r תכלאל בכתב יד מהמאה ה- 16 לצפייה והורדה! - נוסח תימן

תכלאל בכתב יד מהמאה ה- 16 לצפייה והורדה!

23 ינואר

תכלאל זה המוצג לפניכם {בחלקו} קבלתיו מנסים עדווי אשר קיבלו ירושה מאביו המנוח רבי יהודה בן סעיד אלעדווי. תכלאל זה נאסף ונאגד מחמישה תכאליל שונים, כנראה שהיו לפני הכורך כחמישה תכאליל בלויים והוא חיברם לתכלאל אחד שלם וראוי לשימוש {לכן ישנן פעמים אשר הטכסט חוזר על עצמו פעמיים}, תופעה זו של חיבור ספרים בלויים לספר אחד שלם ידועה לחוקרי כתבי יד תימנים. כל החמישה תכאליל הנ"ל הינם מהמאה ה-16 וחלקם לא יאוחרו למאה ה-17, אחד מהתכאליל הנמצא בסוף הספר מתחיל את עיבור השנים משנת השע"ח  ליצירה {1618}. בחרתי מתוך איגוד התכאליל הנ"ל רק תכלאל אחד המהווה חלק בן כ-40 עמודים מתוך כל הספר משום שהערכתיהו כקדום ביותר והמעניין ביותר לע"ד, הוא מתחיל בסוף תפילת עמידה שלשחרית לחול ומסתיים בסדר עשיית ליל הסדר. את עתיקות כת"י  מעריכים לפי צורת האותיות, ניתן לראות את האות ק אשר צלעה דבוקה לגגה {צורה זו קדומה היא והייתה נפוצה עד סוף המאה ה-17}, וכן האות ט אשר דומה היא לכתב האשכנזי המרווח כיום {צורה זו הייתה נפוצה עד מחצית המאה ה-17}, כמו כן אות ש דומה לכתב רש"י דבר המראה על עתיקות הכת"י. הניקוד הוא ניקוד בבלי {עליון}, אך מזאת לא ניתן ללמוד על עתיקותו משום שהתכאליל נוקדו בניקוד בבלי אפילו חלקם עד המאה ה-20. הניקוד הבבלי שונה הוא בצורתיו כמו שניתן לראות בתכלאל בו אנו עוסקים אך אין זה המקום לפרטן. התכלאל כתוב על נייר ישן וגודל כל עמוד הינו כ-28 ס"מ גובה, וכ-19 ס"מ רוחב. כל עמוד מכיל בממוצע כ-30 שורות. עפ"י הנתונים שמספק ד"ר משה גברא בסיפרו מחקרים בסידורי תימן – הגש"פ ניתן ללמוד שידועים לנו רק כ-25 תכאליל מהמאה ה-16, וכן כשלושה תכאליל מהמאה ה-15, ורק כשניים מהמאה ה-14 {יש לציין שמדובר רק בתכאליל שמצויה בהם הגש"פ}


 בתכלאל ניתן להבחין בשינויים רבים בנוסח התפילה וניקודה,כמו כן ישנם מנהגים מיוחדים המפורטים בצורה יפה בתכלאל זה, בחרתי עבורכם 10 דוגמאות ואת השאר תוכלנה לחזות עינכם בקובץ המצורף:



  1. היו נוהגים להתפלל בלחש וחזרה.
  2.  אם אין כהן בבית הכנסת, אזי יכול הלוי לעלות לברך בס"ת רק משלישי ואילך {כמפורט בפירוש בעמוד 9}.
  3. לא היו מקצרים בברכת "השכיבנו" אלא אומרים את כל הנוסח הארוך גם ביום חול וגם בשבת! {כמפורט בעמודים 10 ו-13}.
  4. היו קוראים בהפטרה אחרי שמכניסים את הס"ת בחזרה להיכל {כמפורט בעמוד 18, ראוי לציין שישנו עוד תכלאל כתב יד של סופר אחר אשר היה מאוגד עם תכלאל זה וגם שם הדברים מופיעים כך}.
  5. אין פסוקי או פיוטי פתיחה להבדלה {כמפורט בעמוד 32}.
  6. לא מוזכר בתפילת ערבית שלראש חודש "שער הרחמים" ו"ברכי נפשי" {כמפורט בעמוד 34}.
  7. היו מתחילים את תפילת מנחה מ"והוא רחום"וכו' ללא "למנצח" או פרשת העקידה {כמפורט בעמוד 9}.
  8. כשהיו עולים לברך בס"ת היו אוחזים את הספר רק ביד ימין {כמפורט בעמוד 8}
  9. בברכת הלבנה לא נהגו לומר את הפסוקים "סימן טוב יהא לנו ולכל ישראל" {כמפורט בעמוד 37}.
  10. לא מוזכר הפזמון "יגדל" בערב שבת {כמפורט בעמוד 13}.

    עמודים:
    1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40

0