים ומבקש עצות נבערות לעשות מעשים אשר לא יעשו. אמר המלך נקי אנכי וממלכתי מהקצין הרע הזה החוטא והמחטיא. עתה הנני מוסרו בידכם לעשות בו כרצונכם כי אין משוא פנים. הדבר יצא מפי המלך ויגש אליו סעיד דאוד אליהודי ויתפוש הקצין נצר אלדין ברגליו ויפילהו מעל הכסא ומיד סחוב והשלך ברחובות ככלב המת והגויים נשמטו אחד אחד כי נבהלו ויראו לנפשותם וילכו לבתיהם בהחבא אבלים וחפויי ראש והקצין לקחו ונקבו את עקבותיו וקשרו על זנב הסוס מאחוריו לסחוב על האבנים והקוצים והברקנים עד שנפל חתיכות בכל פנה. ובאבוד רשעים רנה וישועה לצדיקים, שירו לה' בנגינה. שוכן שמי מעונה כי נפלאות עשה. בחמלה וחנינה…
כתיבת תגובה