לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

פרשת נח

דרשה לפרשת נח מאת: הרב אברהם בן משה שליט"א

 

ואני רצוני להיות מן המדקדקין בהלכה...

אחרי פרשת הבריאה, אנו קוראים בפרשת החורבן. אחרי עולם של עשייה מופלאה, אומר הקב"ה, כי ניחמתי כי עשיתים.

וכל כך למה, כי מלאה הארץ חמס וכו' ע"ז ש"ד וג"ע, והנני משחיתם. וגזל מקטרג בראש.

לקורא הפשוט נראה, שמעשה הגזל והביזה הגיעו למימדים שאי אפשר לחיות יותר. ובעבור זה צריך להיות חורבן שלם ומקיף.

אבל התלמוד ירושלמי מאיר את עינינו, ושופך אור על הנעשה בדור המבול. ובעיקר מבאר לנו מהו דקדוק הדין של הקב"ה.

ירושלמי בב"מ פ"ד הל"ב, כי מלאה הארץ חמס. מהו חמס. שהיו גונבים בדרך היתר, פחות משוה פרוטה. משל לאדם שהיה מוכר תורמסין [שעועית] וכל אחד היה בא ולוקח לו גרגיר אחד ולא נשאר לו כלום עיי"ש.

יוצא א"כ, שאנשי דור המבול היו חכמים ובקיאים בהלכות גניבה, אפילו שעדיין לא נצטוו על הגזל, ששבע מצוות ב"נ היו אחר המבול. ולכן הם לא העיזו לגנוב ממש. וחיפשו כיצד לעשות בדרך היתר.

ואם הם היו ת"ח הזהירים בהלכות גזל, כנראה שהיו נזהרים גם בשאר העבירות, כמו ע"ז וג"ע וש"ד. שהרי לא מיסתבר שהיו ת"ח הנזהרים דוקא בגזל ולא בשאר דברים. וא"כ גם בע"ז, הם נזהרו שלא לכרוע לצלם, אבל לא נזהרו בהשקפה מוטעת, שגם היא נחשבת כע"ז. ולא נזהרו לשוח שיחת חולין עם תפילין, שנחשב ככופר.

וכן ש"ד, הם נזהרו ברציחה, אבל הלבינו פניו ברבים. ועיקמו לו את האף, ולא הרבו באהבת חינם.

וכן גילוי עריות, הם נזהרו בעצם המעשה, אבל לא דקדקו במראות אסורות, ולא להרבות שיחה עם האשה.

ומאידך, נח הצדיק והתמים, היה איש של דקדוק בהלכה, ולכן ניצל, כל השאר החליטו להיות פשרנים ולא לדקדק בהלכה, ולכן הגיע חורבן גדול לעולם.

ולא אוכל להתעלם, אודות הצרה הגדולה אשר נחתה על קהל יראי האלהים בארצנו הקדושה. כי זה עתה קמו אנשי לצון וזדון, ומבקשים לשלוח יד בתופשי התורה, השוקדים על דלתותיה, יום ולילה לא ישבותו. ומגמתם להפוך את תורתנו הקדושה שהיא חכמה אלהית, לתרבות עממית ככל הגויים, שאפשר להגמישה לפי מצב הרוח והזמן, עפ"ל. אמר נב"ל בלבו אין אלהים. ובלשונם החלקלקה והערמומית, הטעו והתעו גם את חלק מן החכמים. והסיבה לכך שהצליחו להטעות את החכמים הללו, הוא מפני השקפתם הפשרנית, אשר חונכו בה. וכך קבעו להם שיטה חדשה, שאין צורך להיות מן המדקדקים, אלא בכל דבר אפשר לסמוך על מאן דהו המיקל. וכיפה קטנה וכיפה גדולה, אחת הנה. ולימוד תורה במשך שעה אחת, שווה בערכו ללימוד תורה במשך יום שלם. ובן תורה שראשו שקוע אך ורק בתורה הקדושה, חשוב פחות מבן תורה הלומד גם דברי חולין. וכשרות רגילה, שווה לכשרות מהדרין. וכל זה מפני שאינם רוצים להיות מן המדקדקים, וממילא חוסר הדקדוק בהלכה, מחלחל בליבם ומקרר את נשמתם. וכך באים המה לידי זלזול במדקדקים בהלכה, באמרם מדוע צריך לדקדק כל כך:

ובטוחני כי החכמים הללו יתעשתו במהרה ויכירו בטעותם הגדולה, ויבינו כי מגמת אותם אנשי לצון וזדון, לעקור את התורה גם מלב תלמידיהם, ולהנחילם תרבות אנשים חטאים. ואז יחזרו להתחבר עם חכמי ישראל האמיתיים, אשר בכח תורתם צפו וצופים למרחוק. ובכוחות מאוחדים יקומו להילחם בדורשי רעתם ומבקשי נפשם. ובפרט בדורינו זה, דור שהאור והחושך משמשים בו בערבוביא, יש להילחם בכל עוז, נגד כח המשחית המצוי ברחובות קריה, שכל מגמתו לחדור לתוכינו, ולקרר אש שלהבת יה. ואין כוחינו אלא במשכהו לבית המדרש, אל סם החיים, תורת אמת, והמאור שבה יחזירם למוטב. אבל לצערינו יקח זמן לתקן את המעוות:

אבל אל לנו להאשים רק את אחרים, אלא גם את עצמנו, כי בודאי לא בדרך מקרה יש בכוחם להתגולל ולהתנפל עלינו. אלא מאת ה' היתה זאת לנו, מפני שאין אנו נותנים ליבנו לדקדק במצוותיו יתברך כהלכה. על כן, בואו אחי בואו רעי, נדעה נרדפה לדעת את ה'. נשתדל להיות מן המדקדקים, נחפש היכן אפשר להדר עוד במצוות, וכיצד נוכל להרים קרנה של התורה בפני הדור הצעיר. ואז כשנתקן ונשפר את מעשינו, בודאי יֹאמר ה' למלאך המשחית הרף ידך. ועולם התורה עלה יעלה וישגשג, ובני התורה יהיו לכבוד ולתפארת, אכי"ר:

 

דרוש לפרשת נח

לא מוגה ולא מורחב אלא כתוב בקיצור מתוך מה שדיברתי בשב"ק בר מצוה יהודה.התשסז

פרשת בראשית הקב"ה בורא עולם נפלא מלא חכמה בששה ימים יש בו יצירה מופלאה וכוחות שאדם לא יכול היה להשיגם לעולם.והנה בסוף הפרשה הקב"ה מצטער על על כל היקום שברא. וכן בפרשה שלאחריה נח הקב"ה מחליט לחסל את העולם. אתמהה. לא מובן מה קרא כ"כ מהר לברוא עולם ולחסלו כזו בריאה יפה. כ"כ הרבה השקעה בעולם. חז"ל מאריכים בבריאה מה נברא קודם למה ואיזה דברים נבראו בער"ש ביה"ש, ולמה ברא את החיות לפני האדם שהכל יהיה לו מוכן ומזומן שב תאכל ותשתה ותהנה מזיו השכינה. והרמב"ן מבאר על הפסוק נעשה אדם כצלמינו וכו'. למה שינה מסדר הבריאה לכל הברואים כתוב ויברא אור וחושך רקיע חיות וכו' ורק באדם שינה וכתוב בלשון חשיבות אדירה נעשה אדם כצלמינו כדמותינו. צלם אלקים ואת כל הסודות והיצירה הקב"ה רוצה להחריב. בסדר אנשים חטאו עברו עבירות חמורות אבל למה כ"כ מהר ובלי שום שהות. אולי הם ישתנו.

אבל כשמתבוננים רואים שזה לא כך. נח היה אלף ותרנ'ו לבריאה, זה הרבה זמן. ואנשים חטאו וחטאו ואזהרות נח שהיה צדיק הדור לא הועילו מאומה. והקב"ה נותן רמז שאם בנ"א לא ייטבו מעשיהם הוא מביא מבול שיחסל את העולם. ושם דיבורים לא מועילים שום דרשות של נח לבני דורו לא מועילים. והקב"ה נותן רמז נוסף ממשי על כוונותיו הרציניות. בניית תיבה שתציל את היושבים בה מהמבול המתקרב. כמה זמן לוקח לבנות תיבה שנה שנתים. אבל נח מצווה לבנותה במשך 120 שנה. וכ"כ למה כדי שבנ"א יראו וישאלו שאלות מה אתה עושה ונח יסביר אבל שום דבר לא עוזר אלא אדרבא אנשים מרבים לחטוא.

והנה כבר מתחיל לרדת גשם בלתי פוסק אנשים רואים שיש כאן גשם חריג שאפילו בחדשות לא צפו אותו. ארובות השמים נפתחות, נו אולי תחזרו בתשובה. לא, הם מגבירים ואומרים אנו לא ניתן לנח להיכנס לתיבה. הכפירה היתה רבה שאפילו הצליחה להשפיע על נח עצמו וכמ"ש ויאמר ה' בא אתה אל התיבה ואומר המדרש שהיה נח מאמין ולא מאמין עד שהקב"ה היה צריך לומר לו כנס. וא"כ דור כזה של כפירה דור שאינו מאמין לכלום דור שקיבל כ"כ הרבה התראות ולא מבין דור שהכפירה שבו מחלחלת גם לצדיקים שבדור. צריך לעשות משהו חדש הדור הזה צריך להיעלם. הקב"ה מאריך אף וגבי דיליה יש סבלנות אבל יש גם גבול.

ואם ישאל השואל טוב מה זה קשור אלינו לדור שלנו הרי שם היו עושים עבירות חמורות מאד והנה הארץ נשחתה. אבל אנו עוד לא הגענו לכך ח"ו. התשובה נמצאת בירושלמי השופך אור על הנעשה בדור המבול. מובא בירושלמי מובא גם בתורה תמימה. כי מלאה הארץ חמס. מהו חמס. מלשון דהיו גונבים ע"פ היתר פחות משוה פרוטה. ומביא הירושלמי משל לאדם שהיה מוכר תורמסין [שעועית] וכל אחד היה בא ולוקח לו גרגיר אחד ולא נשאר לו כלום הם לקחו פחות משוה פרוטה אבל הוא נשאר בלא כלום. וכ"כ למה למה הם עשו כך הרי הם היו רשעים ולמה לא גנבו ממש. אלא זהו דור המבול הם היו חכמים גדולים בקיאים בהלכות גניבה אפילו שעדיין לא נצטוו על הגזל ששבע מצוות בני נח היה אחר המבול. אבל היה להם מושכלות הבנה שאסור לגנוב סתם אלא צריך לעשות בדרך היתר. כי מלאה הארץ חמס. וא"כ מדובר כאן בגזל ת"ח. וגזל כמה אנו מוצאים דרכי היתר למשינו ברך הגזל קצת מפה וקצת מפה וגזל מקטרג בראש כו שאומרים בנעילה וידוע. וד"ל. ואם הם הת"ח היו זהירים בהלכות גזל כנראה שהיו נזהרים גם בשאר העבירות כמו גלוי עריות וש"ד. שהרי לא מיסתבר שהיו נזהרים דוקא בגזל ולא על שאר דברים. והביאור צ"ל שיש מיני ע"ז של ת"ח. לא מוכרח להיות לכרוע לצלם אלא די בהשקפה מוטעת זהו ג"כ ע"ז.

חז"ל אומרים שיש ארבע מאות מסכתות של ע"ז לנו נשאר רק חמש. אבל לכארוה לא מובן וכי צריך כזאת כמות של ע"ז מה כתוב שם כמה פסלים יש שם שאנו צריכים לעקור. אבל הביאור שבכל מצוה שאדם עושה אם הוא מזלזל בה זה גם סוג דק של כפירה אם אדם משיח שיחת חולין עם תפילין הוא מזלזל במצוה ובמי שאמר שאסור לדבר. זה גם סוג של ע"ז. וכן כל כיוצ"ב.

וכן ש"ד ג"כ הוי של ת"ח. שהרי אינו מוכרח לפרש כפשוטו אלא אפשר בעוד דרכים לשפוך דם חבירו להעליבו להבינו בפי רבים לעקם לו את האף. וכן ש"ד שלא נוהגים כבוד זב"ז כמה אהבת חינם צריך בדור זה לא ח"ו להיפך. וכן גילוי עריות של ת"ח במראות אסורות לא בדקדוק בהלכות נדה וכיוצ"ב לדבר עם א"א להרבות שיחה עם האשה. וא"כ חזינן שעל דברים אילו קיבל דור המבול עונש של חורבן העולם כולו ישמע חכם ויסיף לקח מה נאמר אנן דור יתום וגלמוד כמה השקפה מוטעת יש בעולם גם בקרב שומרי תורה ומצוות שנמשכו אחר העולם המתירני. כמה גילוי עריות יש שלא מדקדקים גם בדברים ששיכים לנו ממש. וכל זה מגיע לנו אחר ההמשכות לעולם המתירני נו הולכים בשבי אחר עולם זה ואנינו משימים לב לאן הגענו לאן אנחנו הולכים מה יהיה הסוף כמה יש רוע בעולם ואנחנו הולכים אחריו שבי. וא"כ דור המבול שופכים אור עלינו בחיזוק בדק הבית כל אחד לעצמו.

ויש סיעתא לדברי מהמובא בסוף הפרשה שהקב"ה אומר לנח לא אדון יותר את האדם להביא עליו מבול כי יצר לב האדם רע מנעוריו. לכאורה לא מובן למה לא לדון ולהביא מבול. הרי אם אנשי דור המבול היו רעים וחטאים ויהיה עוד דור כזה למה לא להביא עליו חורבן. אלא ודאי דלא מיירי בדור רשע כזה אלא בדור שמוצא דרך היתר בכל דבר וע"ז אומר הקב"ה זהו היצר זהו כחו להכשיל את האדם בדברים הקטנים מבלי משים לב מבול לא אביא עליו עוד אבל ענשים אחרים כן והבן.

עוד פרשיות מספר בראשית

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן