לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00  ברוכים הבאים! 

מדור חג הפסח

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

השוחט החדש

השוחט החדש

יהודי אחד מהעיר אלסדה, נשוי, נדד לעדן, שם למד והכשיר עצמו לשחיטה, עם הזמן הרחיק האיש לאסמרה שבאתיופיה ושימש שם כשוחט לקהילה היהודים במשך קרוב לשנתים. אחר שהתבסס כלכלית חזר לעירו אלסדה, ועם הגיעו פנה למרי סאלם מחבוב רב הקהילה והודיע לו: "שמע, מרי, אני כבר שוחט אבל רוצה להיבדק גם על ידך". אמר לו: "בסדר, בוא ואבחן אותך בדיני שחיטה". לאחר שבחן אותו אמר לו: "בני, אתה יודע שזה עול שמים, אני שמעתי הכל ונוכחתי שאתה חריף וחכם, אבל דע לך, בני, שעדיין עליך ללמוד ולשנן את הדינים עוד יותר. לאחר מכן אבחן אותך שוב, ואם תמצא ראוי אעניק לך את ההרשאה". השוחט הצעיר שמע, הסתגר בביתו למשך שלשה שבועות וחזר על לימודיו. אח"כ שב אל מרי סאלם מחבוב להיבחן שנית. אותו יום, זימן מרי סאלם לצידו עוד שני ת"ח בוחנים, מרי יחיא יעיש חברו, ומרי יחיא מנצור מהכפר השכן אלגברי. שלשתם ישבו ולעסו קאת בשעות אחה"צ, והתלמיד יחיא סעיד השמיע לפניהם את הלכות שחיטה בע"פ, כנהוג. מדי פעם, אחד הרבנים היה מפסיקו ומציג לו קושיא או שאלה. הבחינה נמשכה עד חצות הלילה. בסיומה, פנה מרי מחבוב אל הנבחן ואמר לו: "שמע בני, ישמרך ה', אני רוצה שאתה תהיה שוחט ובקי בהלכה, ולפי מה שהשמעת לפנינו היום עדיין אינך כך; לכן אני מציע לך שתמשיך להתחדד בלימודך עוד יותר, ואז נבדוק אותך שוב, ואם תהיה בסדר תוסמך לשחיטה". כעבור חודש ימים הופיע יחיא סעיד לפניהם בפעם השלישית, ושוב ידיעותיו לא הצדיקו את מתן ההרשאה. מרי סאלם אמר לו בהחלטיות: "בני, עדיין אסור לך לשחוט". הפעם התחיל יחיא להראות את כעסו ולהתמרד נגד הגזירה, בהטיחו לפני החכמים, "מה אתם עוד רוצים ממני"? מרי סאלם הרגיעו וענה לו בנחת: "שמע, בני, אנו שואלים אותך מכאן ואתה משיב לנו משם. לכן לטובתך תוסיף ותלמד עוד. שאם ימצא פגם בשחיטתך, אני לא רוצה שהאנשים ברחוב יאמרו מי נתן לך את ההרשאה? והעוון יחזור עלי" בדלית ברירה, יחיא שוכנע וקיבל את הדין. אחר שלמד שלשה שבועות נוספים חזר שוב להבחן. הפעם קנה למפרע את הפרה שאמור היה לשחטה לפני החכמים להראות את בקיאותו הלכה למעשה והחזיקה בביתו. אולם, גם היום תשובותיו לא השביעו רצון הבוחנים...על כן הודיעו לו שוב. אתה עדיין לא יכול לשחוט או לקבל הרשאה. כאן הגיב יחיא בחימה ובחוצפה יתירה, מה אתה עוד רוצה ממני, יא מרי סאלם? עד היום נכנעתי לרצונכם, אבל מהיום אתם לא תגידו לי עוד מה לעשות"... למחרת בבקר שחט יחיא את הפרה בעצמו ובסכינו, על אפם ועל חמתם של המאריין". הדבר נודע מיד ברבים, ושלשת החכמים הגיבו במהירות. הם גייסו בו ביום שני תלמידים צעירים. והללו עברו בכל בית והכריזו בשם רבני העיר, שכל מי שיאכל מהפרה ששחט יחיא סעיד, מביא לפיו בשר נבילה וטריפה. הציבור שמע ונמנע מלקנות בשר. ברוב כעסו, מיהר יחיא להכניס את חלקי הפרה לביתו ורץ לעיר ירים אל העאמל, שם התלונן, ש"בני מרי" עשו לו חרם ופסלו אותו. אלעאמל שלח למרי מחבוב עוד באותו יום שני עסכר (חיילים) שקראו לו להתייצב במהירות לפני השופט. זה כדרכו קיבל את החיילים בפתח ביתו בשקט ואמר להם" "קודם לכו לסמסרה, (פונדק) ותשתו על חשבוני, ומחר יפרגהא אלה, (יעזור ה'). עם בוקר, כשהם מלוּוים בשני החיילים, נסעו שלשת הרבנים אל העיר ירים, והתייצבו לפני העאמל. לטענתו של יחיא, שהרבנים הטילו עליו חרם, ענו. "אללה יעאפיך (ישמרך ה'), יא סידי, אתה יודע שעבדיך חיים על פי דין (דת) וסכין, והיהודי הזה עדיין לא מוכשר, ואם נאשר לו לשחוט, אנחנו מועלים בדתנו ובאמונתנו. לרגע שקל העאמל בדעתו ופסק. אם כך חייב היהודי יחיא להישמע להוראות המאריין, ככל אשר יאמרו לו. ובנוסף לכך, עליו לשלם כל הוצאות המשפט, ובכלל זה שכר החיילים. יחיא עמד בפני בעיה נוספת. למרות ששילם את מח שחוייב לשלם, עדיין היתה אסורה עליו הכניסה לביה"כ. רק לאחר ששילם קנס נוסף לקודש ולאחר שביקש מחילה משלושת המורים, התירו לו להיכנס ולהתפלל..

על מעמדם וסמכותם של החכמים מרי סאלם מחבוב ומרי יחיא יעיש מנצור יעיד המכתב הבא, שנשלח אליהם בענין שאלה אחת כנראה על אחדים מחכמי קהלת גחזאן באלנאדרה בו כותבים בזו הלשון. מענין השאלה ששלחנו אצלכם (כלומר אליכם) ומרוב חסרון ידיעתכם שלחתם כתב לנו מרוב הבינה (כלומר הבנה) וכל שאינו יודע מסורת התורה, הרי הוא כזקן ממרא ואין אתם שומעים לו. וכל מי שאינו יודע גטין וקידושין אין לו עסק בהן ואל תעשו עצמכם עדיף. מאחר שכתבתם לבא אצלכם מה אתם, כשם שאתם מלכים בעירכם, כך אנחנו מלכים בעירנו וכתיב לא תסוג גבול רעיך. וכל מי שהוא עובר על מה שכתוב בתורה, יהיה מוחרם ומופרש מקהל הגולה ואל יצטרף לכל דבר שבקדושה עד שירצה אבות השלושה. דכתיב תורה צוה לנו משה. וכתוב לא תהיה קדשה מבנות ישראל. השיבוני מענין השאלה ששאלתי אתכם לא תוסיפו ולא תותירו. ומסיימים בשפה הערבית "אפתונא כמא סאלנכום מין קלובקום ולא מן תוראהנא אן תפתינא ואלא ידיבקום רבנא אלדי אנזל לנא תוראתנא. תרגום (השיבונו כפי ששאלנוכם מלבכם ולא מהתורה שלנו. אם לא תענשו מרבון עולם שהוריד לנו את תורתנו.

 

עוד מסיפורי תימן....

אתר מסורת
קודש לכל חי
החנות