לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 
ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
שבוע הספר התימני

לְשׁוֹן הַזָּהָב / פרשת וָאֶתְחַנַּן

29/07/2018

פרק ד'

ד' – חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם – חַיִּים היו"ד בדגש חזק וכן בתיבת הַיּוֹם.

ז' – אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹדים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו – יקפיד מאד למשוך מעט תיבת לוֹ כמנהגינו בכל מקום להבדילה מתיבת לֹא שלא יישמע כמחרף ח"ו. וכן לקמן (פסוק לד) לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮.

ט' - אֲשֶׁר־רָא֣וּ – יפריד בין הדבקים. וכן לקמן (פסוק טו) וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד.

י' - הַקְהֶל־לִי֙ – תיבת הַקְהֶל מלעיל מפני המקף. ויפריד בין הדבקים.

ומעיקרא היה צריך להיות כתוב הַקְהֵל הה"א בצירי, אך הכלל הוא שלא תִמָּצֵא תנועה גדולה שלאחריה נח נראה (היינו שהאות האחרונה יוצאת במבטא כגון בתיבת הַקְהֵל ואינה נחה כמו בתיבת תּוֹרָה) אלא כאשר נמצא בה הטעם כמו הַקְהֵ֣ל (לקמן לא יב). אך בתיבות מוקפות (היינו שתי תיבות המחוברות במקף) דינם כתיבת אחת ואין טעם תחת הה"א ולכן השתנה לתנועה קטנה (פתח סגול) במקום הצירי. וכן לקמן (פסוק לח) לָֽתֶת־לְךָ֧.

י"ב -  מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ – יקפיד לבטא אות ה"א שבתיבת הָאֵשׁ, שלא יישמע מִתּוֹ כָאֵשׁ. וכן בכל מקום שבאו אה"י בתחילת תיבה שנייה ייזהר להוציאם במבטא. וכן הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (לעיל ג כה) בָּאָרֶץ הַזֹּאת (ד כב) לְמִן הַיּוֹם (שם לב) מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי (שם מו) מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שם מז).

כ"א - אֲשֶׁר֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁר בפשטא. וחברו (לקמן פסוק מ)  באזלא אֲשֶׁ֨ר ה' אֱלֹהֶ֛יךָ.

ל"ג - הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ – יפריד בין הדבקים.

ל"ז - וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו – הבי"ת בדגש. אכן בכל מקום שבאה כא"ף קמוצה בסוף תיבה דינה כאילו נכתבה כָה ומבטלת הדגש מאותיות בג"ד כפ"ת שלאחריה, כמו מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ (במדבר כד ט). אך כאשר באו בתחילת התיבה השנייה האותיות ב"פ ברצף או פעמיים בי"ת לא יתבטל הדגש מחמת אהו"י שלפניהם, כמו וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ (בראשית לט יב) וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ (שם יד ד). ויש יוצאים מן הכלל.

ל"ט - וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ תיבות וְיָדַעְתָּ וַהֲשֵׁבֹתָ מלרע.

מ''א - מִזְרֳחָה – הרי"ש בשווא קמץ והטעם בחי"ת והיא מלרע. בשונה מתיבת (לקמן מט) מִזְרָ֔חָה שהטעם בחי"ת והיא מלעיל.

מ"ד - אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה – מנהגינו לזקוף מעט תיבת שָׂם שלא יישמע מלה אחת שָׂמֹשֶׁה.

פרק ה'

ב' כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב – יפסיק בטפחא יותר מהתביר שיתבאר הפסוק על מכונו. וכן ה' אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ (לקמן כא) מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי (לקמן כב) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ (לקמן ו ו) אֶת־ה' אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד (שם יג). ורבים כאלה.

כ''ו -  מִי־יִתֵּ֡ן – יוציא במבטא אות יו"ד שבתיבת יִתֵּן, שלא יישמע מי אִתֵּן.

 

פרק ו'

י"ח – וּבָ֗אתָ – הרביע בבי"ת ונקראת מלעיל.

כ"ה - וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ הלמ"ד בדגש חזק מדין דחיק.

פרק ז'

ה' -  מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן – תיבות תִּתֹּצוּ תְּשַׁבֵּרוּ נקראות מלעיל, ותיבת תְּגַדֵּעוּן מלרע.

עוד...

10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן