לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

ברכת נר חנוכה בבית הכנסת


 

כתב מרן בשלחנו הטהור (סי' תרעא סע"ז) וז"ל, מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח וכו', ובביה"כ מניחו בכותל דרום, ומדליקין מברכין (בביה"כ) משום פרסומי ניסא וכו', עכ"ל.

 

והקשו האחרונים (עיי' מ"ב שם סע"ק מד,ועוד) על מרן, שהרי ברכת נ"ח בביה"כ הוא רק מנהג? והשיבו על פי הריב"ש שכ' דהוי כמו שמברכין על הלל בר"ח אע"פ שאינו אלא מנהג, עיי"ש.

וכ"ז את"ש למנהגם שמברכין על הלל דר"ח, אך אנן דקיי"ל דאין מברכין על הלל דר"ח וכפיש"פ מרן (סי' תכב סע"ב) כדברי רבי' הרמז"ל, וכ' שם האחרונים (ועיין פר"ח) דהיינו טעמא, משום דאין מברכין על "מנהג", א"כ הדרא קושיא לדוכתא, וביותר קשה לי, דהנה ראיתי למרן גופא בב"י (שם) דהעלה את דברי הריב"ש כלשונו המלא עיי"ש, ולכאורה מה שיישב בזה אחר שדעתו דאין לברך על המנהג, וכל דברי הריב"ש זה רק לשיטת הסוברים דמברך על ברכת ההלל בר"ח?

 

וליישב הדברים נראה בב' דרכים, האחת, דהנה מרן העלה (שם) קודם ב' טעמים (ב' הכל-בו) לתקנת ההדלקה בביה"כ האחד, משום האורחין שאין להם בית להדליק, וכעין שתקנו להם קידוש בביה"כ אך בטעם זה יש ליישב רק בזמנם שהיו האורחים אוכלים בביה"כ, אבל בזמנינו שאין כ"ז לכאורה הוי ברכה לבטלה.

 

אך הנה עיין למרן השו"ע (סי' רסט) שהעלה האיי מנהגא וז"ל, נוהגין לקדש בביה"כ וכו' ומעיקרא לא נתקן אלא בשביל אורחים דאכלי ושתי בבי כנישתא להוציאם י"ח, ועכשיו אע"ג דלא אכלי אורחים בבי כנישתא לא בטלה התקנה וכו' עכ"ל, הרי מבואר בדברי מרן שאע"פ שבטל הטעם לא בטלה התקנה. וה"ה לנידון דידן י"ל, דאע"פ שבטל טעם המנהג שמדליקין בביה"כ כי כ"א מדליק בין כך בביתו מ"מ י"ל שלא בטלה התקנה, ומקור יסוד זה העלה מרן בביתו (שם) משם הר"ן שהעלה ראיה מברכה מעין שבע שאף שנתקנה רק משום העם שבשדות, ואף דהיום ליתא להאיי טעמא, ואף שכולם בביה"כ, מ"מ כיון דאיתקן איתקן.

 

וכן העלה משם רבי' הרמז"ל בתשו' (פאר הדור סי' קמח) לעניין ש"ץ שחוזר התפלה דאף שנתקנה החזרה כדי להוציא את מי שאינו בקי ולמעשה חוזרין על התפלה אף אם אין מי שאינו בקי מפני שכבר התקינו, וסיים בדברי הרשב"א בתשו' (ח"א סי' לז) שכ' ביותר מזה שצריך לחזר אחר קידוש לביה"כ בהטעימו שתקנה קבועה היא, עיי"ש.

ואע"פ שסיים שם מרן בביתו בזה"ל, ובארץ ישראל נהגו שלא לקדש בביה"כ והוא הנכון, וכן סיים בשלחה"ט (שם) בזה"ל, אבל יותר טוב להנהיג שלא לקדש בביה"כ, וכן מנהג ארץ ישראל, עכ"ל. מ"מ יש לחלק בזה, והוא דהתם אחר שבטל טעם התקנה אין שום טעם להמשיך במנהג משא"כ הכא י"ל שממשיכה מטרת המצוה ויסודה והיא ה"פרסומי ניסא" , וזה שייך גם היום.

 

איברא, בהמשך דבריו של הב"י (שם) העלה טעם ב' (להדלקת נ"ח לביה"כ) וכתב עוד [הכ"ב] טעם אחר, שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פרסום גדול להש"י וקידוש שמו כשמברכין אותו במקהלות וכו' עכ"ל. ולפי"ז יש ליישב קצת דברי מרן הנ"ל, דבאמת את דברי הריב"ש לא העלה תחילה ורק אחר שהעלה את תרי טעמי הכ"ב  המשיך בלשונו וכ' בזה"ל, וזה לשון הריב"ש בתשובה, המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתיקונה להדליק כל אחד בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד האומות תקיפה ומברכין על זה כמו שמברכין על הלל דראש חדש אף על פי שאינו אלא מנהג וכו', עכ"ל. א"כ י"ל דכל מה שהעלה דברי הריב"ש הוא רק כדי לציין את תוקף המנהג שהוא מנהג ותיקין, ואת"ש.

 

ובאמת יש לדייק שכן הבין בפשטות רבי' השת"ז, דהנה ציין (שם בסע"ק כא) על האי הלכתא דמברכין בביה"כ וכ' וז"ל, לפי שיש בזה פרסום גדול וקדוש שמו ית' כשמברכין אותו במקהלות (ב"י) עכ"ל , ובזה שציין את טעם הכ"ב הנ"ל בלבד רצה ליישב בפשטות דברי מרן דלא תקשי אהדדי ודוק, ואת"ש.

גם תלמידו הגדול מהרי"ץ ז"ל , בסדורו ע"ח (ח"א דף קס:) רמז ליישב דברי מרן, דאחרי שהעלה הדין שמדליקין בביה"כ ומברכין ומשם מרן השו"ע סיים בזה"ל ,

ובכל-בו ראיתי שנהגו להדליק להוציא מי שאינו בקי ומי שאינו זריז עכ"ל, ודוק.

אח"כ ראיתי שהעלו האחרונים את דברי החכם צבי בתשו' (סי' פח) ועיינתי שם שנשא ונתן בדברי מרן הב"י ונגע בדברינו ובמה שיישבנו שאולי סמך מרן בעיקר על דברי הכ"ב, עיי"ש.

 

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק